את חודש מרץ של שנה שעברה קוז'י נקאטה לא ידע איך לאכול. מצד אחד הוא הרגיש מחוזק, אחרי שחתם באחת מקבוצות הפאר הצרפתיות, מארסיי לאחר פציעה ממושכת, אבל מצד שני הוא נעלב עמוקות אחרי שעיתוני מארסיי הגדירו אותו כ"נקאטה האחר" או כ"נקאטה הפחות טוב". הצל של הידטושי נקאטה, המשחק בבולטון (בעבר בפיורנטינה, ברומא ובפארמה), השחקן הטוב והמפורסם מבין השניים, מרחף על פני קוז'י בכל מקום אליו הוא פונה באירופה, אבל בכל מה שקשור למולדת קוז'י, נחשב לשחקן לא פחות מפורסם.
הרומן שלו עם דוגמנית העל היפאנית, ריוקו יונקונה, אפילו שידרג אותו מבחינת העניין בארץ השמש העולה. עד כדי כך שההשוואות ביפאן היו בינו ובין דייויד וויקטוריה בקהאם. לכן, כשבצרפת לא ממש ספרו אותו הוא לא ממש האמין שזה קורה לו ורצה להוכיח לעיתונאים המקומיים שהוא שחקן לא פחות מוכשר מנקאטה השני. אחרי שאתמול הוא אמור היה בשמונה בערב לנחות בבן~גוריון ולחתום בבית"ר, נראה שהעיתונאים הצרפתיים צדקו.
ביום שלישי, בשעה 13:00, אחרי הרבה שעות משא ומתן בין אנשי בית"ר לסוכנו של השחקן, ההחלטה נפלה. נקאטה יחתום במועדון לשנתיים וחצי וישתכר כמיליון יורו לעונה (ועוד פיצויים בסך 500 אלף יורו למארסי). רק לפני שבוע וחצי נראה היה שאופציית היפני ירדה מהפרק, אחרי שהשחקן לא הגיע למחנה האימונים של הקבוצה בקיבוץ אילות. הטענות של פרננדז ואנשיו היו, שדימטרי סיליוק, סוכנו של טון קאנן, ניסה לטרפד את העיסקה. השבוע התברר שלא כך היה. השחקן עצמו, לא ממש התלהב מהרעיון לעשות "עליה" וגם סוכנו היה אגוז קשה לפיצוח. פרננדז דיבר עם נקאטה כמעט בכל יום והבטיח לפחות שלושה דברים, מלבד משכורת העתק. קודם כל שהמצב הביטחוני בירושלים לא גרוע כמו שזה נראה בטלוויזיה. שנית, שבניגוד למארסיי, בבית"ר, הוא יראה דקות משחק רבות ויחשב לכוכב. ולבסוף שמעמדו באירופה לא יפגע, להיפך, כיוון שהתכנית היא להצעיד את בית"ר היישר לליגת האלופות. השבוע, הוא התרצה.
בקיצור, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, יחתום קוז'י נקאטה, מגן נבחרת יפן, ושחקנה המסופסל של מארסיי בבית"ר.
החלום ושברו
נקאטה (26) משחק כמגן-קשר ונחשב לשחקן רב תכליתי, עם אוריינטציה הגנתית. הוא ניחן בראיית משחק משובחת ומסוגל לשחק במספר רב של תפקידים. בעבר, תופקד נקאטה כקשר אחורי, מגן שמאלי, ואפילו כמגן ימני, מה שמעיד בין השאר על שימוש נדיר בשתי רגליים.
את מירב הקריירה העביר נקאטה בקבוצה אחת. שבע עונות הוא כיכב בקבוצת הצמרת היפנית קאשימה אנטלרס ולקח איתה שלוש אליפויות. מדובר בשחקן נבחרת בכיר, שזכה עם יפן פעמיים בגביע אסיה, שיחק במשחקים האולימפיים בשנת 2000 וייצג את מולדתו גם במונדיאל 2002 (הגיע עד שמינית הגמר). בסך הכל ברקורד של היפני יש 54 הופעות בינלאומיות.
עם הצלחה כזאת ואחרי שהעולם נחשף לקסמי הכדורגל האסייתי ובמיוחד היפני, בעקבות המונדיאל המוצלח שהתקיים שם, המעבר ליבשת אירופה היה רק שאלה של זמן. התוכנית הייתה לנחות שם מהר ככל האפשר, אלא שבשנת 2003, עבר נקאטה פציעה חמורה בברך שהרסה את התוכניות. הוא נעדר מהמגרשים למשך כשנה והמשך הקריירה שלו עמד בסימן שאלה גדול. עם הרבה כוח רצון והתמדה, נקאטה התגבר על הפציעה וחזר למגרשים כמו נינג'ה. עד כדי כך, שכמה חודשים אחרי שהחלים, בינואר 2005, החתימה אותו מארסיי הגדולה והגשימה לו את החלום. בכך הוא הפך ליפני השלישי באותה עת בליגה הצרפתית.
כשאומרים החלום ושיברו, זה תופס בדיוק לגבי מה שקרה עם נקאטה בארץ הבגאט. למרות האופוריה והאמונה שהוא יראה לכל הצרפתים שנקטאה יש שניים, הוא התקשה למצוא את מקומו בהרכב. בשנה הראשונה במארסיי, הוא רשם רק חמש הופעות ובעונה הנוכחית השתתף רק בארבעה משחקים נוספים. גם כשהוא שיחק, הוא לא הצליח להתבלט. בקיצור, ההסתגלות לליגה אירופאית לא הייתה קלה. נקאטה, שהבין שלא בונים עליו, החל לדבר על עזיבה. באתר האינטרנט (המצוין) שלו הוא צוטט כמי שלא מתחייב להישאר במארסיי אחרי ינואר. אמר וקלע. נראה שההצעה של פרננדז הגיעה ליפני בדיוק בזמן. אם נקאטה היה מבלה עוד שנה על הספסל, הוא היה ככל הנראה, מאבד את מקומו בנבחרת לקראת המונדיאל הבא עלינו לטובה, וזה הדבר האחרון שהוא היה רוצה שיקרה.
אגב, די מוזר שהקבוצה הצרפתית, עדיין לא נעולה על עתידו של נקאטה. "השחקן רק מבקר בירושלים", קבעה ביום רביעי מאדאם נטלי פאולי, קצינת העיתונות של מארסיי. "שני המועדונים עדיין רק מדסקסים בנוגע להעברתו". למרות הדברים של המדאם בבית"ר משוכנעים שברגע שנקאטה ינחת בארץ הקודש הוא יבין שהחיים תחת ארקדי גאידמק יפים.
החלום וסופו
אז מה לא עבד בצרפת? איך זה ששחקן כזה גדול מגיע בסופו של דבר לבית"ר? והאם מדובר בכוכב סטייל בקהאם רק מחוץ למגרש, או שמא הוא מחוייב למשחק לפחות כמו הנסיך האנגלי? ז'אן אלבנו, עיתונאי המסקר את מארסיי מקרוב, מנסה להסביר מה לא עבד בקשר בין נקאטה ובין מארסיי. "פיליפ טרוסייה היה זה שהביא אותו, אך הוא הביא אותו כמחליף", מפרט אלבנו, "באותו זמן מארסיי הביאה שחקן נוסף המשחק בעמדות זהות לאלה של נקאטה (שחקן קן בשני צידי המגרש). מדובר בטייוו מנבחרת ניגריה הצעירה, שנבחר באליפות העולם האחרונה, כשחקן השלישי בטיבו בטורניר".
אגב, השחקן שנבחר כראשון באותה תחרות הוא לא פחות מליאונל מסי, שמפגין יכולת גבוהה מאוד היום יחד עם כוכבי העל בברצלונה. "טייוו שיחק את רוב המשחקים והצ'אנס הגדול הגיע לנקאטה כשטייוו עזב לטובת נבחרתו באליפות אפריקה", ממשיך אלבנו. "בהזדמנות שהיתה לו, נקאטה לא הבריק וכך חזר טייוו בקלות להרכב הקבוצה".
נקאטה, וזה לא סוד, שואף לחזור ולשחק באירופה ביום מן הימים. הוא עוד צעיר, ואם ב-2006, הוא יצעיד את בית"ר לליגת האלופות ויתבלט במונדיאל, דיינו.
בכל מקרה בבית"ר בונים על התיאבון הגדול שלו להצליח. גם מבחינת מערך פרננדז אמור לקבל שני ציפורים במחיר של אחת. מגוון התפקידים בהם נקאטה יכול לשחק, יאפשר למנג'ר הרבה חופש פעולה ויקנה לו הרבה יציבות. לא מן הנמנע שנקאטה הוא בדיוק המנהיג שבית"ר צריכה בהגנה. יחד עם מיטרסקי, בן יוסף וחליבה, חוליית ההגנה של בית"ר תראה אחרת לגמרי.
נכון שאף אחד לא ממש יודע איזה נקאטה בית"ר הולכת לקבל. מדובר בהימור על כל הקופה. אבל אם נקאטה ישחזר את ימיו היפים בנבחרת יפן אפשר להתחיל לתפור את החליפות לאירופה. אם לא, נקאטה יוכל לארוז בשקט את המזוודות, לחזור ליפן ולעורר שם עוד כמה שערוריות עם כל מיני דוגמניות.