לפני חמישה חודשים נראה היה שהסכרים בכדורגל הישראלי נפרצו. מכבי ת"א התחמשה בהרכב חלומות, הפועל ת"א הטיסה את המחיר של וואליד באדיר, בפעולה שמשכה את כל שוק השחקנים כלפי מעלה ובית"ר ירושלים גם היא הביאה רכש חדש ונוצץ. כל זה קרה לפני שארקדי גאידמק נכנס לתמונה. עשרה מחזורים אחרי המפץ הגדול, מכבי חיפה כבר הוכתרה כאלופה הלא רשמית של ישראל פעם נוספת.
חמש פעמים בשש העונות האחרונות, בהנחה שהנוכחית כבר סגורה, מכבי חיפה לקחה אליפות. הפעם היחידה בה לא זכתה היא באותה עונה מוזרה, שבסיומו אפשר יעקב שחר להפועל פ"ת לארח את מכבי ת"א ברמת גן. לו זה לא היה קורה, ייתכן מאוד שלחיפה היו שש אליפויות רצופות, הישג שמעולם לא נרשם בכדורגל שלנו.
השליטה הבלתי מתפשרת של חיפה היא מכת מוות לענף שהיה רגיל לראות תחלופה די גבוהה בין מחזיקות התואר עד תחילת המילניום. עם זה שהרמה נמוכה השלמנו כבר, אבל לספורט הפופולארי בישראל אסור לספוג את המכה שקיבל הכדורסל בשנות ה-70 עם אליפויות נצחיות של מכבי ת"א. בדיוק מהסיבה הזו נותר לנו רק להתפלל לשינוי גדול במפת הכוחות כאן.
האוליגרכים הרוסים, על כל ממונם, מצטיירים כילדים קטנים. זה קנה את זה, אני אקנה את ההוא. מנסים להראות למי יש יותר גדול. התוצאות כבר מתחילות להיראות בשטח. לואיס פרננדז, לרואה ונקאטה כבר הגיעו. פתאום מדברים בהפועל ת"א על לואיש פיגו. לואיש פיגו! ועל הדרך נחת לנו חאבי גונזאלס באשדוד הצנועה.
לא בטוח שההתפתחויות מדירות שינה מעיניו של יעקב שחר. במהפכה הקודמת, זו של תחילת שנות ה-90 בה עברו הקבוצות לידיים פרטיות, הראיס הירוק ניצח בגדול. הרבה פעמים ניסו להפיל אותו אבל בשנה האחרונה הוא שוב עשה לכולם בית ספר. ניהול טוב, מוצר שחיפה מתברכת בו, לא ראינו עדיין מבית"ר של גיידמק, אבל אחרי שהתפזר העשן וכל הבלגאן שסביב נשארנו עם פרננדז כסמכות הבלעדית. מתחילים לראות היררכיה בבירה. ארבעה חודשים חלפו מאז הגיע, וגאידמק החל להחתים גם שחקנים אחרי שהביא רק מנהלים. ולא סתם זרי לוואי כמו אלה שנראו פה לאורך השנים האחרונות, אלא כאלה עם רזומה לא רע בכלל.
לבייב, מן הסתם, לא ישקוט על השמרים ויגיב מהר. אם אפקט הדומינו הזה ימשיך, שמות גדולים יתחילו להגיע לפה. תראו את טורקיה. לפני 15 שנים שחקן כמו ניקולאס אנלקה לא היה מגיע לפנרבחצ'ה. התהליך שהחל עם זרימת ההון בחברתנו מצפון היה מהיר וסוחף. היום יש לטורקים, שהגיעו עד לחצי גמר המונדיאל הקודם, נציגה קבועה בליגת האלופות. למרות הכישלון בקמפיין האחרון, הם מועמדים לגיטימיים להעפלה בכל טורניר מוקדמות, מה שמפריך את התיאוריה לפיה התקדמות השחקן הישראלי תיעצר. זרים טובים יעלו את רמת המקומיים.
ואחרי כל הנאמר, בא יום רביעי והוכיח כמה העסק הזה שביר. חקירה קטנה פה, חרטה קטנה שם, ובית"ר ירושלים שוב נשארת בלי כלום והפועל ת"א חוזרת שלושה צעדים אחורה. אין ספק שמדובר בסיכון גדול מאוד, אבל החולה גם ככה גוסס. במצב בו הכדורגל שרוי היום, עדיף ללכת על זה. יותר גרוע לא יכול להיות.
תנו לאוליגרכים לנצח
5.1.2006 / 10:37