תבלו, אבל לא אצלנו

חמש דקות לפני השעה 22:00, קרוב לסיום התוכנית "רואים עולם", הגיח באולפן החדשות בוני גינזבורג ותיאר למגישה דליה מזור מה עומד להיות הערב ב"הראשון בשער". גינזבורג כנראה ניסה לא לבלבל את מזור יותר מדי, אז הוא הסביר לה במילים פשוטות: בית"ר ניצחה, סכנין יצאו תיקו, כפר סבא הפסידו. הצופה ההדיוט הסיק שבוני משתמש בשפה הפשוטה והקלישאית כיוון שדליה היא אישה, ומשום כך לא מבינה יותר מדי בכדורגל. אחר כך התברר כי הגישה הפשטנית הזו היא בעצם הקו המרכזי של כל ה"ראשון בשער". ברשות השידור סבורים שחובבי הספורט בארץ מבינים כדורגל כמו דליה מזור.

היחס לצופים מצד עורכי התוכנית הוא מעליב. נראה כאילו שידורי הכדורגל הם תיק כבד שנפל על ערוץ 1, והתוכנית שהם מגישים נעשית רק כדי לצאת מידי חובה בניסיונם לשרוף שעה ורבע. קברניטי הערוץ הראשון החליטו שלכדורגל שלנו לא מגיע יותר מהמינימום, אז הם הביאו את דני נוימן. רבות נכתב על יכולותיו הטלוויזיוניות, ואינני רוצה להוסיף לפגוע באיש הנחמד, אבל מה הוא עושה כל השבוע? למה אין לו משהו יותר מעניין להגיד על מכבי פתח-תקוה מאשר "עד עתה יש לה עונה מאכזבת, וזה עוד בלשון המעטה"? השיחות שלו עם בוני הן מהמשעממות בעולם, לא מחדשות כלום, נדושות, לא מקוריות, והתוכן שלהן נשחק בשיח הספורטיבי אין-ספור פעמים כבר במהלך השבוע. לידם משה שלונסקי נראה האדם המבריק ביותר ביקום, ולו רק משום שהוא מנסה להגיד מעבר למובן מאליו.

גם בחלק החדשותי נתקלה התוכנית בקשיים. הידיעה שגילי שם-טוב הביאה לגבי איגוד השופטים התבררה כלא מבוססת. נוימן מיהר להכריז שחייבים לפטר את השופט יעקב בן-חמו, ש"החתים פטיציה נגד בכיר באיגוד השופטים", אך לאחר מכן התברר שאף אחד מהנוכחים באולפן לא ראה או קרא את המכתב.

אך בסופו של דבר, הבעיה המרכזית של "הראשון בשער" היא שהתוכנית אמורה לסקר את ליגת העל בכדורגל, שהיא אחד מענפי הספורט המשעממים בתבל. יהיה זה נאיבי לדרוש דווקא מערוץ 1 להפיק תוכנית דינמית וקצבית, כשהחומרים עמם אמורה להתמודד המערכת הם חמישה משחקים חסרי עניין ושבעה שערים עלובים. למודי בר-און קל לחייך ולהגיד "תבלו" כשהוא מפנה אותנו לחגיגת הצ'מפיונס ליג. האולפן של "הראשון בשער" נראה מדוכא כי הוא אמור להראות לנו תקציר של נצרת-עילית נגד מכבי, וזה כבר לא אשמתו של נוימן.