וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רביעי אחרי הסערה: משש תצאנה שלוש

רחביה ברמן

28.12.2005 / 10:05

שתי קבוצות ב-AFC וארבע ב-NFC עדיין נלחמות על מקום בפלייאוף. רחביה ברמן מסביר, מתרגש וגם מכתיר את ה-MVP של עונת 2005

הופ! נפתר הפלונטר. אחת אחרי השנייה הפסידו קבוצות שלא מגיע להן להיות בפלייאוף, והנה נשארנו רק עם אלה שבאמת יודעות מה צריך לעשות כדי להמשיך לרקוד אחרי המערכה הראשונה. ב-AFC הסיפור כמעט גמור, אבל לקנזס סיטי נותר סיכוי תיאורטי לחטוף לפיטסבורג את המקום האחרון בפלייאוף. ב-NFC, קרוליינה, וושינגטון דאלאס וגם טאמפה ביי נאבקות על שני מקומות אחרונים בפלייאוף, כשטאמפה ביי בפנים כמעט בוודאות, ורק צירוף תרחישים תמוה ישאיר אותה בבית.

מיאמי ניצחה את טנסי כדי לסיים עם מאזן של 50% לכל הפחות, והיא עשתה את זה כשבקווטרבק פותחים עבורה אלברט פירות ורוזמארי רוזנפלס. אם זה לא מקנה לניק סייבן את מאמן העונה, אז אין צדק בעולם. אבל מכיוון שאנחנו כאן בוואלה! פוטבול עושים את הצדק שלנו בעצמנו, אנו מכריזים בזאת על ניק סייבן, בעונתו הראשונה כמאמן ראשי ב-NFL, כמאמן השנה של הליגה הטובה בעולם. באשר למשחק עצמו – ריקי וויליאמס התפוצץ באמת לראשונה העונה, עם 26 ריצות ל-172 יארד וט"ד. זה הספיק, למרות אחוז השלמה נמוך של גאס פרוט (אלברט בשבילכם). מיאמי ניצחה חמישה משחקים רצופים לראשונה זה שש שנים, וסיימה את דצמבר עם מאזן מושלם.

סן דייגו הוכיחה שלא מגיע לה להיות בפלייאוף, עם הפסד די עלוב לקנזס סיטי. לא בושה להפסיד לציפס בארוהד, אבל לא לרשום אפילו נקודה אחרי הרבע הראשון? עצוב. מרטי שוטנהיימר הוא מאמן מפסידן, שיודע להביא קבוצות לבאר רק כדי להפיל אותן לתוכה. לארי ג'ונסון רמס את הגנת הריצה של חזיזי הברק (שרק שבוע קודם השביתו לחלוטין את אדג'רין ג'יימס, ולא הרשו לרץ לרשום 100 יארד מולם כל העונה). לאדייניאן טומלינסון, לעומת זאת, הוחזק על 49 יארד ב-1 ריצות בידי אותה הגנה שהרשתה לטיקי בארבר 220 יארד שבוע קודם. קנזס סיטי היתה טובה יותר מיריבתה בכל היבט של המשחק (יותר יארדים באוויר, בקרקע,אחוז המרה טוב יותר בדאון שלישי, יותר יארדים בהחזרות, זמן החזקה בכדור), וזה מה שמשאיר לה סיכוי קלוש להמשיך לשחק אחרי השבוע הבא.

ג'קסונוויל, שהיתה חייבת ניצחון כדי להבטיח מקום בפלייאוף, נתנה ליוסטון (ליוסטון!) לטחון אותה במשך שלושה רבעים לפני שהתעוררה. אם היא חושבת שתוכל לעשות את זה גם בפלייאוף, היא תלמד על בשרה איך הרגישה מיאמי ב-99', כשג'קסונוויל עצמה כתשה אותה 7:62 בסיבוב הראשון. הדבר הטוב היחיד שג'קס יכולה לקחת מהמשחק הזה הוא שובו של פרד טיילור, שהיה מצוין עם 22 ריצות ל-101 יארד וט"ד.

סוכנויות ההימורים נתנו לפיטסבורג יתרון של שבע נקודות ערב משחקה מול קליבלנד. את שחקני פיסטבורג, הליין הזה בעיקר הצחיק. אנשי הפלדה חזו לעצמם לאחר נובמבר חלש ביותר, והם שוב רצים על כל הצילינדרים. ההגנה הפילה את צ'ארלי פריי שמונה פעמים, גרמה לו לשמוט ארבע פעמים והניחה ליריבה לעבור את החצי רק שלוש פעמים, כולן במחצית השנייה, אחרי שכבר הובילה ב-27 נקודות. ווילי פארקר רשם יותר משבעה יארד וחצי לריצה, והסטילרס נראים כמי שמסוגלים לעשות הרבה מאד נזק בפלייאוף, שלושה שבועות בלבד אחרי שנראו על סף נשירה ממנו.

הפנת'רס תלויים על בלימה

סינסינטי לכלכה בגדול בהפסד מול בפאלו. הנמרים היו פייבוריטים ב-13 נקודות במשחק הזה, והפסידו ב-10. לבנגאלס היו יותר דאונים ראשונים, יותר יארדים על הקרקע ושיעור הצלחה טוב יותר בדאון שלישי. אבל טרנס מקגי מבפאלו התעלל בהם עם החזרת בעיטת פתיחה לטאצ'דאון ועוד החזרת חטיפה לטאצ'דאון. עכשיו סינסינטי חייבת לנצח את קנזס סיטי בחוץ כדי לא לפגוש את אינדיאנפוליס כבר בסיבוב השני – בהנחה שתנצח בכלל סיבוב הראשון. עם כל הכבוד, הנמרים עדיין לא כאלה תותחים שיוכלו לכבות את האינטנסיביות שני משחקים לסוף.

קרוליינה לא הצליחה לעצור את משחק הריצה של דאלאס, ושילמה על זה מחיר יקר. ג'וליוס ג'ונס עשה 194 יארד על ההגנה הנחשבת של הפנתרים, שאיבדו הרבה מההילה שלהם. עכשיו הפנתרים חייבים לנצח באטלנטה, אחרת הם יודחו מהפלייאוף אם דאלאס תנצח בבית את סט. לואיס. דאלאס ניצחה בזכות שתי שריקות מעוררות מחלוקת – אחת שהרחיקה את התופס סטיב סמית' בשל מגע עם השופט, והשנייה שנתנה עבירה של כיסוח הבועט נגד קרוליינה, למרות שג'וליוס פפרס נגע ככל הנראה בכדור. קרוליינה יכולה לבכות עד מחר, אבל אם היתה מנצחת את ניו אורלינס במחזור הפתיחה היא היתה היום בפלייאוף. אם יש סיבה לרצות את קרוליינה בפלייאוף, זה התופס הוותיק והלא מוערך דיו, ריקי פרוהל, שכמעט ניצח לה את המשחק עם טאצ'דאון של 35 יארד.

וושינגטון גילתה – וחשפה לשאר הליגה – איך מתמודדים עם הלחץ של הניו יורק ג'איינטס על הקווטרבק: פשוט משאירים יותר שחקנים קרוב לקו כדי לחסום. ומה עם החשש שזה יפגע במשחק המסירה? אל חשש – הקו האחורי של הג'איינטס לא מסוגל להסתדר עם תופס חם. כך הוכיח סנטנה מוס, שרשם 160 יארד ושלושה טאצ'דאונים. גם קלינטון פורטיס תרם את שלו, עם 27 ריצות ל-108 יארד וט"ד, ושני הקווטרבקים של וושינגטון הופלו פעם אחת סך הכל. מצוקת הליינבקרים של הג'אאינטס כה גדולה, עד שהם החתימו את קווין לואיס, אותו שחררו בספטמבר. לואיס שוחרר אחרי שהפסיד בתחרות על מקום בסגל לרוקי צ'ייס בלאקבורן. אבל בלאקבורן נקע את צווארו וגמר את העונה במהלך החזרת חטיפה לטאצ'דאון בהפסד לוושינגטון. גם קרלוס אמונס המצוין הוצב ברשימת הפצועים וגמר את העונה סופית. עם הגנה כל-כך חבולה, לג'איינטס אין מה לחפש בפלייאוף, אבל נוכחותם שם היא בלאו הכי רק בונוס השנה. העונה הבאה תהיה המבחן האמיתי של הסגל הזה ושל איליי מאנינג (שדווקא היה טוב מול אדומי העור).

לא ברור איך המשחק בין טאמפה לאטלנטה בכלל הגיע להארכה. הבאקס עשו יותר מ-150 יארד יותר ממייקל ויק וחבורתו, רשמו יותר דאונים ראשונים, המירו יותר דאון שלישי... אבל כריס סימס זרק לשתי חטיפות, שהניבו עשר נקודות של אטלנטה. בהארכה נדמה היה שאף קבוצה לא רוצה לנצח את המשחק – או לפחות הבועטים שלהן לא רוצים, אבל 19 שניות לפני שהוכרז תיקו שהיה מסבך את תמונת הפלייאוף, הואיל מאט בריאנט להשחיל בעיטה מ-41 יארד (אחרי שהחמיץ ממרחק נוח בהרבה) ושלח את ויק לעבוד על משחק הגולף שלו (או מכניקת המסירה שלו, אם יש לו שכל) כבר בינואר. אגב ויק – הוא נבחר לפרובול, אבל קשה לראות את הצדק שבזה. למארק ברונל היתה עונה טובה בהרבה. נדמה שהאוהדים בחרו בוויק לא סתם על סמך היותו שחקן מלהיב, אלא על סמך המוניטין שלו ככזה, כי השנה גם זה בקושי ראינו ממנו. אפילו מארק בולג'ר, שפתח בתשעה משחקים בלבד, מסר ליותר טאצ'דאונים מוויק (עד המשחק האחרון, אז הצליח וויק לעקוף אותו אחרי משחק הפור החמישי).

הקבוצה של בולג'ר, אותם ראמס, תבחר די גבוה בדראפט הקרוב ובצדק. שני הפסדים לסן פרנסיסקו זה הישג מיוחד במינו. אלכס סמית' רשם, בשעה טובה, את ניצחונו הראשון כקווטרבק פותח, אבל טרם מסר אפילו טאצ'דאון מסכן אחד (לעומת 10 חטיפות). זה, איך לומר, לא מבשר טובות לסן פרנסיסקו, שאולי עדיף לה לנצח את יוסטון במחזור הסיום, לאבד את ההזדמנות לקחת את רג'י בוש ובמקום זה לקחת קווטרבק אמיתי. גם הרצים של סן פרנסיסקו חושבים שעדיף שרג'י בוש לא יגיע לעיר, והם חברו לקעקע על הישבן של הראמס 217 יארד בממוצע מעולה של 7.5 יארד לריצה. על הראמס העצובים אין הרבה מה לדבר. סטיבן ג'קסון אמנם רץ לטאצ'דאון, אבל רשם ממוצע של פחות משני יארד לריצה. וזה אמור להיות היורש של מרשל פולק (שרשם כמעט חמישה יארד לריצה בתשע הנשיאות שנתנו לו).

אני חייב לדבר על המשחק בין דטרויט לניו אורלינס? (רוזנטל: כן, כתוב בחוזה) טוב: היה משחק כזה. הוא היה גרוע. דטרויט ניצחה 12:13. הלאה. (רוזנטל: שביתה איטלקית, אה? חכה, חכה...)

בסיאטל התאבלו יחד עם דאנג'י

אריזונה התביישה בכך שהפסידה ליוסטון בשבוע שעבר, אז היא החליטה לפצות על כך באמצעות ניצחון נאה על אלופת ה-NFC היוצאת מפילדלפיה. הרוק ריאן מואטס מפילדלפיה נבלם לאחר שני משחקים יפים מאד ורשם רק 13 יארד בתשע ריצות. שישה שחקנים שונים רצו עם הכדור 32 פעם בשורות אריזונה, והוציא מזה פחות משלושה יארד לריצה. הקבוצה הזו חייבת רץ, וגם איזה שחקן קו התקפה שיודע לפתוח חורים לריצה כנראה לא יזיק. ג'וש מק'קאון ואנקואן בולדין חברו לתת לרוזנטל אליפות בפנטסי, וגם לארי פיצג'ראלד היה מעולה עם 93 יארד וט"ד. פילדלפיה תסיים עם מאזן שלילי, אחרי שפתחה את העונה עם יומרות לחזור הסופרבולה.

67,855 בני אדם עמדו באיצטדיון קווסט שבסיאטל ושתקו במשך דקה, לאות השתתפות באבלו של מאמן הקבוצה האורחת, טוני דאנג'י, ששכל את בנו במה שכל הנראה היה התאבדות. מיד לאחר שהסתיימה הדקה הם פתחו בקריאות בוז קולניות לאינדיאנפוליס קולטס האורחים, שלקחו את זה בסבבה. "ידענו שככה זה יהיה", אמר התופס ברנדון סטוקלי. שון אלכסנדר הפך לרץ ה-16 בתולדות הליגה שעובר את קו 1,800 היארד בעונה, וגם לאדם השני בתולדות הליגה שרושם 27 טאצ'דאונים בעונה. הטאצ'דאון השלישי והאחרון שלו הגיע ארבע דקות לסיום המשחק, אחרי שמאמן הרצים כבר הודיע לו שהוא את חלקו במשחק סיים. סיאטל השתלטה על השמטה של אינדי, ואלכסנדר החל לצעוד בחדווה לעבר המגרש כדי לנסות להשיג את השיא. מאמן הרצים, סטאמפ מיצ'ל, תפס אותו ביד ואמר לו "אתה לא מקבל יותר מכות היום". אלכסנדר המבואס התיישב, אבל אז נבלם מחליפו במהלך הראשון של ההתקפה, ממש על סף קו השער. מיצ'ל פנה לשון ואמר לו "טוב, לך, אבל אם אתה נפצע, אני לא בא לבקר אותך בבית החולים". אלכסנדר פרץ דרך ההגנה לט"ד ה-27, הרים את הכדור לעבר הרקיע ואז הלך ללחוץ לכל אחד משחקני קו ההתקפה שלו את היד. כי בלעדיהם, הוא חצי MVP, בלעדיהם, הוא בעצם כלום. רצינו לבחור בטיקי בארבר, שעושה קסמים עם קו התקפה חלש בהרבה, אבל המספרים לא משאירים ברירה: שון אלכסנדר, MVP עונת 2005.

משחק ההתקפה של הדנבר ברונקוס לא ממש דפק על כל הצילינדרים, אבל ההגנה שיתקה את האוקלנד ריידרס הביזיוניים, ובסופו של דבר מצאו ג'ייק פלאמר ומייק אנדרסון נתיבי ריצה לטאצ'דאונים והבטיחו לעצמם את המקום השני ב-AFC, שבוע חופש ומשחק בית ראשון בפלייאוף מאז עונת 1998. פלאמר, שספק אם ישחק במחזור הסיום, חותם עונה טובה מאד, במהלכה מסר רק לשבע חטיפות (שווה לשיא קריירה, שנרשם בפעם האחרת ב-11 משחקים בלבד). בשלוש עונותיו בדנבר מוכיח "הנחש" שהבעיה לא היתה בו, אלא באריזונה, ושמייק שאנהאן ידע מה הוא עושה כשהביא אותו לעיר השוכנת בגובה מייל מעל פני הים.

השיקאגו ברס הבטיחו גם הם עלייה חופשית לסיבוב השני של הפלייאוף, עם ניצחון סולידי על אויבי נפש הגרין ביי פאקרס. רקס גרוסמן הסתפק אמנם ב-166 יארד באוויר, אבל הוכיח בכמה מסירות ארוכות למה הוא מהווה שיפור רציני על פני קייל אורטון. גרוסמן מצא את מוחסין מוחמד לטאצ'דאון, תומאס ג'ונס מצא את הדרך לעוד אחד, וההגנה חטפה לברט פארב המסכן ארבע מסירות. סיאטל אמנם פייבוריטית לייצג את ה-NFC בסופרבול, אבל ממש לא מן הנמנע שהדובים יאכלו את ציפורי הים בגמר החטיבה.

בבולטימור מדברים על כך שאולי קייל בולר הציל לעצמו את הקריירה בקבוצה עם שתי התצוגות האחרונות שלו, ובמיוחד הניצחון השבוע על מינסוטה, שנלחמה על מקום בפלייאוף. המספרים אמנם מאד יפים, אבל אני אומר שמדובר בבלוף. אלה מספרים של גרבאג' טיים, והאיש עדיין לא מסוגל לספק הסחורה בשעות הלחץ. מה שכן, אם אתרגן לעצמה קווטרבק לגיטימי, אין סיבה שבולטימור לא תוכל לממש בעונה הבאה את הציפיות האבודות של העונה הנוכחית. גם מינסוטה לא מסוגלת לספק את הסחורה בשעת לחץ, ואם מייק טייס ישוב לעמוד על הקווים שם בעונה הבאה, סימן שהבעלים זיגי ווילף הוא דביל ומגיע לו.

ולסיום, האלופה לא התקשתה במיוחד לנצח את הניו יורק ג'טס המסכנים שלי, אבל ייתכן שהיה זזה ניצחון מר. אם אכן לא יהיה טדי ברוסקי כשיר לשחק בפלייאוף, זו תהיה מכה קשה לאלופים, שעשויים לשחק מול פיטסבורג אם ינצחו במחזור הסיום וסינסי תפסיד. טיי לואו הוכיח שלמרות העונה המזוויעה שעברה על הסילונים, הוא דווקא היה החתמה מצוינת, כשחטף מסירה של בריידי והחזיר אותה 74 יארד לט"ד. היתה זו החטיפה השביעית של לואו העונה, ואוהדי הסילונים בהחלט מקווים לראות אותו בירוק גם ב-2006.

דירוג העוצמה:

1. אינדיאנפוליס קולטס (1) – כדאי להם מאד לנצח את אריזונה במחזור הסיום. זה לא ישנה שום דבר בטבלה, אבל עוד לא שמענו על קבוצה שמפסידה שלושה רצוף בסוף העונה ויוצאת מזה טוב.

2. סיאטל סיהוקס (3) – נותר להם רק לתת לשון לרוץ לטאצ'דאון שיקבע שיא חדש, ולהשתדל שאף אחד לא ייפצע.

3. פיטסבורג סטילרס (6) – הקבוצה הכי חמה ב-AFC כרגע.

4. ניו אינגלנד פטריוטס (2) – בלי ברוסקי ההגנה לא תהיה מה שהיתה בשבועות האחרונים. פיטסבורג יכולה עליהם בג'ילט.

5. דנבר ברונקוס (4) – משהו לא לגמרי דופק שם בהתקפה. למזלם, יש להם שבועיים לתקן.

6. סינסינטי בנגאלס (5) – תפסנו תחת, אה? אבל האמת שמקום רביעי עדיף משלישי, כי עדיף לשחק מול ג'קסונוויל מאשר מול פיטסבורג.

7. שיקאגו (10) – הכל טוב אצל הדוב. שבוע מנוחה יעשה רק טוב לשיניים החדות של ההגנה.

8. וושינגטון (12) – ניצחון על פילי השנואה והם בפנים. כבוד.

9. טאמפה ביי באקנירס (13) – ניצחון על ניו אורלינס והם עולים מהמקום הראשון בבית, שזה אומר לארח את המשחק בסיבוב הראשון. אם לא, סרט אימה זה כלום לעומת מה שיעשו לצ'אקי גרודן.

10. קרוליינה פנת'רס (8) – ג'ון פוקס מאמן גדול, אבל אם הם מפסידים לאטלנטה ולא עולים לפלייאוף, הוא יוצא פארש.

11. ניו יורק ג'איינטס (9) – פנו לישראל כ"ץ כדי לעבות את חוליית הליינבקרים.

12. דאלאס קאובויס (14). בפעם השנייה בשלושה משחקים הוציאו ניצחון ממלתעות ההפסד בדקה האחרונה. עונה קסומה?

13. קנזס סיטי (15) – צריכים לנצח, הפסד של סן דייגו וניצחון של דטרויט על פיסטבורג. כמו שאמר התאקל ווילי רואף, הם צריכים שבארי סאנדרס יחזור מפרישה

14. ג'קסונוויל ג'אגוארס (11) – היחידה בפלייאוף ה-AFC שלא היתה פייבוריטית בסופרבול. אבל זה בסדר,הם לא יגיעו לשם

15. סן דייגו צ'ארג'רס (7) – במילון, ליד ההגדרה Choker יש תמונה של מרטי שוטנהיימר.

16. מיאמי (17) – ניק סייבן מאמן השנה. בלי סימן שאלה.

17. בולטימור (19) – שונאי בולטימור מתחננים: כן, כן! תישארו עם בולר!

18. אטלנטה (18) – נלחמו עד הסוף, אבל הודחו מהפלייאוף בצדק.

19. מינסוטה (16) – הועמדו הבלוף התגלה.

20. קליבלנד (23) – פיטסבורג הזכירו להם כמה ארוכה הדרך למגרש של הגדולים.

21. פילדלפיה (21) – היו מעדיפים להעמיד פנים שהעונה הזו פשוט לא התקיימה מעולם.

22. בפאלו (22) – ואם הם היו משחקים ככה כל העונה? רוב העונה, אפילו?

23. אריזונה (27) – האם ג'וש מק'קאון יקבל הזדמנות לפתוח את העונה הבאה?

24. סט. לואיס (23) – איך נפלו גיבורים.

25. אוקלנד (24) – באמת צריכים להיבלע בחור השחור עם כזו יכולת.

26. טנסי (25) – מתכוננים לעידן שאחרי מקנייר.

27. ניו יורק ג'טס (26) איפה הם ואיפה חלומות הסופרבול.

28. גרין ביי פאקרס (28). לא מספיק קר שם?

29. דטרויט (29) – זה של משפחת פורד או משפחת סוסיתא?

30. ניו אורלינס (30) – הכי קטע אם הם ינצחו את טאמפה ביי.

31. סן פרנסיסקו (31) – יש להם קווטרבק שלא מסוגל למסור לטאצ'דאון, שלא יסתכלו בכלל על רג'י בוש.

32. יוסטון (32) – גם הבעיה שלהם היא לא בעמדת הרץ האחורי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

זווית הפנטסי:

כל אחד ואחד משחקני הכישורים של רוזנטל נתן לו טאצ'דאון (ג'וש מק'קאון, תומאס ג'ונס, סטיבן ג'קסון, אנקואן בולדין, מוחסין מוחמד וגם הטייט אנד המופלא, אנטוניו גייטס), וזה היה די והותר לאליפות פנטסי שנייה ברציפות. תלונה בעניין כבר הוגשה לממונה על ההגבלים העסקיים. זהו, נגמרה עונת הפנטסי (אני לא מכיר ליגה שמשוחקת במחזור ה-17, ואם שלכם כן כדאי שתשנו את זה). עכשיו צריך לחכות שמונה חודשים לעונה הבאה של ההתמכרות המוזרה הזו. קשה, קשה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully