בזכות הזיעה בהגנה

אז מה זה היה, חולשת ברצלונה או חוזקה של מכבי? אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאין הוקוס פוקוס בכדורסל, יש להניח שהאפשרות הראשונה נכונה. ברצלונה נראתה אתמול כמו הקבוצה היחידה שלא התכוננה למכבי כראוי. איבאנוביץ' לא הצליח למצוא מיס-מצ' אחד, או מהלך ראוי אחד שאפשר היה ללכת אליו בוודאות יחסית. פארקר לא קיבל את הפיסיות האגרסיבית שיכולה לשתק אותו ונזכר בימים הטובים שלו, ולמרות האחוזים הנמוכים הגיע לזריקות שלו, סיים את משחק המעבר בטבעת והיווה איום תמידי. וויצ'יץ ובאסטון שמחו לגלות שהמשחק בין הגבוהים שלהם עדיין עובד אם אף אחד לא מפריע לו, וויל סולומון התרכז במשיכת תשומת לב בחדירות ומסירת אסיסטים. גם טל בורשטיין סוף סוף הגיע (רגע, פתאום הוא לא עייף מהקיץ?). לכמה רגעים קסומים כולם במכבי שכחו את שאראס. עד להפסד הבא.

פוצ'קה, לא נעים, נראה כמו אחד שלא מתאים כבר לרמות האלה וברצלונה כולה הציגה משחק נטול רכז ואיש הישר בעיניו יעשה בסגנון משחק שלעיתים הזכיר את מכבי של השבועות האחרונים.

אבל יש גם אפשרות שנייה. מישהו במכבי (לא גרשון) כנראה קרא את ספרו האחרון של דין סמית'. סמית' שובר בספרו קלישאת כדורסל ידועה שאומרת "קח את מה שההגנה נותנת לך". סמית' אומר לא ולא. אל תיקח את מה שההגנה נותנת, קח את מה שאתה רוצה. אם נמדוד את כמויות הזיעה שמכבי שפכה אתמול, לראשונה העונה, בהגנה - בחיפוי ההדדי, בעבודת הרגליים ובסגירה לריבאונד, נגיע למסקנה שמכבי קיבלה החלטה עקרונית לעבוד הגנתית בצורה שלא עבדה עד עכשיו, והיא זו שגרמה לברצלונה להיראות כל כך עלובה ומפוזרת. לברצלונה נותר רק לבכות על השיפוט. אבל בקטע הזה היא לא לבד.

לפעמים ההתבטאויות הפחות מתלהמות של פיני גרשון הן, בסאב-טקסט שלהם, מהדברים היותר מקוממים. גרשון הפך את טרוניות על השופטים להרגל שני, לרפלקס מותנה של הרחקת אחריות ממנו והפלתה על גורם חיצוני. באותה נשימה הוא מבקש לרדת מהשחקנים שלו ולהפיל את האחריות עליו. הוא כבר יפיל את זה על השופטים. פשוט לא ייאמן שברמה הזו של הכדורסל, גרשון, נטול קלאס כהרגלו, בוחר להתלונן לפני הנסיעה לברצלונה על השיפוט, עם רמזים על מאפיה ספרדית ביורוליג, כאילו לא הוא בנה את הקבוצה, כאילו לא הוא אחראי לאיך שהיא נראית. השיפוט שאתה מקבל, אמר פעם מישהו חכם, הוא לפי הרמה שהקבוצה שלך משחקת.