וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבוואריה חוזרת לאופנה

שחר פרנהיימר

15.12.2005 / 15:36

אחרי עונת התחברות באיירן הפכה לאחת המועמדות לזכייה באלופות. לקראת הגרלת שמינית הגמר, קבלו את סוד ההצלחה הבווארי

ביום שישי תתקיים בשווייץ הגרלת שמינית הגמר בליגת האלופות. אולי הנס, קרל היינץ רומיניגה ופרנץ בקנבאוואר ישבו באולם ויחכו לראות מי מחכה להם בשלב הבא. לחץ לא תראו על הפנים שלהם, אולי מתח חיובי. בבאיירן מינכן, מועדון שנוסד ב-1900 ונחשב למעצמה הגדולה ביותר בכדורגל הגרמני, לא יתפסו את הראש אם אוליבר קאן לא יניף את הגביע בגמר בפריז. כל עוד האליפות המקומית בכיס, התקציב מאוזן ועומד על הכנסה של 130 מיליון יורו בעונה, והקהל מפוצץ את ה'אליאנז ארינה' על כל 70,000 הכסאות שלו, ימשיך הדיריקטוריון לשתות את הקרומבאכר שלו בשקט.

אבל גם הנינוחות הזאת, הקשורה באופיו של המועדון, לא מעלימה את מה שרואים בשטח: באיירן העונה היא אחת הקבוצות החזקות באירופה, והופכת ממשחק למשחק למועמדת רצינית ללכת עד הסוף. בגרמניה באיירן מוליכה את הטבלה לפני היציאה לפגרה, מה שמכתיר אותה לאלופת הסתיו. המאמן פליקס מאגאת מסביר במשפט אחד מה זה אומר להיות בווארי, וללבוש את הסמל של באיירן. "זה כיף להיות אלופי הסתיו, כי כאן במינכן אנחנו אוהבים להשקיף על הכל מלמעלה".

למזלה הרע של באיירן, היא סיימה שנייה בבית המוקדם, מה שמבטיח לה הגרלה קשה מול ראשי הבתים האחרים. בין היריבות הפוטנציאליות של באיירן תוכלו למצוא את ברצלונה, ארסנל, מילאן, ליון ליברפול ואינטר.

יובה לא תשכח את האליאנז ארנה

מינכן היא בירת בוואריה, אחת מ-12 המדינות המרכיבות את גרמניה. בוואריה נחשב לחבל העשיר והמשגשג ביותר, בו רמת ההכנסה גבוהה מבכל מקום אחר ואחוז האבטלה נמוך. לשם מתנקזת השמנת הארית לאורך השנים, ושם נולדו סמלים גרמניים כמו B.M.W ובאיירן מינכן. בוואריה גם נחשבת למעוז של שמרנות בגרמניה. שני שלישים מתושביה קתולים ורק כרבע פרוטסטנטים, והשמרנות הזו באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים – הקפדנות, היקייות האופינית והעורף הקשה, הם דרך חיים בשביל הבווארים, ומקור ללעג בשביל גרמניה הצעירה והליברלית שבירתה הלא רשמית היא ברלין.

וכמו בחיים, כך בכדורגל. לבאיירן מספר האוהדים הגדול ביותר בגרמניה, אך יחד עם זאת גם מספר השונאים הגדול ביותר. הקפדנות ושיטת הניהול מושתתים על האופי הבווארי. השיטה פשוטה: סגל רחב ועמוק, רכישת השחקנים הטובים בליגה הגרמנית, וקניית שחקנים צעירים וצנועים מרחבי העולם, ללא מניירות של כוכבנות. אותם צעירים אנונימיים, הופכים בחממת המועדון לשמות מוכרים ושחקני הרכב קבועים בסגלי הנבחרות: רוקה סנטה קרוז, ג'ובאני אלבר, קלאודיו פיזארו, ווילי סאניול, ביצ'נטה ליזאראזו, אוון הארגריבס, מהמט שול, סמי קופור, דמיקליס, וחסן סליהאמיצ'יץ' היו כולם שמות שאיש לא ייחס להם חשיבות, עד שהתחילו לשחק בהרכב הראשון של האדומים. רכישתו של רוי מקאי, שהיה כוכב גדול בליגה הספרדית והבאתו של הכישרון מיכאל באלאק מלברקוזן היו אירועים יוצאי דופן בהתנהלות המועדון.

"בנינו קבוצה עם חבורה של אנשים אחראיים שיכולים לעבוד קשה עבור המועדון לאורך שנים", מסביר ראש הדריקטוריון, שחקן העבר אולי הנס. "הראייה שלנו היא תמיד לטווח הארוך. אנחנו מנהלים כדורגל כמו חברה כלכלית לכל דבר. זו הסיבה שבאיירן בטופ כל כך הרבה שנים".

העונה באיירן משחקת את הכדורגל הטוב ביותר שלה בשנים האחרונות. היא מוליכה את הליגה הגרמנית בפער של 4 נקודות מהשניה המבורג, ובמאזנה 13 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו והפסד יחיד. מעבר לתוצאות, באיירן מציגה כדורגל אטרקטיבי ושוטף, שהגיע לשיא בניצחון 1:2 על יובנטוס בליגת האלופות. "ההופעה הזו תתרום לביטחון שלו המון, ואני בטוח שכל המועדונים באירופה סימנו אותנו במחברות שלהם", אמר רוי מקאיי לאחר המשחק. "שיחקנו כדורגל כל כך יפה ושלטנו במשחק בצורה כל כך מוחצת, עד שלא היה לי ספק שננצח את המשחק".

אחד הגורמים לאופי של הקבוצה העונה הוא שילוב מצוין בין שחקנים טכניים מאוד, בעלי סגנונות משחק שונים – ברזילאים, פרואנים, פרגוואים, צרפתים, אנגלים, איראנים וכמובן גרמנים, שמרכיבים סגל עמוק של שחקנים שיכולים לפתוח בהרכב בכל משחק נתון. "יש לנו הרבה שחקנים נהדרים. לא רק 11, אלא לפחות 20 שיכולים לשחק בהרכב הראשון. השנה אנחנו מאוד מאוזנים", אומר אוואן הארגריבס, הקנדי בעל הדרכון האנגלי שהגיע לגרמניה בגיל 16 ופרץ דרך באיירן להרכב של סוון גוראן אריקסון.

"היתה לנו שנה לא קלה בעונה שעברה, בה היינו צריכים להתחבר יחד ולהתרגל למאמן חדש. התחלנו טוב את העונה והצגנו כדורגל יוצא מן הכלל. אבל אני עדיין חושב שיש לנו פוטנציאל לא ממומש, ונגלה את זה בחודשים הקרובים. יש לנו סיכויים לזכות בליגת האלופות. יש לנו את הפוטנציאל ונמשיך לעבוד קשה".

לכל אחד יש תחליף

הארגריבס הוא דוגמא קלאסית לניהול הסגל במועדון. מחלקת הנוער של באיירן הצליחה לייצר רק שני שחקנים שהגיעו מהאקדמיה לסגל הנוכחי, והם הארגריבס עצמו ופיליפ לאהם, מגן נבחרת גרמניה, שחזר לא מזמן משנתיים של השאלה בשטוטגארט. גם כעת, כשהקבוצה עומדת להיפרד מהכוכב הבלתי מעורער שלה, מיכאל באלאק, בבאיירן לא נבהלים ולא ממהרים להחתים שם גדול אחר כדי לרצות את האוהדים או להרגיע את הספונסרים. כמו שהנס אמר, בבאיירן מסתכלים לטווח הארוך. מי שיגיע למלא את החלל הוא חוליו דוס סנטוס, הפרגוואי הצעיר והאלמוני בן ה-22. אין סיבה שדייסלר, דמיקליס ושול הותיק לא יוכלו, לפי הראייה המערכתית, להחזיק עמדה של שחקן אחד עד שסנטוס יפרע את השטרות, כנראה בעונה הבאה.

כשקרל היינץ רומיניגה ישב באוקטובר עם מיכאל באלאק כדי לדון בהארכת חוזהו, הכוכב הבינלאומי לא מיהר להראות התלהבות. חלוץ העבר נתן לו את הזמן, אבל גם לא חיכה יותר מדי עד שהודיע כי השחקן יוצב ברשימת ההעברות. באלאק עדיין לא החליט סופית ונראה כי יעזוב. אך התפישה של באיירן היא זו שהנחתה את הג'נרל מנג'ר. "לפי דעתי הוא יהיה איתנו גם בעונות הבאות", הוא אמר ביוהרה. "הוא יגלה שבמקומות אחרים לא יותר טוב מאשר בבאיירן".

בגלל עזיבתו הצפויה של באלאק, סניול (ליובנטוס כנראה), ופרישתו הצפויה של ליזראזו בקיץ, בקבוצה ישבו כבר עם רוב הכוכבים וסגרו חוזים עד 2010: רוקה סנטו קרוז (למרות פציעתו), סבסטיאן דייסלר, קלאודיו פיזארו, חוליו גררו, אוון הארגריבס, דמיקליס, זה רוברטו, לוסיו, ושוויינשטייגר יחזיקו את הקבוצה בשנתיים הקרובות, ולוקאס פודולסקי מקלן צפוי לנחות בקיץ הקרוב, כך ש'המריאן פלאץ', הכיכר המרכזית של העיר, אמורה לארח את הנפת הצלחת עוד מספר פעמים לא מבוטל.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

יה קה -קה

המעבר של באיירן לאצטדיון החדיש, אחרי שנים באצטדיון האולימפי, קירב את האוהדים אל הדשא, וכמובן לשחקנים. מסלול הריצה מהמגרש הישן נעלם, המתקן מודרני, האווירה מחשמלת, והקבוצה מרגישה יותר טוב. אין הרבה קבוצות באירופה שמביאות 70,000 איש לכל משחק, אבל מינכן היא עיר של כדורגל. אפילו האחות השנואה, 1860, שירדה לליגת המשנה, מביאה 50,000 בלי למצמץ.

הנשיא בקנבאאואר מודע לחשיבות הקשר בין המועדון אל העם, והשיתוף שהוא יצר עם האוהדים יוצא דופן בכדורגל העולמי. בחודש נובמבר ערכו בעיר את הפגישה הכללית השנתית של המועדון, שמטרתה היתה לחבר בין האוהדים למועדון, תוך הצגת סיכומים בנושאים שונים: דו"ח של נשיאות המועדון בראשות פרנץ בקנבאוואר, דו"ח של הועדה המקצועית, בחירות לתפקידים מנהלתיים במועדון, הענקת פרסים ועוד. אוהדים הרשומים כחברים רשמיים באגודה יכלו לפנות בבקשה להשתתף בקונגרס. רק כדי לסבר את האוזן, ישנם 100 אלף כאלה בגרמניה.

למרות החיבור הגדל לאוהדים, והמודרניזציה שעוברת על הקבוצה, התדמית האפורה של באיירן עדיין חזקה מהכל. כלי התקשורת בגרמניה סבורים, כי כל עוד בראש המנגנון המקצועי יעמוד אולי הנס, האופי הבווארי יישמר. הנס הוא הייקה הקלאסי שמתעצבן כשהשחקנים שלו צוחקים באימונים, ושמים ג'ל בשיער. בתחילת העונה הוא אפילו אמר לתקשורת ש"השחקנים שלנו מתחבקים יותר מדי אחרי גולים. השמחה הזו קצת מוגזמת, ואני רואה את זה בכל מקום. זה מתחיל בהופעה הקפדנית שלהם ובתסרוקות המשונות". לקלאודיו פיזארו, החלוץ הפרואני שנמצא בכושר מצוין, הוא אמנם החמיא: "לקלאודיו יש כל מה שחלוץ טוב צריך. קשה לי להגיד שאני מכיר שחקנים יותר מושלמים ממנו", אבל דאג גם לסייג: "אבל הוא מתרצה בקלות רבה מדי. הוא רוצה לעשות חיים ולהיות משעשע, אבל הוא צריך עדיין להפיק מעצמו יותר".

אחרי 4 אליפויות אירופה, גביע אופ"א אחד, 19 אליפויות גרמניה, 12 גביעים, ושני גביעים בין יבשתיים, לא תשכנעו גרמני לעבוד אחרת. חצי שנה לפני המונדיאל, הכדורגל הגרמני באופוריה. את הנס וחבריו זה לא מעניין, הם רק רוצים לשבת במשרד ולהשקיף על גרמניה מלמעלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully