הלהיט מנצרת עילית

חצי מקבוצות ליגת העל רדפו בקיץ אחרי איתי שכטר. החלוץ בן ה-18 וחצי אולי התלהב מפרויקט הגלאקטיקוס והצהיר ש"הכי מתאים לי לשחק במכבי ת"א", אבל אחרי פגישה קצרה עם אבשלום נוריאל הוא סגר בנצרת עילית. 6,000 שקל בחודש ורכב צמוד, כולל דלקן, שכנעו אותו להצטרף למוטי איוניר.

היום הוא מודה לאלוהים שלא ירד לת"א. "ניר קלינגר התחנן שנבוא, הלוזונים ממש רצו שאיתי יהיה אצלם, ויעקב שחר אמר שישמח מאוד, אבל יבין אם איתי ירצה להשתפשף בקבוצה אחרת לפני שיקפוץ למים העמוקים של מכבי חיפה", משחזר אביו, נחי שכטר, את את הקיץ העמוס. "זה היה מבצע של ממש. עשינו טבלאות למה כן ולמה לא ובסוף הלכנו על נצרת עילית".

כשהגיע לנצרת עילית העסק לא נראה כל כך ורוד. איוניר בכלל בנה על החלוצים הזרים שלו, דרקו ג'וקיץ' ומיסלב קרוגלאן. שכטר - שהרזומה שלו עד אז כלל 22 שערים בקבוצת הנוער של עמק יזרעאל, שעלתה לליגה העליונה לנוער - היה רק המחליף שלהם, וידע כי עליו להצטייד במלאי בלתי מוגבל של סבלנות.

מהר מאוד התברר שהזרים לא מספקים את הסחורה. הילד, זה כבר היה ברור, הולך להיות הדבר הבא. הוא כבר פתח בשישה משחקים העונה, כבש שלושה שערים, גרם לשלושה פנדלים וגם רשם שני בישולים. פתאום נצרת עילית תלויה רק בו.

איוניר בכלל לא רצה ששכטר יתקדם כל כך מהר. "רציתי לתת לו את הזמן שלו להתפתח", אומר המאמן, "אבל קרה מה שקרה והוא הפך לשחקן מוביל. כרגע המשימה העיקרית שלי היא להנחית אותו על הקרקע".

במהלך מסעותיו הרבים עם נבחרת הנוער זכה שכטר לגישושים מצידם של סוכני שחקנים רבים. אפילו פיורנטינה האיטלקית עשתה קולות של התעניינות, אבל נציגיה התאכזבו לשמוע שהוא צריך להתגייס. ישראל, צה"ל, אין מה לעשות.

"על אף שהצבא פוגע בקידום של איתי", מבהיר אבא שכטר, "לא חשבנו לרגע לוותר על הצבא. כל האחים שלו שירתו בצבא וגם הוא יתרום, למרות שברור שהוא לא ילך לחיל קרבי". בשבוע שעבר הוא עלה על מדים, גיוס קליל עם חבריו מנבחרת הנוער.

מאמן נבחרת הנוער, זאב זלצר, אומר כי אלמלא צה"ל, שכטר היה משחק כבר היום באירופה. "אחרי טורניר בסלובקיה התרשמו ממנו סוכנים מאנגליה, מאיטליה, מגרמניה ומצ'כיה", אומר זלצר. "מדובר בבחור עם יכולת להגיע בעתיד לאירופה. יש לו יכולת טכנית אישית גבוהה, ראיית משחק והתמצאות ברחבה. גולר אמיתי, הראש שלו תמיד עובד והוא חושב מהלך אחד קדימה".

איוניר מוסיף: "לשכטר יש המון אהבה לכדורגל, אתה לא נתקל בזה אצל הרבה שחקנים. תן לו לעשות שמונה אימונים ביום והוא לא יתלונן".

ותמיד אפשר למצוא גם דברים שליליים. אנוכיות, אפשר להגדיר זאת. "הוא משחק עם הראש באדמה", אומרים בצוות המקצועי של נצרת עילית, "הוא לא אוהב למסור ומעדיף לפעמים ללכת עם הראש בקיר". זלצר מגדיר זאת כ"אנוכיות חיובית". "חלוץ טוב חייב להיות מעט אנוכי", הוא מסביר. זלצר, משום מה, מסרב לנקוב בעוד תכונות שליליות של שכטר, אבל מסכים לנדב ש"הוא עדיין לא עובד קשה בהגנה".

גם לאיוניר יש מה להגיד: "אני רוצה שהוא יבין יותר את המשחק הקבוצתי, כי בוגרים זה לא נוער. שם הוא לקח כדור ועשה מה שהוא רוצה. בבוגרים הוא לא לבד על המגרש, הוא חלק מקבוצה".

שכטר מודע לטענות: "אולי בנוער לא כל כך אהבתי למסור וזה השתרש אצלי, אבל בבוגרים אני מנסה לעשות סוויץ', כי זה סיפור אחר לגמרי". על הטענות שהוא משחק "עם הראש באדמה", מוסיף החלוץ: "אני לא שחקן מושלם וברור לי שיש דברים שאני צריך לשנות כדי להתקדם. אני מנסה להשתפר בנקודות החלשות ולא מתבייש ללמוד. אני תמיד מוכן לקבל הערות בונות".

בכל מקרה, הוא גם סומך על ההוא למעלה ומניח תפילין כל בוקר. "אני אדם מאמין", הוא אומר, "ובלי אמונה אי אפשר להגיע לשום מקום". הוא, אגב, בכלל לא מבין על מה המהומה. "על מה הרעש? אני לא מתלהב מכלום, עוד לא עשיתי דבר וחצי דבר. יש לי עוד דרך ארוכה וקשה לעבור עד להצלחה האמיתית, אני מאמין בעבודה קשה שתביא בעתיד תוצאות", אומר שכטר.

בנצרת עילית מודעים לנכס שהם מחזיקים. "יש לו חוזה לחמש שנים, ואני מקווה שהוא יהיה אצלנו עד סיומו", אומר הבעלים נוריאל. "אבל אם מילאן יפנו אלינו, נשב ונדבר עליו". מילאן כנראה לא תפנה לנצרת עילית, אבל אומרים שמכבי חיפה מגלה עניין. "יש בחיפה אנשים שיקרים לי", מוסיף נוריאל, "ואם יפנו אליי בעתיד תהיה להם זכות ראשונים על שכטר, לאור היחסים הטובים בין שני המועדונים". לעומת דבריו הנחרצים של נוריאל, בסביבתו של השחקן טוענים כי יש לו חוזה עד סיום העונה הנוכחית ואופציה לשנתיים נוספות.