כבר עכשיו מתברר שפיניקס יצאה מורווחת מהטרייד ששלח את ג'ו ג'ונסון לאטלנטה. עובדה או אגדה?
גיל קדרון - עובדה:
אתחיל בהבהרה חד משמעית: לא משנה כמה אטלנטה נראית רע ולא משנה גודל הטעות, ברגע שהטרייד הוסכם בין הצדדים, לבעלים הסורר סטיב בלקין אסור היה לשים מכשולים על המהלך. לו היה מצליח, הנזק בטווח הארוך היה גדול בהרבה מהתועלת בטווח הקצר. לענייננו. ג'ו ג'ונסון הוא אחלה שחקן. באמת. אבל 70 מיליון הוא בטח לא שווה. אולי אפילו לא 60 מיליון.
במקום זאת פיניקס קיבלה את בוריס דיאו הנפלא במחיר מציאה של שלושה מיליון לעונה והשאירה מספיק מקום מתחת לתקרה להחתמות עתידיות. דיאו אינו שחקן מושלם, אבל הוא שלם. הוא לא זוהר ולא רושם היילייטס, אבל יש לו יכולת מסירה נדירה ביותר לשחקן בגודלו, הוא יודע להוריד כדורים חוזרים, יש לו הגנה מצוינת ובסך הכל מדובר באול אראונד פלייר יוצא מהכלל.
דן לזר - עובדה:
בפיניקס ברור מאוד שהשיטה עובדת, והיא תלויה בסטיב נאש יותר מאשר בכל אחד אחר. ג'ו ג'ונסון היה הצלחה במדי הסאנס, אבל בתור אחד שעומד בפינות וזורק את כל מה שנאש מוסר הוא לא שווה את ה-70 מיליון דולר שאטלנטה ביזבזה עליו. בשביל זה מספיק גם ראג'ה בל. ואם בהרבה הרבה פחות כסף אפשר היה לקבל את בוריס דיאו הנהדר, אז פיניקס לא רק שלא מפסידה אלא בעצם גם מרוויחה. ולסיכום: איפה ג'ונסון היום ואיפה פיניקס? אינאף סייד.
אריק גנות - עובדה:
ג'ו ג'ונסון הוא לא יותר מקלע מדויק ושומר טוב. יופי של שחקן, אבל יש טובים ממנו. בטרייד עליו פיניקס הביאה את בוריס דיאו הנהדר, ופינתה מקום תחת תקרת השכר לשנים ארוכות - מה שאיפשר לה להביא גם את בל וג'יימס ג'ונס בלי להתפרע כלכלית. כל אחד מהשחקנים האלה נותן תרומה יפה בשיטה של הסאנס, ושלושתם ביחד תורמים יותר מג'ו ג'ונסון ועולים פחות ממנו.
אל תפספס
ג'ף ואן גנדי הוא האשם בפתיחה העלובה של הרוקטס. עובדה או אגדה?
גיל קדרון - עובדה:
ראפר אלסטון יודע לשחק כדורסל. לסטרומייל סוויפט יש פוטנציאל עד השמיים. ליאו מינג יש היכולות להיות הסנטר הכי טוב בליגה. נכון, מקגריידי, אלסטון, בובי סורה וג'ון בארי נפצעו, אבל זה לא יכול להיות תירוץ ליכולת העלובה של הרוקטס. בתקופה האחרונה עושה רושם שואן גנדי מתחיל לכסתח בטירוף כשהוא מדבר על שינויים בסגל השחקנים, בזמן שהאצבעות המאשימות צריכות להיות מופנות אליו, בשל חוסר היצירתיות שלו בהתקפה, חולשה שקיימת אצלו עוד מהימים העליזים בניו יורק.
דן לזר - עובדה:
עובדה, אבל לא לגמרי. כלומר, אני באמת חושב שואן גנדי צריך ללכת הביתה, אבל אי אפשר להתעלם מן הפציעה של מקגריידי. עם טימאק בריא יוסטון הייתה נראית יותר טוב, אבל ייתכן מאד שנושא הפיטורים של המאמן היה עולה על הפרק תוך זמן לא רב. השיטה לא מספיק ברורה, הקבוצה פגיעה מאד ולא ניכרת עבודה מספיק יעילה עם יאו מינג. אז בשורה התחתונה, ולמרות כל ההנחות, ואן גנדי אשם והוא צריך לשלם.
אריק גנות - אגדה:
יש גבול לדברים שבהם ניתן להאשים מאמן. יוסטון גרועה בעיקר בגלל הפציעות של מקגריידי, סורה ואלסטון, ובגלל הטעות שבהבאתו של סטרומייל "למה להתאמץ, את חוזה המיליונים כבר קיבלתי" סוויפט.
הקליפרס יתחילו להתקפל בקרוב, כי זה מה שהם תמיד עושים. עובדה או אגדה?
גיל קדרון - אגדה:
אני נאלץ להכין את הכובע היפה שקניתי בתחילת העונה ולהוסיף לו קצת חרדל. לפני העונה כולנו ידענו שלקליפרס יש חמישייה סופר כשרונית, אבל שילוב של אגואים כמו של מגטי, קאסל ומובלי אמור היה להתפוצץ בפרצוף של מייק דאנליבי סיניור. אבל המאמן עשה משהו חכם: הוא הפך את בראנד לאיש מספר אחת. יותר זריקות, יותר נקודות ויותר מנהיגות. ומדובר במנהיגות מהזן הטים דאנקני, של בחור טוב שלא דורך לשאר החבר'ה על האצבעות ולא מעורר טינה. אין סיבה שזה ייפסק.
דן לזר - אגדה:
לא תמיד מה שהיה הוא שיהיה. המסורות האלו והאמונות הטפלות טובות יותר לטראש טוק שמסביב למשחק, ולא למציאות הנושכת. לקליפרס יש השנה כלי נשק משובחים ובעיקר חבר'ה צעירים, שלא בהכרח סובלים מטראומות העבר ולא מחויבים למנטליות הנפסדת שהיתה מנת חלקם של הקליפרס לאורך שני העשורים האחרונים. בראנד משחק כמו MVP ומסוגל לעשות את זה לאורך כל העונה, והקליפרס הם פור ריל ואין שום סיבה שלא יגיעו לארץ המובטחת.
אריק גנות - אגדה:
או עובדה. הכל תלוי בדבר אחד - הבריאות של קאסל. הבחור בכיין, מפונק, מכה בחדר ההלבשה, אבל הופך קבוצות לווינריות, וזה מה שהיה חסר לקליפרס מאז היווסדם. היות שעד עכשיו המכונה הקאסלית פועלת בלי חריקות, וחזרתו של ליוונגסטון תאפשר לה עוד דקות מנוחה. לפיכך, נראה שלקליפרס יש עתיד וורוד.
לסקרמנטו יש סגל שבע מדי, והעונה הזו תמשיך להיות כשלון. עובדה או אגדה?
גיל קדרון - עובדה:
פז'ה לא רוצה להיות שם, והשחקנים משחקים באפטיות. המאמן ריק אדלמן הוא לא הבעיה, אבל הוא הפך לחלק ממנה ברגע שהג'נרל מנג'ר ג'ף פיטרי לא האריך את חוזהו מעבר לעונה הזאת. כך הוא מצטרף לחבורה שלמה של כוכבים-כביכול שלא יכולים, או לא רוצים, לשחק עם כל הלב.
השתכנעתם? יפה, עכשיו תשכחו מכל זה, ואגלה לכם את הבעיה העיקרית בסקרמנטו. יש סיבה שניו ג'רזי לא החתימה את שאריף עבדור ראחים, וזה לא קשור לבריאות שלו. מה שהרופאים של הנטס גילו בברך של הפורוורד לא היה קשור לבעיה בסחוס, אלא למנחוס. שאריף הוא השחקן שקלע הכי הרבה נקודות בהיסטוריה של הליגה מבלי להופיע בפלייאוף. הגריזליס הגיעו לשם אחריו, ההוקס ביקרו לפניו, הבלייזרס עדיין מתאוששים מהגעתו, ועכשיו נראה שגם הקינגס בדרך לפשל. תשכחו מהסברים של כדורסל, זה הכל בגלל עין הרע.
דן לזר - אגדה:
לסקרמנטו יש בעיות, אבל אלו לאו דווקא קשורות לשובע. ביבי לא שבע מדי, וגם כך יש לו מנטליות של אחד שתמיד צריך להוכיח משהו לכל העולם. כנ"ל לגבי בראד מילר. הבעיות נובעות משיטה בעייתית, חוסר חיבור בין השחקנים והגנה רופסת. טרייד על פז'ה הממורמר וסאקטו חוזרת במהרה. לא בטוח שזה יספיק ליותר מסיבוב בפלייאוף, אבל לפחות הכל יראה יותר טוב.
אריק גנות - עובדה:
יחסית לעצמם, שחקני הקינגס נותנים עונות גרועות בכל האספקטים של המשחק - הגנה , ריבאונד, ואפילו קליעה. קשה לנתק את זה מהעובדה שלכל החמישייה בקינגס יש חוזים מובטחים וארוכים, ואין להם שום סיבה אמיתית להתאמץ. והשחקן היחידי שמשחק בשביל חוזה, הלוא הוא פז'ה, בכלל לא רוצה להיות שם. הכשרון בקבוצה הזו ימשיך, לצערנו, להתבזבז.