כל מה שרצית לדעת על כדורסל המכללות

אחת האכזבות הכי גדולות של ישראלים שמגיעים בפעם הראשונה לאמריקה היא לגלות שה-NBA הוא לא בדיוק מה שהם חשבו. הסיבה הכי גדולה לאכזבה היא חוסר ההתלהבות הכולל של האמריקאים כלפי המשחק, שבארץ נתפס כפסגת הספורט העולמי. לישראלי שהתרגל להתלהבות של ימי חמישי ביד אליהו, משחק NBA טיפוסי נראה מרגש כמו משחק ליגה בין כפר סבא לנצרת עילית, כשהצופים בו עסוקים בעיקר בבליסת נקניקיות ושתיית בירה במקום בעידוד השחקנים על המגרש.

במכללות, העסק שונה לגמרי. רובנו מכירים וזוכרים את הליגה הזו מהתקופה בה שיחקו נדב הנפלד ודורון שפר בקונטיקט, כשגם היום מאיישים אותה מספר ישראלים המשחקים בה (שי דורון ממרילנד היא הבולטת שבהם) אך יש הרבה יותר בליגה זו מאשר סך הישראלים המשחקים בה. על קצה המזלג: מהי מהות ליגת המכללות, מה מקור האטרקטיביות שלה ואיך כל העסק עובד.

ובכן, זה לא פשוט. המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב (ויש הרבה מאוד כאלה) מחולקות למספר אירגוני ספורט שהחשוב מבינהן, וכמובן – זה עם הכי הרבה כסף, הוא הNCAA – National- Collegiate Athletic Association. ה-NCAA מתחלק ל-3 חטיבות שהחשובה, והעשירה, מבינהן היא דיוויז'ן 1, המחולקת ל-31 ליגות ומשחקות בה 334 מכללות שונות המתחרות ביניהן בתחומי ספורט מגוונים, החל מפוטבול וכדורסל ועד סקי. אנו נמקד את מרבית תשומת ליבנו בדיוויז'ן זה, מהסיבה הפשוטה שהיא החשובה ביותר ולנו יש מעט מדי זמן.

עונת ליגת המכללות נפתחת כל שנה פחות או יותר במקביל לעונת ה-NBA באמצע חודש נובמבר, במשחקים בין קבוצות מליגות שונות, חלקם בטורנירי הזמנה. לקראת תחילת ינואר מעבירים הילוך ומתחילים המשחקים בתוך הליגות עצמן שנמשכים עד מרץ ובסופם נערכים טורנירים שבהם נקבעות אלופות הליגות. או אז מתחיל הטירוף האמיתי – 65 קבוצות נבחרות (31 אלופות הליגות ועוד 34 קבוצות שנבחרות ע"י ועדה לפי דירוג) משחקות בפורמט נוק-אאוט במשך שלושה שבועות על הזכות להופיע בפיינל פור ולהתחרות על אליפות ליגת המכללות. כל חובב ספורט שנכח בארה"ב במרץ המשוגע, כמו שקוראים לו באמריקה, לא יישכח את החוויה ובעיקר את כמות הכדורסל המוקרנת בכל ערוץ אפשרי ועשויה לגרום לאובר-דוז גם לחובב הכדורסל הגדול ביותר.

אז מה הופך את ליגת המכללות לכל כך פופולרית?

שוב, לא פשוט. בניגוד למקצוענים, שם משחקים השחקנים תחת חוזה שמובטח להם לשנים רבות הרי שבמכללות משחקנים חובבנים המשחקים בשביל חוזה בעוד מספר שנים ועל כן המוטיבציה שלהם גדולה יותר. בנוסף, לשחקני המכללות ישנה נאמנות לקבוצה שלא תימצא בליגה המקצוענית, בה שחקנים מחליפים קבוצות חדשות ומעט מאוד מהם מפתחים מחויבות אמיתית למקום בו הם משחקים.

התוצאה של הנאמר לעיל היא שמקובל לחשוב על ליגת המכללות כעל ליגה שבה השחקנים משקיעים הרבה יותר, גם אם הם מוכשרים פחות. מיתוס נוסף, שלא ברור עד כמה הוא מדויק, הוא שהכדורסל בליגת המכללות הוא הרבה יותר קבוצתי מאשר בNBA, בעיקר בגלל ששחקנים מתחלפים כל שנה ועל כן הם מוכרחים להתאים את עצמם לשיטה ולהבליט פחות את יכולתם האישית.

סיבה נוספת לפופולריות של ליגת המכללות היא הקשר שיש בין האמריקאי למכללה שבה למד – ה"אלמה מאטר" שלו. קשה להפריז במידת החשיבות שמייחס האמריקאי הממוצע למכללה בה למד גם שנים אחרי שסיים בה את הלימודים ולמרות שהוא גר במדינה המרוחקת מאות מיילים מאותה מכללה. גם האווירה במשחקי מכללות מזכירה הרבה יותר את יד אליהו בימי חמישי מאשר משחק NBA טיפוסי. מאות סטודנטים צווחנים צבועים בצבעי המכללה הופכים את המשחק לחוויה חד פעמית – בהנחה, כמובן, שהצלחת להשיג כרטיס לאותו משחק – משימה לא פשוטה בכלל במכללות החשובות שם מרבית הכרטיסים מוזמנים לשנים רבות קדימה.

אפשר להמשיך ולמנות את הסיבות – טורניר סוף העונה שהפורמט היחודי שלו הופך כל משחק לחוויה חד פעמית. העובדה שבניגוד ל-NBA, שם יש שליטה מוחלטת לכדורסלן השחור, במכללות יש ייצוג נרחב גם ללבנים שמאפשר גם לאמריקה הלבנה להרגיש חלק מהמשחק, היריבויות בין מכללות שהולכות אחורה עשרות שנים ועוד ועוד. אם כל הסיבות לעיל עוד לא שכנעו אותכם הרי שאתם חייבים לעצמכם לתת לליגה צ'אנס ולו בשביל הסיכוי שתוכלו להגיד בעוד מספר שנים שאתם ראיתם את הדווין ווייד הבא עוד כשהוא היה בש"ש.

פה העסק דווקא די פשוט. מרביתם המוחלט של שחקני המכללות אינם הופכים לשחקנים מקצוענים, ורק מקצתם מגיעים בסופו של דבר לשחק בליגה הטובה בעולם בעוד שחלקם נודד לאירופה ומדינות אחרות כדי להרוויח את לחמם לאחר סיום הלימודים ורובם פשוט חוזרים להיות אנשים מן הישוב שעוסקים במקצוע אותו רכשו במכללה.

שחקן מכללות הוא סטודנט לכל דבר שלוקח קורסים, מגיש עבודות וניגש למבחנים כמו כל סטודנט אחר (אם כי הוא זוכה להקלות רבות ולעזרה מסיבית לאורך כל התואר). שחקן ממוצע בליגה מבלה במכללה 4 שנים (פרשמן, סופומור, ג'וניור וסיניור הן השמות שבהן הוא מכונה בכל אחת מהן) שבהן הוא אמור לסיים את התואר שלו. במהלך כל שנותיו במכללה לא מקבל הסטודנט/שחקן משכורת והוא תלוי במילגה שניתנת לו ע"י המכללה וגודלה (או קיומה) תלוי בעושרה של המכללה, ביצועיו על ומחוץ למגרש ובמחויבותה של המכללה לתוכנית הספורט שלה. קבלת כסף מכל גורם אחר כל עוד השחקן מוגדר כחובב אסורה ועשויה לגרום להפעלת סנקציות נגדו ונגד המכללה בה הוא משחק. חלקם הקטן של השחקנים עוזבים את הקולג' לפני תום לימודיהם, בדרך כלל כדי לנסות להרוויח את הכסף הגדול מוקדם יותר בהנחה שהם יוכלו להיבחר בדראפט הNBA על סמך ביצועיהם.

בשנים האחרונות ירדה מעט קרנה של ליגת המכללות בשל בריחת כשרונות מוקדמת למקצוענים (דוגמא בולטת – כרמלו אנתוני ששיחק שנה אחת בלבד במכללת סירקיוז) ובעיקר בשל מעבר ישיר של שחקנים מהתיכונים ל-NBA (דוגמאות לא חסר – קובי בריאנט, לברון ג'יימס, קווין גארנט אך גם פלופים כמו קוואמי בראון) שדילדל את מאגר הכשרונות במכללות. המצב צפוי להשתנות בשנים הקרובות עם הכנסתו של חוק גיל המינימום ב-NBA שמכריח למעשה שחקנים לעבור לפחות שנה אחת במכללות.

כן, חלק מהסיבה שהכדורסל במכללות שונה ממה שאנחנו מכירים בNBA הוא החוקים שלו שמזכירים את החוקים באירופה של לפני 10-15 שנה.

ראשית כל, המשחקים קצרים יותר ומשוחקים בשתי מחציות בנות 20 דקות כל אחת, ומה שלא פחות חשוב - שעון 24 השניות הופך לשעון 35 שניות. התוצאה של שני החוקים הללו היא שמשחק המכללות הוא איטי יותר ונדיר לראות בו משחקים שמסתיימים עם יותר ממאה נקודות לקבוצה. חסידי המכללות יגידו שחוקים אלו מאפשרים התקפות ארוכות ומאורגנות יותר ועל כן המשחק הוא פחות אינדבידואלי ויותר קבוצתי ויפה לעין.

חוקים נוספים שיש להם השפעה ישירה על המשחק הם קשת השלוש שקרובה בכמטר יותר מב-NBA (ואף יותר קרובה מזו האירופאית) וחוקי העונשין שנשמעים כלקוחים מתקופה אחרת לגמרי. בכל מחצית לכל קבוצה יש 7 עבירות קבוצתיות לתת שבהן הכדור מוצא מהצד. בין 7 ל-10 עבירות קבוצתיות השחקן שעליו נעשתה העבירה ניגש לזרוק 1+1 (כלומר, הוא זכאי לזריקה שניה אם קלע את הראשונה) ומעל עשר עבירות קבוצתיות השחקן מקבל שתי זריקות חופשיות. לחוקי העונשין יש השפעה ישירה על איכות המשחקים מכיוון שהוא גורם לכך ששום דבר בעצם לא סגור כל עוד אפשר לעשות עבירות. עבדכם הנאמן נכח בעצמו במשחק שבו הקבוצה המקומית סגרה פער של 10 נקודות בפחות מדקה רק בזכות חוקים אלו.

זו התמונה הכללית. בשבועות הקרובים נערוך סקירה שבועית של הנעשה במגרשים, הפייבוריטיות, הסינדרלות וכל מה שכרוך במדגרת השחקנים הטובים בעולם.