ההברקה האחרונה של קלינגר

אחרי שבמכבי ת"א כבר נואשו מהיכולת הטכנית שמציגה הקבוצה על המגרש, החליטו ראשי המועדון (שוב) להשקיע דווקא בצד המנטלי. כנראה שקלינגר ודריקס היו שבעי רצון מהישגיו בשנה שעברה של ה"מומחה" לווינריות יהודה שנער, כיוון שגם השנה הפתרון המסתמן להחמצות ולחוסר התפקוד הקבוצתי הוא משום מה פסיכולוגי (ליתר דיוק, ניו אייג'י) ולא טקטי. הפעם השפן של קלינגר הוא המאמן האישי עילאי מיכאלי. הצצה למשנתו הסבוכה מגלה שההתנגשות בין התיאוריות הנפשיות והרוחניות של מיכאלי לבין המנטליות המחוספסת של הכדורגלנים הצעירים היא רק עניין של זמן.

לפי האתר הרשמי של מיכאלי, "קיימת טכניקה ייחודית ומוכחת למקסום הפוטנציאל האישי, המסנכרנת בין המכניזם האנושי לחוקים האוניברסליים, שתאפשר לך, בין היתר, פיתוח ושיפור". ובכן, בראש ובראשונה יש לקוות שמיכאלי דואג להתאים את השפה האקדמית-פלצנית משהו, לז'רגון הכדורגל הישראלי ולביטויים מודרניים יותר, כי אחרת אין סיכוי שג'ובאני יבין מה הוא נופל עליו על הבוקר. אולי הוא צריך להתנסח מחדש (משהו כמו: "יש לי שיטה בת זונה, תאמינו לי, בסוף תעשו מלא כסף ותשיגו ים כוסיות").

לדברי מיכאלי, קיימים שבעה חוקים אוניברסליים של הצלחה. לפי "חוק הפוטנציאל", "האדם הוא יצור טהור ומושלם, שלא יודע גבולות. אנחנו לא המעשים (רמת המודעות העכשווית) שלנו". איל ברקוביץ' מסכים עם כל מילה. חוק "האיזון והמחזוריות" אומר ש"לפני שנקבל משהו אנחנו צריכים לתת לאחרים". הבלם כריסטיאן גונזאלס לוקח את משנתו ברצינות יתרה, אלא שאת המתנות הוא נוהג להעניק לחלוצי היריבה. חוק "הצמיחה" סובר ש"אלו שיש להם – יש להם יותר. אלו שאין להם – מאבדים את מה שיש להם". מעניין איך מיכאלי יתאים את החוק הזה למכבי, בהתחשב בכך שטריקה וקאקו מקבלים 20 אלף דולר כל חודש, ללא קשר לתוצאות הקבוצה.

"אז למה אתה עושה את מה שאתה עושה ולא עושה את מה שאתה יכול לעשות?", שואל בנאיביות מיכאלי. ובכן, תלוי את מי שואלים. כמה שחקנים לא מסוגלים לעשות יותר ממה שהם עושים. האחרים לא מוצבים בעמדות הטבעיות שלהם. יכול להיות שהמסקנה שלו בכלל תהיה שצריך להחליף את המאמן?