וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"כשאני ישן, בית"ר מופיעה בחלומות שלי"

יניב בן-חקון ויונתן סידון

24.11.2005 / 18:02

ניצן שירזי, המוח של בני יהודה, חולם לאמן את בית"ר ירושלים (אפילו בעונה הבאה). אבל לפני כן הוא רוצה לנצח אותה ביום ראשון

יום שלישי בערב, בית משפחת שירזי בתל-אביב. האבא מאיר והבן ניצן על הספה מול ערוץ הספורט יונקים את מהדורת האקטואליה היומית. על המסך הפלאשים סביב ארקדי גאידמק וזה בדיוק הזמן של אבא מאיר לספר שעם כל הכבוד לטייקון הרוסי, למשפחת שירזי ולמועדון מעיר הקודש, יש קשר עמוק, שלא לומר היסטוריה משותפת.

"אנחנו אמנם מזוהים עם בני-יהודה. ניצן מאמן ראשי, חזי שחקן עבר וחבר בצוות המקצועי וגם אני הייתי במשך שנים בעמותה, אבל לא כולם יודעים שהשורשים שלנו נמצאים דווקא בירושלים ובמחנה הצהוב", מגלה אבא מאיר. "גדלתי בעיר וב-1944 עברתי לשכונת-התקווה. אח שלי מנחם, אפילו היה שוער של בית"ר בדור הגדול של סימון אלפסי".

עשרות שנים עברו מאז תלה האח את הכפפות וחתך לתל-אביב, אבל במשפחת שירזי לא פוסלים אפשרות, לקאמבק בין המשפחה למנורה. "בכנות, שאני הולך לישון, בית"ר ירושלים מופיעה בחלומות שלי", מגלה ניצן, "זה מועדון ענק בכל קנה מידה, הכי ישראלי ואותנטי שיש. לקחת איתה אליפות זה הדבר הכי חוויתי שיש בכדורגל הישראלי. אבל אני חי את הרגע, אני מאושר בבני-יהודה והלוואי שאשאר שם עוד הרבה זמן. בית"ר? בינתיים רק ברמת החלומות".

נניח שבבית"ר מציעים לך ג'וב?

"עכשיו? באמצע העונה? בחיים לא".

ובסוף העונה?

"כן, הכל להיות להיות".

בכל מקרה, ביום ראשון אתה ובית"ר ראש בראש.

"בית"ר שאנחנו רואים עכשיו זו בית"ר האמיתית. קבוצה שבכל משחק יכולה לתת שלושה-ארבעה שערים, אבל מצד שני יכולה גם לספוג הרבה. אני סבור שיש לה יכולות התקפיות כמעט בלתי מוגבלות. לפעמים מהמהירות שהקבוצה עוברת מהגנה להתקפה, היריבה צריכה לשים מעיל רוח. ועדיין בית"ר יכולה להשתפר. אנחנו רק במחזור העשירי וברור שבית"ר עדיין לא ממש מבטאת את מלוא הכישורים שלה. שחקן כמו עמרי אפק, שלא שיחק הרבה זמן כדורגל, יהיה בעוד כמה חודשים הרבה יותר טוב. כנ"ל אדם קאפיץ', שהגיע רק לאחרונה ועדיין צריך להסתגל לארץ חדשה ולמועדון".

אתה מפחד או סתם מנמיך ציפיות?

"המלה פחד לא קיימת אצלי בלקסיקון, אבל בית"ר זו קבוצה שחייבים לקחת בחשבון. תראו, אני לא יודע אם לשחק עם שישה חלוצים כמו שבית"ר עשתה זה נכון, אבל אולי זה היה צו השעה. מה שבטוח הוא שהעונה וגם לאורך השנים, בית"ר היתה ותהיה קבוצה מדהימה. האימפריה עוד תחזור? האימפריה כבר כאן".

איך אתה מעריך שיתפתח המשחק?

"יהיה קרב אמיתי. משחק שקול בין שתי קבוצות שוות בכוחן. אני חושב שאנחנו קבוצה, איך נאמר, יותר מתואמת יותר מחוברת, אבל לבית"ר יש כל כך הרבה שחקנים טובים, שכל אחד מהם יכול לעשות את ההבדל וחייבים לקחת את זה בחשבון".

אצל האוהדים שלכם דווקא לא מדובר בעוד משחק.

"זה נכון. אני לא יודע איך היריבות הזאת התפתחה, אולי בגלל התקרית עם אלי אוחנה, ואולי זה ממשיך מאז. בכל אופן, מבחינת האוהדים, למשחק הזה יש חשיבות אחרת והם נתנו לנו להבין את זה גם השבוע. אני רק מקווה שבמשחק הכל יעבור בשקט".

פעם עוד היתה אחווה בין המחנות.

"אני חושב שעדיין. אם תשאל באופן אישי כל אחד מאוהדי הקבוצות מי הקבוצה השניה שלו? הוא יאמר בית"ר או בני~יהודה. נוצר כאן משהו בשנים האחרונות שדווקא קשור לאנשים בודדים ולא למועדונים (אוחנה ואסולין. י.ב.ח). למרות ששוב אני מודה ואומר שעבור הקהל שלנו זה מעבר למשחק רגיל. חשוב להם יותר שננצח את בית"ר וזה כך מאז שאוחנה אימן שם".

איך אתה מסביר את ההתעניינות של אנשים כמו גיידמק ואברמוביץ' בכדורגל כאן?

"אני חושב שאולי הם רואים בזה צעצוע/פרסום/אדרנלין או אפילו שעמום, באמת שאני לא יכול להיכנס למוח שלהם. אני יכול רק להגיד לך, שאם אני הייתי בקנה מידה שלהם לא הייתי קונה קבוצת כדורגל".

איך אתה רואה את הכניסה שלהם לנוף הישראלי?

"אנשים כמו גיידמק, לבייב ואברמוביץ' זה סדר גודל שלא הכרנו. ההרגשה שלי היא שהאוליגרכים האלו ישתלטו על הכדורגל הישראלי. ממבט ראשון זה נראה נוצץ, אני רק מקווה שהכדורגל שלנו ירווח ולא רק לטווח הקצר".

איך זה ישפיע על הענף?

"קשה לדעת, זה יכול ללכת לשני הכיוונים. הגעה של זרים דומיננטיים יכולה לפגוע בנבחרת, כי השחקנים הטובים שלנו יעדיפו להישאר פה בגלל הכסף ולא לצאת לאירופה. יכול להיות גם מצב שינחתו פה שחקנים מפורסמים בשלהי הקריירה, שלא יגיעו לישראל במוטיבציית שיא לתרום לענף, אלא בעיקר לקחת הכסף. מצד שני, שמות גדולים יכולים לעלות את הרמה, להוות השראה ולקדם את השחקנים שלנו כמו שקרה בתורכיה. לכן, אני לא רוצה להיות פסימיסט ולא אופטימיסט, אני מציע לחכות בסבלנות ולתת לזמן לעשות את שלו. ברור שקבוצה כמו בית"ר תרוויח מגיידמק, אבל ככל שהוא יישאר לאורך זמן, כך גם הרווח של הקבוצה יגדל. אם הוא ילך, נגיד בעוד שנתיים-שלוש, המהפכה תהיה בעיקר בדברים חומריים, כמו מתקנים. כדי לפתח מחלקת נוער צריך זמן, התמדה ועקביות. זה תהליך ארוך ולא הוקוס פוקוס".

כשאתה רואה את מה שקורה בבית"ר, זה לא קצת מדגדג באצבעות?

"בטוח שכן. זה כמו ילדים קטנים שחושבים שאם היה להם כסף כמו לאח הגדול, גם הם היו יכולים להגיע להישגים. ברור שאם יציעו לחזי מגן ומשה דאמיו לקנות את הקבוצה במיליונים הם האחרונים שיישארו בכוח, אבל אסור לשכוח שגם לפני שאנשים כמו גיידמק נכנסו, בני-יהודה היתה רחוקה מאוד בתקציב שלה מקבוצות כמו מכבי חיפה, מכבי והפועל תל-אביב ואפילו מבית"ר. בני-יהודה היא קבוצה חכמה, וזה שהיא יודעת להציב גבולות, זה הגדולה שלה. בסופו של דבר, הכסף משחק וגם אם בעונה הזו אנחנו בצמרת, לאורך זמן המועדונים הגדולים יהיו למעלה. אני רק מבטיח שלא נניף דגל לבן".

שירזי דיו דיו

בגיל 9 הגיע ניצן שירזי לקטקטים של בני-יהודה ועבר את כל קבוצות הילדים של המחלקה. באליפות ההיסטורית של קבוצת הנוער הוא היה הקפטן, כשלצידו שמות שאחר כך הפכו לכוכבים כמו אלון מזרחי וסהר מזרחי. "שחקן עצלן כמו ניצן שירזי לא היה מחזיק אצל מאמן כמו ניצן שירזי אפילו יום", הוא מעיד על עצמו כשחקן פעיל. "הייתי עושה משחק, אחד שבועט כדורים חופשיים ופנדלים, חוץ מזה לא תורם כלום. האסימון שאני לא מספיק טוב נפל לי מהר מאוד. ידעתי שאני רוצה להישאר בענף, אבל מאחורי הקווים. עובדה שבגיל 21 כבר סיימתי קורס מאמנים".

התפקיד הראשון שלו היה במחלקת הנוער של מכבי תל-אביב. שירזי קיבל לידיו את קבוצת השביעיות. 9 שנים הוא העביר בקרית-שלום, עם רזומה שכולל דאבל בקבוצת הנערים ובקבוצת הנוער. חוץ ממוניטין של אספן תארים סדרתי, לשירזי יצא גם שם של אחד שיודע להפיק את המקסימום מכל שחקן שעבר אצלו. גם חבר'ה עם פתיל קצר ואגו מנופח, יישרו אצלו קו. עכשיו כמאמן בוגרים, ממשיך שירזי לקבץ טלנטים שלא ממש הסתדרו במועדונים הקודמים שלהם, שחקנים כמו ראובן עובד ואלי אברבנל.

איך אחד כמוך, מאמן בלי ניסיון, שנחשב שחקן פרזיט ובכלל לא שיחק בבוגרים, מצליח להתמודד עם שחקנים שנחשבים לפרובלמטיים ולהוציא מהם את המיטב?

"זו אחת השאלות הכי קשות שאי פעם שאלו אותי. אף פעם לא חשבתי למה אני מצליח להוציא מהם יכולת ומישהו אחר לא. לדעתי, פסיכולוגיה היא מושג מפתח. בעזרתה אפשר להגיע אל לב השחקן. קחו לדוגמא ראובן עובד. אני ממש חי אותו. חשוב כל הזמן לשמור אותו בתמונה. אני מקפיד לקיים איתו שיחות, תדרוכים, לתת לו להבין שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לאורך זמן ראובן יתקדם ויתרום עוד הרבה לבני-יהודה".

בעוד אנחנו מדברים, על מעללי עובד בעיר הגדולה, על מסך הטלוויזיה מופיע תמונה של הסורר ומגיש חדשות הספורט מודיע שעובד הודה באשמה בתיק הפגע וברח, אותו הוא סוחב על הגב, מה שעלול לשים אותו מאחורי סוגר ובריח. שירזי מקשיב לידיעה, אבל לא מתרגש. "גם המשפט לא יעצור אצלו את ההתקדמות", הוא מנבא. "זה עניין מהעבר, שקיבל נפח גדול בלי הצדקה. זה ייסגר טיק טק וראובן יהיה חזק בעניינים ויראה מה הוא יודע".

זה אתגר מבחינתך לקחת דווקא שחקנים שמתיוגים כבעייתיים או נמצאים בירידה ולהחזיר אותם למסלול?

"כן. אני בהחלט אוהב לקחת שחקנים שלא נמצאים בנקודת השיא בקריירה שלהם ולנסות להוציא מהם יותר, אבל אם להודות על האמת, הרי שאני חייב להתאים את עצמי לקו. אני חייב להיות הגיוני. אני נמצא במועדון שלא יכול להביא שחקנים בשיא. זה לא שאני יכול לומר שבשנה הבאה אני רוצה את יניב קטן. זו המציאות של בני-יהודה. ככה לקחתי את ראובן עובד ואלי ביטון. רציתי אותם כל כך, כי ידעתי שהם לא מפיקים מעצמם אפילו 30 אחוז מהפוטנציאל. גם היום, למרות שזה נראה בסדר בעיקר אצל אלי, אנחנו עדיין באמצע התהליך. אין לי ספק שבקרוב שניהם יהיו טובים יותר".

כשהחלטתם לעבור לבלומפילד, הרבה אנשים בשכונה התנגדו.

"אני מודה שלקחתי סיכון מקצועי לא מבוטל. זו לא היתה סתם שליפה, אלא מהלך שנבע משורה ארוכה של שיקולים: מקצועי, כלכלי ותדמיתי. חשוב להדגיש שגם כשעברנו לבלומפילד, בני~יהודה היא קבוצה של שכונת~התקווה מזוהה ומחויבת לה. אנחנו עדיין מתאמנים שם ומחלקת הנוער פועלת שם. אני חושב שמועדון בלי עבר הוא מועדון בלי עתיד. אגב, לא רק קבוצת הכדורגל השתנתה, גם השכונה עצמה היא לא מה שהיתה פעם. חלק גדול מהתושבים הוותיקים עזבו, יש עכשיו אוכלוסייה חדשה כולל המון עובדים זרים".

עד כמה הירידה לליגה הלאומית, היתה חשובה בבנייה של בני-יהודה הנוכחית?

"אני לא חושב שיש קשר. עובדה שחוץ מאסי בלדוט ורוני גפני, אף אחד מעונת העלייה לא נשאר פה".

אפרופו גפני, הוא קיבל בעבר הצעה מבית"ר.

"לא רק שקיבל, אלא היה על סף חתימה שם, אבל מישהו (מחייך) הצליח לשכנע אותו להישאר. אגב, הוא המגן השמאלי השני בטיבו בליגה, אחרי קייסי".

מה קרה עם יניב והבה?

"יניב שוער מצוין, בטח בשביל ליגה לאומית. ההחלטה שהוא לא יהיה בבני-יהודה לא היתה קלה. אם אגיד שלתקרית במועדון לילה לא היה משקל בשיקולים, זה יהיה שקר. בשורה התחתונה, יניב לא פה, אבל הוא שייך לבני-יהודה, אנחנו אוהבים אותו ואני לא פוסל שהוא עוד יחזור. בינתיים אני מציע להפועל ירושלים לשמוח שהוא אצלה".

לפני כמה שנים, כמעט עזבת את הענף.

"בגיל 29 נפרדתי ממחלקת הנוער של מכבי תל-אביב. דיברתי עם אלי דריקס והודעתי לו שמבחינתי בגילאי נוער אין לי יותר אתגרים ואני בשל ללכת הלאה. רציתי להיות עוזר בקבוצה הבוגרת, אבל זה לא הסתדר להם. לקחתי סיכון מקצועי שעזבתי, אבל הייתי שלם עם עצמי. בשורה התחתונה, היה סיכוי גדול יותר שאעלם מאשר אחזור לאמן".

"לפני שנתיים יכולנו לקחת אליפות"

זו העונה השלישית של ניצן בבני-יהודה ומשנה לשנה הקבוצה ממשיכה לטפס במעלי הטבלה. בזמן שששתי הגדולות של תל-אביב, לא מצליחות להתרומם, הזהובים הם הדבר הכי רענן שיש בליגה. בעיקר בזכות הכדורגל התוסס והשילוב בין זרים איכותיים לכשרונות כחול לבן.

"מועדונים כמו בני-יהודה ובית"ר מחויבים לכדורגל פתוח, אטרקטיבי ושמח", מדגיש שירזי את האני מאמין שלו. "אליפות של 0:1 שתשמח קבוצה כמו הפועל תל-אביב, לא תתקבל פה או בירושלים. אחד הדברים ששמתי לעצמי למטרה שקיבלתי את הקבוצה היה לשחק כדורגל שמח. אם לא הייתי עושה את זה, לא היו מגיעים 12 אלף צופים, מהם 7,000 שלנו למשחק מול חיפה. פרצופים שלא ראיתי מאז שאני בן 20, מאז האליפות של 1990, פגשתי פתאום במגרש. אם במשחק הבית הראשון לפני שנתיים מכרנו רק 650 כרטיסים ועכשיו מכרנו 10 אלפים כרטיסים, אז אפשר לראות את ההתקדמות. זה משהו מדהים שמוכיח על ההמשכיות ועל מה שעשינו פה ביחד".

יש בכלל על מה לשחק העונה?

"הליגה נסגרה עוד לפני שהיא נפתחה. כבר שמכבי חיפה הפסידה למאלמו אמרתי שבמחזור ה-25, היא תעשה הקפת אליפות ולצערי אנחנו רואים את זה. כמו שאני רואה את הדברים, זה שהם עפו מאירופה רק עזר להם בליגה. הרי הפעם היחידה שהם הפסידו אליפות בשנים האחרונות, היתה כשהם שיחקו בליגת האלופות. הכדורגל שלנו עדיין לא בנוי לתמרן בין אירופה והליגה המקומית. יש כל מיני דברים כמו נפילת מתח ועייפות שגורמות לקבוצות שמשחקות במפעלים האירופים לשחק פחות טוב בליגה".

בכל זאת, מי יעצור את חיפה?

"קשה לי להגיד. מבחינה מקצועית אין היום אף קבוצה בארץ שבכלל מתקרבת לחיפה. יש להם עצמה אדירה. אולי זה נראה שהם מנצחים בקושי, אבל זה קצת מטעה. זה בעצם הכוח שלהם לנצח כל פעם בשער אחד. במשחק מול מכבי תל-אביב, שנגמר 1:2, חיפה גם יכלה לתת שמינייה".

אתם עשיתם להם חיים קשים.

"בלי להשתחצן, אני חושב שעד היום אנחנו התמודדנו איתם הכי טוב מכולם. גם שחקנים שלהם אמרו לי שנתנו להם את הפייט הכי רציני".

מה המטרה שלכם העונה?

"להגיע לאירופה".

ואז תתפרקו?

"תן להגיע לגשר, אני אדע איך לעבור אותו".

תגיד, איך שוער כמו וינסנט אניימה נוחת בבני-יהודה?

"זה שילוב של מזל ועקשנות. ראיתי דיסק שלו, אחרי משהו כמו ארבע דקות, שבהן הוא שיחק רק עם הרגליים, אמרתי לסוכן (ניר מנחם) להחתים אותו מיד. אלא שהסתבר שהוא היה חתום גם אצל שש סוכנים אחרים. למזלנו הסוכן שלנו היה הכי זריז. יום אחרי זה סוכן נוסף כבר סידר לו את קייסריספור התורכית, אבל לא התכוונו לוותר ומשה דמאיו יצא לתורכיה. וכשדמאיו רוצה משהו הוא משיג אותו".

עד כמה הוא משמעותי לקבוצה?

"קשה לי לתאר לך עד כמה האפקט שלו בולט. הוא שוער ברמה שעוד לא ראו בארץ ואני לא מגזים. אף שוער ששיחק פה לא מדגדג אותו. אני רואה אותו באימונים ותדעו לכם שבליגה הוא עדיין לא הראה את כל מה שהוא מסוגל. מה הוא עושה פה? זה גם מה שאני שואל את עצמי אחרי כל אימון".

בתקציב מוגבל יחסית, איך אתה מצליח לפגוע כל פעם מחדש עם הזרים?

"קודם כל חשוב לי להבהיר שאנחנו כבר לא קבוצה קטנה. הגב הכלכלי שלנו הוא לא מוגבל אלא פרופורציונלי, עם חזי מגן ירצה להגדיל את התקציב שלנו במיליון דולר לא תהיה לא בעיה. אנחנו פשוט לא רוצים להשתולל ולכן במועדון כמו בני-יהודה צריך לבחור זר בפינצטה. אני עובד עם סוכנים, רואה קלטות ושיש מישהו שמוצא חן בעיני אני נוסע לעקוב אחריו מקרוב. צריך גם הרבה מאוד מזל. קחו לדוגמא את קובאציץ'. אותו מצאתי ממש במקרה. בכלל נסעתי לקרואטיה כדי לראות בלם. נסעתי 600 ק"מ ברכב בכביש בלי סוף, אבל שראיתי את קובאצ'יץ' משחק, היה לי ברור שאני רוצה אותו אצלי. משחק אחד הספיק לי".

אתה חושב שיש סיכוי שיום אחד בני-יהודה תיקח אליפות?

"מועדון מהסוג שלנו יכול לקחת אליפות פעם ב-15-20 שנה. אתה יודע מתי יכולנו לזכות? לפני שנתיים. כשבן לוז נפצע וכל הגדולות קרטעו. אז אני באמת חושב שיכולנו להיאבק על התואר. כדי שאנחנו נביא תואר, אנחנו צריכים להיות מצוינים ושכל הגדולות לא יהיו טובות. כולם שוכחים, אבל אנחנו הקבוצה הקטנה האחרונה שלקחה אליפות".

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

ועודני ילד

במרץ האחרון קיבל ניצן שירזי הארה. זה קרה באצטדיון רמת-גן בזמן שנבחרת ישראל אירחה את צרפת בקמפיין לקראת המונדיאל. רגע לפני שריקת הפתיחה כששתי הנבחרות היו דרוכות על הדשא, הוא והאח וחזי עמדו בטריבונה והכל פתאום נראה ברור. "בהמנון הרגשתי ממש מצומרר", הוא משחזר. "אמרתי לחזי 'עכשיו אני יודע מה אני רוצה להיות שאהיה גדול, מאמן נבחרת ישראל'. אם יבטיחו לי שעוד עשר שנים אקבל את התפקיד, אני חותם על כך בשמחה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully