מעידת מדריד

"תחתים את רוביניו!" קראו כמה שלטים בשדה התעופה של מדריד, כשריאל חזרה מהביקור בברצלונה לפני שנה. השלט היה מכוון לנשיא, פלורנטינו פרז, אחרי שהקבוצה ספגה 3:0 משפיל בקאמפ-נואו. פרז החל כבר אז במגעים הברזילאי הצעיר ודאג ששמו יופיע בכל מאמר עיתון שקשור לקבוצה. האוהדים ראו בו משיח שיוכל להציל את ריאל מעונה שלישית ללא תואר. פרז שאף לרצות האוהדים, וראה בילד היקר במיוחד יורש אפשרי לזינאדין זידאן המזדקן. כן, ככה דברים מתנהלים בריאל מדריד.

שנה עברה, רוביניו אכן נחת במדריד, אבל הקבוצה שוב הושפלה על ידי ברצלונה, שוב באותה תוצאה - הפעם בבית. הבאתו של רוביניו, מי שאמור לרשת את פלה בבוא היום, לא פתרה שום דבר ואולי אף פגעה בחדוות המשחק של הילד באופן שיהיה קשה לתקן. רוביניו אמנם התחיל מצוין עם 24 דקות גדולות במשחק פתיחת העונה מול קאדיס, אבל אחר כך נעלם דווקא כשהקבוצה היתה צריכה אותו בעקבות מכת הפציעות שנחתה עליה.

יש אומרים שהפילו על הכתפיים שלו משקולת כבדה מדי, בשלב מוקדם מדי. יש המציינים כי הקליטה שלו לא היתה מוצלחת וכי הנער נותר מבודד אל מול השחקנים הוותיקים. יש המשייכים את יכולתו הבינונית לסחיטה הרגשית שעברה עליו בקיץ העמוס, שכלל מו"מ מתיש במיוחד וחטיפת אימו. בשורה התחתונה רוביניו, כמו שאר שחקני הרכש של ריאל, לא מצליח לרענן את הקבוצה ולספק את הסחורה המתבקשת.

"קיבלתי הצעות מהרבה מועדונים, אבל בריאל יש אפשרות לעשות דברים שאי אפשר לעשות במקומות אחרים. זה המועדון הגדול בעולם ואני חולם על זכיה בליגה ובליגת האלופות כבר השנה", אמר רוביניו כשהגיע, לפני שהבין לאיזה סיר לחץ הוא נכנס. ביום שבת האחרון הוא כבר קלט הכל. העיקר שפרז הצליח לרצות את האוהדים.

חמש שנים עברו עד שפלורנטינו פרז נשבר ורכש שחקן ספרדי. סרחיו ראמוס, שהגיע מסביליה והחל את העונה בצורה גרועה והשתפר עד שנבחר לשחקן חודש אוקטובר על ידי אוהדי הקבוצה, הוא הספרדי הראשון שהובא בתקופתו של פרז. היעדר הזהות הלאומית שאיפיינה בעבר את ריאל מדריד, כקבוצה של ספרד, החלה לחלחל גם ליציעי הסנטיאגו ברנבאו. כל עוד רעיון הגלאקטיקוס של פרז הביא תארים, שכחו האוהדים מהזהות הלאומית. עכשיו, כשעונה שלישית ברציפות ללא תואר עומדת בפתח, החלו סימני המהפכה להופיע בדמות מחיאות כפיים לברצלונה ורונאלדיניו.

"אנחנו צריכים בסיס חזק של שחקנים ספרדים. אנו חייבים לשמור על הזהות", אמר מיצ'ל סלגאדו לאחר ההפסד לברצלונה, כשהוא מסביר את התנהגות האוהדים, שמבחינתו גם היוותה סוג של מחאה. ברצלונה הצליחה ליצור לעצמה קבוצה עם זהות וחיבור נדיר עם הקהל, גם ולמרות שבשורתיה משחקים שחקנים זרים כמו סמואל אטו ורונאלדיניו ומקומיים כמו צ'אבי וקארלס פויול. סלגאדו חושב בוודאי על חלון ההעברות שייפתח בעוד קצת יותר מחודש, בו הוא עשוי לעזוב (סיסיניו הברזליאי כבר נרכש לעמדה שלו) ולכן הוא מרשה לעצמו לבקר את מדיניות המועדון. המנהל המקצועי של ריאל, אריגו סאקי, כבר התבקש למצוא מחליפים גם לאיבן הלגרה ואיקר קסיאס, שניים מהשרידים האחרונים של עונת האליפות תחת ויסנטה דל בוסקה.

הלגרה אמור לסיים בקיץ את החוזה שלו ועדיין לא קיבל פניה מהמועדון על חידוש עתידי. במדריד כבר סילקו בצורה מכוערת את פרננדו היירו, העיפו את מקאללה ושיקרו לדל בוסקה, כך שלא מן הנמנע כי מי שהפך לסמל ייפרד מהמועדון בקיץ. אחרי הכל, אין לו הילה של כוכבים בינלאומיים. רעיון הגלאקטיקוס פגע בלאומיות של ריאל וגם בחיבור הפנימי שבין השחקנים. "רק משום שאנחנו משחקים כדורגל ביחד, לא אומר שרוברטו קרלוס ואני גם צריכים לבלות ביחד 24 שעות ביממה", אמר לאחרונה קסיאס והסגיר למעשה את המצב החברתי שנוצר. קסיאס אגב, אמור היה לסיים גם הוא את חוזהו בקיץ, אבל רק לאחרונה החליטו בריאל לחדש לו אותו אחרי שנותרו בדעה כי כרגע אין בנמצא תחליף עדיף.

קרלוס מסמל את הקליקה הברזילאית שהשתלטה על הקבוצה עם הגעתו של המאמן ואנדרליי לושמבורגו. "הפרופסור" כפי שהוא מכונה, הביא צוות מקצועי משלו, שדואג לכל צרכי הקבוצה. בקיץ נחתו שני ברזילאי נוספים - רוביניו וז'וליו בפטיסטה ובינואר אמור להגיע גם סיסיניו, שיחזק את רונאלדו ורוברטו קרלוס, שני הוותיקים שבחבורה. הספרדים, כוכבים בסדר גודל בינוני אם בכלל (להוציא את ראול כמובן), מרגישים מנותקים יותר ויותר מהקבוצה, הן בגלל מעמדם על המגרש ומחוצה לו והן בגלל הרב-לאומיות המוגזמת. "פעם היתה הרגשה כאילו אתה מגיע לשחק כדורגל בשכונה עם החברים שלך", אמר שחקן ותיק למגזין "פור-פור-טו" כשהוא נזכר בתקופת דל בוסקה. "היום זה כבר לא כך".

כמו סלגאדו, גם הלגרה לא היסס לבקר את רעיון הגלאקטיקוס, שהשכיח אותו ורבים כמותו:"אני זכיתי בגביע אלופות בלי רונאלדו, אבל האם הוא זכה באחד בלעדיי?".

גם סמואל אטו, פעם כישרון צעיר בריאל והיום הסיוט הגדול שלה, ביקר את אופן בחירת השחקנים בריאל: "גם היום יש המון כישרונות בריאל שלא מקבלים דקות משחק. לדעתי אחד כמו גוטי חייב לשחק בכל משחק, אבל אני לא מאמן ריאל מדריד".

הנה שלוש נקודות נוספות באשר לכישלון של פלורנטינו פרז. מעבר לעובדה שהרעיון המהפכני שלו פילג את הקבוצה לקליקות ומעמדות, והרחיק אותה מהקהל האמיתי שלה שיושב בברנבאו ולא בטוקיו, נדמה כי מיסחור-היתר של הקבוצה פגע בה יותר מכל, מבחינה מקצועית נטו. משמע, ריאל אולי הרוויחה יותר דינרוס מכך שהחליטה ללכת לפני שנתיים וקצת על דייויד בקהאם, וויתרה במקביל על רונאלדיניו, השחקן הכי טוב בעולם ומוכר חולצות מדופלם כשלעצמו.

שובע ופציעות. רוביניו הוא הגלאקטיקו הראשון שפרז רכש, שעדיין רעב לתארים. פיגו, זידאן וגם בקהאם במידה מסויימת, הגיעו שבעים או בגיל מבוגר יחסית. מה גם שריאל כבר לא מאיימת כבעבר, כששחקנים עתירי פציעות כמו רונאלדו וזידאן מחסירים משחקים שוב ושוב. ראול הוא הקורבן האחרון של מכת הפציעות שנחתה על הקבוצה העונה.

הכנה לקויה. כאן קצת קשה להאשים את לושמבורגו, שעוד הספיק לארגן מחנה אימונים קצרצר של שבועיים לפני היציאה לאסיה וארה"ב בקיץ. מסע ההופעות של ריאל מדריד ברחבי העולם אינו דומה כלל למחנה אימונים וזו השנה השלישית שהוא פוגע קשות בהצלחת המועדון. בקיץ הקרוב יש מונדיאל וקשה לחשוב מתי תתכונן הקבוצה לעונה הבאה כמו שצריך.

הגעתם של רוביניו, בפטיסטה, ראמוס, דיוגו ופבלו גרסיה בסכום של כ-100 מליון יורו, עדיין לא פתרה את הבעיות שיש לריאל בהגנה ובקישור ההגנתי. הלגרה, אחד מהקשרים האחוריים הטובים באירופה, סובל מתיפקודו כבלם, פשוט מפני שהוא אינו כזה. רונאלדיניו אפילו לא ספר אותו בדרך לשער הראשון, כשעבר אותו עם הטעיית גוף קטנה, שהוכיחה עד כמה הספרדי מוגבל בתפקידו. אבל בריאל יש קללה מסתורית על תפקיד הבלם האחורי, כך שבלית ברירה תמיד נקרא הלגרה לדגל כדי לסתום את החור.

הקללה, כך אומרים, החלה מיד לאחר שפרננדו היירו נזרק מהקבוצה. וולטר סמואל, בלם מוכשר שהגיע לברנבאו עם הרבה תקוות, כאילו שכח איך משחקים כדורגל מהרגע שנחת במדריד. ג'ונתן וודגייט (שוב פצוע) הפך לבדיחה עצובה וכנ"ל לגבי סרחיו ראמוס, שבעונה שעברה היה אחד הטובים בספרד, אבל בריאל לא מוצא את עצמו. האמת כנראה מצויה בעובדה שבריאל סומכים יותר מדי על שחקני ההתקפה, או פשוט מפני שאין חיבור בחוליה שהכי זקוקה לתיאום.

וכל זאת עוד לפני שדיברנו על היורש לקלוד מקאללה, שעדיין לא נמצא. צ'לסי קפצה על המציאה כשהחתימה את הצרפתי, קשר אחורי טבעי, מהטובים בעולם, ששוחרר על ידי פרז ללא שום סיבה הגיונית. ריאל לא חשבה על יורש וכשכבר הביאה מישהו, הלכה על תומאס גראבסן הדני, שהוא אכן פועל שחור, אבל לא קשר אחורי בתפקידו המקורי. גם פבלו גרסיה הקשוח, למרות כמה משחקים טובים, חסר את המעוף והחכמה שדורשת קבוצת צמרת אמיתית. האמת היא שהלגרה טוב משניהם בעמדה הזו ואפילו סרחיו ראמוס, שהצטיין בתפקיד כשניתנה לו ההזדמנות לשחק בקישור האחורי, עשה זאת טוב יותר. ב-0:6 של ספרד על סן מרינו, הוא אפילו כבש צמד.

"ואנדרליי יכול לישון בשקט", אמר סגן נשיא ריאל מדריד, אמליו בוטראגניו, לאחר ההפסד לברצלונה. "הפרופסור" נחשב למאמן שקדן, שעיקר העבודה שלו מתבצעת מאחורי הקלעים ולפני המשחקים. בכל הקשור לתכנית משחק ולהכנה שלפניו, קשה למצוא מאמן ברמה של לושמבורגו. הבעיה איתו מתחילה כשמשהו משתבש, מפני שהמאמן הברזילאי אף פעם לא הצטיין בניהול משחק מבריק. כך הוא נתקע בהפסדים הביתיים לולנסיה וסלטה ויגו, כך הוא הושפל בליון, כך מול ברצלונה הוא החליף את ראול דווקא בגוטי, כשהקבוצה שלו היתה בפיגור ושיוועה לעוד שחקן התקפי.

למרות דבריו של בוטראגניו, לכולם ברור שלושמבורגו לא יכול לישון בשקט, בטח כשכל עיתון באירופה ידע לדווח בימים האחרונים, על הפניה של אנשי ריאל לאוטמאר היצפלד הגרמני. "השחקנים חזרו ממשחקי נבחרותיהם רק לקראת המשחק, חלקם הגיעו אחרי פציעות והיתרון של ברצלונה בכל הקשור לכושר גופני, היה בולט. לושמבורגו לא יכול היה להכין את הקבוצה כראוי למשחק", הוסיף בוטראגניו שיצא להגנת מאמנו, אבל לא שכח לציין לגבי עתידו של הפרופסור כי "בעולם הכדורגל, הכל אפשרי".

בינתיים כבר קיבל לושמבורגו פניה מסאנטוס, מועדונו הקודם שנותר ללא מאמן לאחר שנלסיניו בפטיסטה התפטר. "זה הכרחי שלא נחליף שוב מאמן", אמר אחד מהגלאקטיקוס ל"פור-פור-טו" האנגלי, "אבל מצד שני, זו ריאל מדריד".

סאקי. כשחושבים על זה, בשנותיו של פרז, לא הצליח אף מאמן להביא את השחקנים אותם הוא בחר. גם לושמבורגו, שעל פניו קיבל את כל התנאים שביקש, לא בחר את שחקניו, להוציא אולי את רוביניו כמובן. שני האורוגוואים, פבלו גרסיה ודיוגו, הגיעו ישירות על ידי פרז, משום שהוא מקורב לסוכנם. בפטיסטה הוא תוצר של אריגו סאקי, שהחליט להביאו למרות שבריאל יש אינפלציה של שחקנים בעמדה שלו ולמרות שבקישור השמאלי יכולה היתה הקבוצה להביא עוד גלאקטיקו. בכלל, אף אחד לא ממש מבין מה עושה אריגו סאקי במדריד, כולל העיתונות המקומית.

זינדין זידאן. הקוסם הצרפתי לשעבר מתכונן לסוף הקריירה עם מונדיאל נחמד כדי לקשור את הכל בסרט ורוד. הבעיה היא שבינתיים הוא פצוע ושומר על עצמו עד אז, כשהוא מזלזל באופן יחסי במשחקי קבוצתו. בקצב הזה גם אוהדי ריאל ישמחו להיפטר ממנו במהרה, אפילו אם זה יהיה במחיר פרידה מכוערת. תשאלו את אוהדי יובנטוס.

דיוויד בקהאם. הקשר האנגלי נמצא בעונה טובה, אבל על הדרך הוא גם הפך לברומטר של ריאל. הצלחה שלו היא הצלחה של הקבוצה וכאן למעשה נמצאת הבעייתיות של ריאל, שהפכה לקבוצה שמסתמכת על שחקן שמעולם לא היה יציב.

נקודות אור. אחרי כל הדיבורים הללו, ריאל מדריד מצויה בסך הכל ארבע נקודות מהמקום הראשון. אם הקבוצה תצליח להתחבר, היא עדיין יכולה להזיק לכל אחת מיריבותיה הבאות ולהילחם על כל התארים. רונאלדו הבטיח יותר מ-30 שערים והוא בדר"כ עומד במילה שלו. סיסיניו אמור לשפר את הקבוצה בחלק השני של העונה ורוביניו עוד אמור לתת לה את מה שמצפים ממנו. השאלה היא זה יקרה העונה.