למרות סימני השאלה, למרות ההישגים הדלים בשנים האחרונות, למרות השמועות על קריירה דועכת, קיימת גם אפשרות סבירה שהליהוק של קשטן כמאמן נבחרת ישראל יהיה בגדר חותמת מפוארת לקריירה מדהימה. ייתכן מאוד שאם קשטן של לפני חמש שנים היה מגיע לנבחרת ומקבל ירושה דומה אפשר היה לטעון זאת יותר בהחלטיות, אבל בעבר כבר קברו את הקריירה של המאמן הותיק והוא שב והוכיח את עצמו כל פעם מחדש.
על פניו, קשטן מקבל את נבחרת ישראל במצב אידיאלי. המאמן הלאומי המיועד הוא מומחה בלקחת קבוצות מוכנות, ולהכניס בהן את השינויים המתבקשים כדי להגיע להישגים חסרי תקדים. האליפות הראשונה בבית"ר (ותודה לדוביד שוויצר), הדאבל הנוצץ עם מכבי ת"א (על הבסיס שבנה לו אברהם גרנט), הדאבל עם הילדים בהפועל ת"א (קבוצה אותה בנה אלי כהן) הן רק חלק מהדוגמאות. נראה כי קשטן יורש את נבחרת ישראל במצב די דומה. אם זה גם יסתיים באותה צורה, קשטן יוכל לסגור חשבון ישן עם האיש שסילק אותו ממכבי ת"א אחרי עונת הדאבל ההיא, ולהגיע עם הבייבי של גרנט ליורו 2008. סוג של צדק שרק ההסיטוריה יכולה לסדר.
כדי שזה יקרה, קשטן יהיה חייב להכניס מספר שינויים בנבחרת הכמעט של גרנט. אם היה מדובר בקשטן הישן והטוב לא היה צורך להמליץ לו על המהלכים המתבקשים, אבל אחרי שראינו את הקבוצות שלו בשנים האחרונות, במיוחד הפועל ת"א של העונה, אין מנוס מכמה עצות.
1. לנקות את האורוות
לזכותו של גרנט ייאמר כי בקדנציה השנייה שלו הוא התעורר מאשליית ברקוביץ' ורביבו והחל לבנות נבחרת חדשה, ממנה אמור ליהנות קשטן. לגנותו של גרנט יאמר כי גם בקדנציה השנייה שלו הוא המשיך להעלים עין מהמערכת הרקובה שסובבת את הנבחרת במשך שנים ארוכות ויישר איתה קו. הכוונה בעיקר להרכב הבטוח, שהפך את הנבחרת לחברת הנסיעות הפרטית שלו, וכלל את צוות הווי והבידור של שאול אייזנברג, ד"ר מרק רוסנובסקי ושאר חבריהם; העסקנים, הפוליטיקאים, הפונקציונרים, שנוהגים להגיע ללובי של הנבחרת לפני כל משחק להסתובב לשחקנים בין הרגליים וללחוש רכילויות על אוזנם. לפני שקשטן בוחר את הסגל ומסמן את שחקני ההרכב, עליו לדאוג קודם כל למעטפת החיצונית. שם הכל מתחיל ובדרך כלל גם נגמר.
ברור שכל האנשים האלו לא קובעים את התוצאה על הדשא, אבל יש להם בהחלט השפעה. קשטן יהיה חייב לבנות צוות חדש ורענן בנבחרת, כזה שיהיה מחויב לדרך שלו ורעב להצלחה. כמו בכל ליהוק, הבוס החדש דואג להביא איתו את האנשים שלו ולנקות את האורוות מהסרחון הישן. אם האווירה סביב הנבחרת תשתנה, אולי ישתנו גם התוצאות.
2. להמשיך לשתוק
יש שיאמרו שקשטן יהיה חייב עכשיו לשנות גישה כלפיי התקשורת, אבל ממש לא בטוח שזה יעשה לו טוב. אותה התעמרות ידועה בתקשורת, שנובעת מפרנויה, היא בעצם חלק מהקסם של קשטן. היא יוצרת מעליו הילה של גאון, שאינו מוכן לשחות בבינוניות הזאת. ההתרחקות הזאת גורמת לעיתונאים לפחד ממנו ולשחקנים לסגוד לו, למרות שמתחת לתחפושת הזאת מסתתר אדם שחרד מכל מילה שכותבים עליו. עם השנים, היכולת של קשטן להסביר את עצמו מול מיקרופון ומצלמה נעשית יותר ויותר עילגת ומביכה, עד שעולה תהיה אם מדובר באותו מטאור שקטף 6 אליפויות וחמישה גביעים. לקשטן, שנוהג לתקשר עם הציבור דרך שיחות לא לציטוט עם עיתונאים שהוא ממש סומך עליהם, מומלץ להמשיך בהתבצרות הישנה. מסיבת עיתונאים לפני משחק, מסיבת עיתונאים אחרי, אולי ראיון קצר ויבש מדי פעם לטלוויזיה, לא יותר. עדיף יהיה לתת לתוצאות של קשטן לדבר במקומו. עד עכשיו זה הצליח.
3. להיעזר בשירותיו של אלי אוחנה
במדינת ספורט מתוקנת עוזר המאמן צריך להיות איש מקצוע מלומד ומוכשר. אלכס פרגוסון הצמיד אליו מאמן מוערך כקרלוס קיירוש, מיכאל סקיבה היה המאמן בפועל של גרמניה בעידן רודי פלר וגם במכבי ת"א כדורסל עוזרי המאמן נבחרים על-פי קריטריון מקצועי מחמיר, החל מדייויד בלאט ועד לדן שמיר. אבל מכבי ת"א כדורסל היא זן נדיר בספורט הישראלי. לאור הנסיבות הקיימות, אין מניעה מלמנות את אלי אוחנה לעוזר מאמן בנבחרת ישראל. הרי מדובר בשחקן עבר גדול, שיוכל גם לעזור לקשטן להסביר את עצמו בתקשורת. בנסיבות הקיימות, גם זה משהו.
למרות שמדובר במאמן רע, לאוחנה יש עוד שני יתרונות גדולים, שעשויים לסייע למאמן הלאומי החדש להשיג את מטרותיו. הוא אחד האנשים היחידים בעולם, שקשטן סומך עליו בעיניים עצומות (יחד עם צפירה אשתו). בנוסף, ואולי יותר חשוב: אוחנה, אליל ילדות של הרבה שחקנים בנבחרת, יוכל לעזור לקשטן לפרק כמה מוקשים בדרך להצלחה, בעיקר כל הקשור ליחסיו עם השחקנים. סימן השאלה העיקרי הוא כיצד יוסי בניון, גרופי של גרנט, יסתדר עם הגערות של השועל הוותיק. אוחנה יקל על המצב הלא סימפטי.
4. לקדם את שחקני הספסל
הטענה השגורה כאילו המאמן החדש של הנבחרת יצטרך לבצע מהפכה בסגל, לא עומדת במבחן המציאות. קשטן מקבל מגרנט נבחרת די מוכנה. רוב שחקני ההרכב הקבועים אמורים להמשיך, עם שינויים קלילים אך משמעותיים.
האזור הראשון שצריך לטרוד את מנוחתו של גרנט הוא ההגנה. המאמן הלאומי החדש יהיה חייב לחשוב על אלטרנטיבות טובות יותר לאדורם קייסי ואריק בנאדו מאשר שמעון גרשון ויגאל אנטבי. תומר בן יוסף, זאב חיימוביץ' ואבי סטרול יכולים להיות פתרונות לא רעים. קשטן גם יגלה על הספסל של גרנט כמה שחקנים שאפשר לקבל מהם הרבה יותר, כמו סלים טועמה, מיכאל זנדברג ושלומי ארבייטמן. אולי עם האזרח החדש רוברטו קולאוטי בסגל, ועומר גולן הולך ומשתפר, לקשטן יתאפשר לבנות התקפה לא רעה בכלל, עם עדיפות גדולה לשני חלוצים. קשטן גם יוכל לצאת גדול אם יוותר על שירותיו של פיני בלילי, האיש והטור בעיתון, שלמרות האיבה לגרנט לא מוכיח שהוא ראוי להיות חלק מסגל הנבחרת. אם קשטן ישכיל לבצע את הניתוחים הקוסמטיים הנכונים ויידע להלך קסם על שחקני הנבחרת ולחבר אותם לגישה שלו, כפי שעשה לשחקניו בעבר (שמתחיל להיות קצת רחוק), הנקמה בגרנט עוד עשויה להצליח.