רביעי אחרי הסערה: תפוס!

פוטבול זה משחק שתופס אותך. איך הוא תופס אותך? לפעמים הוא עושה את זה עם תפיסות – כמו אלה שקישטו בשפע לא מצוי את המחזור של השבוע. נתייחס לתפיסות המשובחות ביותר לאורך הסקירה, אז לעבודה.

ריקי וויליאמס ורוני בראון נראו לראשונה העונה כמו צמד קטלני, עם יותר מחמישה יארד לריצה לכל אחד, וכמעט 120 יארד יחד. זה לא הספיק ליונקים הימיים כי בדאון שלישי מקו היארד השמיני, במקום להאמין ששני הרצים החדים שלו ישיגו את שמונה היארד לשוויון בשני ניסיונות, בחר מאמן מיאמי ניק סייבן ללכת על מסירה של גאס פרוט. חטיפה, נגמר המשחק.

לעומת סייבן, מאמן קנזס סיטי דיק ורמיל שעה לצו העתיק, לפיו "אתה רוקד עם מי שהביא אותך". אחרי שלארי ג'ונסון קרע את הגנת אוקלנד ל-36 יארד עד קו היארד האחד, עם שישה תיקים על השעון, ידע ורמיל להמשיך עם מה שעבד יפה כל-כך עד כאן. ג'ונסון, ריצה, טאצ'דאון והצ'יפס מדהימים את הריידרס בשנייה האחרונה של המשחק. ורמיל זוכה לתשבחות והילולים על "ההימור" הנועז שלקח, כשהלך על ניצחון במקום לבעוט שער שדה שהיה משווה ושולח את המשחק להארכה. . והאמת היא שזה די עצוב. פרשן הספורט של סלון מגזין, קינג קאופמן, הוכיח שלשום בטורו שלמעשה, הסיכוי להצליח בריצה ליארד אחד גבוה מהסיכוי לנצח כל קבוצה שהיא בהארכה. זהירות היתר של מאמני ה-NFL באמת יכולה לייבש עכוזים, וטוב שיש אנשים אמיתיים כמו ורמיל על הקווים כדי להזכיר שאפשר גם אחרת.

בשבוע שעבר עלתה יוסטון ליתרון ראשון העונה, ואף רשמה ניצחון ראשון. התגלית שאפשר לרשום בפוטבול נקודות לפני היריב הובילה את הציביליזציה הטקסאנית למהפכה אדירה, והשבוע הובילו השחקנים של דום קייפרס פעמיים, לפני שנכנעו לקבוצה עדיפה מג'קסונוויל. כבר דרש רבנו רוזנטל לאמור: קבוצה שמרשה שש הפלות קווטרבק לא יכולת לצפות לרשום W, אבל עושה רושם שיוסטון מנסה קצת יותר לאחרונה. זה לא מספיק כדי להצדיק את המשך העסקתו של קייפרס, אבל זה יותר טוב ממקל בעין.

חיילי הצ'וקולודה של קליבלנד קטעו רצף של שלושה הפסדים בניצחון על הטנסי טייטאנס, ששלושת התופסים המובילים שלה נעדרו עקב פציעות. רובן דרונס מוכיח שהצלחתו אשתקד לא היתה רק תוצר של שיטת הברונקוס, ומקבע את עצמו כרץ הפותח של החומים עם כ-180 יארדים כוללים. קליבלנד יכלה לסגור עניין דקה וחצי מסיום המשחק, לאחר שטנסי נכשלה בדאון רביעי 18 יארד מקו שערה. אבל הצ'וקולדות לא הוציאו אפילו שער שדה, לאחר שהבקעה בוטלה בשל עבירה והבעיטה החוזרת הוחטאה, וכך יכול היה סטיב מקנייר לצאת לדרייב נואש אחרון, שלמזלו של רומיאו קרנל נגמר בחטיפה. מי שמקבל כדור על קו ה-18 של היריב, ולא מוציא אפילו שלוש נקודות, באמת זקוק לשיפור דחוף.

סינסינטי המשיכה במסעה לעבר הופעה ראשונה בפלייאוף מאז שאבא של בוש היה נשיא. בולטימור המשיכה במסעה לעבר תואר "הקבוצה המאכזבת של 2005". שנתיים אחרי שהפך לשחקן החמישי החוצה את קו אלפיים היארד, נמצא השנה ג'מאל לואיס בקצב לפחות מאלף. בפעם הבאה שחבר מציע לך להיות מעורב בקומבינה של קוקאין, ג'מאל, תגיד בנימוס "תודה, אבל יש לי תור לעקירת שיניים". זה יכאב פחות. במשחק הזה דפק תופס הבנגאלס, צ'אד ג'ונסון, תפיסה שבכל מחזור אחר היתה הופכת להיילייט השבוע. ג'ונסון התרומם לגובה בלתי אפשרי, בין שני מגינים, ונחת בצורה מושלמת על הגב עם הכדור. במחזור הזה, זו היתה רק התפיסה החמישית הכי יפה.

טאמפה ביי, שהרשימה בשלושת המשחקים הראשונים של העונה, מחליקה לה בצפצוף חלוש בחזרה לבינוניות שכולם ציפו ממנה העונה. קדילאק וויליאמס רשם בשלושת משחקיו הראשונים 434 יארד ושני ט"ד. בשלושת המשחקים מאז – 62 יארד ואפס הבקעות. ההגנה, שעדיין מדורגת במקום הראשון בליגה, נראית פגיעה לגמרי. לכריס סימס, שמסירה שלו נחטפה לטאצ'דאון, ייקח במקרה הטוב עוד זמן עד שיהיה קווטרבק שייקח קבוצה למקומות. בנוסף, יש לקבוצה בעיה בעמדת התאקל הימני. קניאטה ווקר, שנבחר בחצי העליון של הדראפט לפני כמה שנים, הוא פשוט דביל. בשלב מסוים הוא ביצע שלוש עבירות בהתקפה אחת, וזה בלתי נסבל. קרוליינה, לעומת זאת, ממשיכה להיראות כמו מפלצת בשלבי התעוררות מתקדמים. מעולם לא נבחר תופס ל-MVP של העונה הרגילה. לסטיב סמית', הפנתר מהמהלכים הגדולים והממדים הצנועים, יש את כל הכוונות הטובות לשנות את זה. השאלה איך תתגמלנה אותו המעודדות של הקבוצה אם אכן יזכה בתואר.

הסן דייגו צ'ארג'רס באמת רצו לעשות חסד ולתת לניו יורק ג'טס את המשחק, אבל בסופו של דבר אמרו לעצמם "יאללה, נרוץ לפלייאוף בכל זאת". חזיזי הברק עשו 12 עבירות, שעלו להם 124 יארד. אבל בין לבין הם מצאו זמן להפגין את הנשק הקטלני ביותר בענף, מר לאדייניאן טומלינסון. מדור מצוין וחינוכי זה חזה לטומלינסון תפוקה של 150 יארד ושני טאצ'דאונים מול הסילונים. טומלינסון נתן 153 יארד כוללים וארבעה טאצ'דאונים. ברוקס בולינג'ר נראה לראשונה כמו קווטרבק שמסוגל לעשות דברים בליגה הזו, אבל נותר לראות איך יתפקד מול קבוצה בעלת יצר הרס עצמי נמוך יותר.

במשחק הזה הסתיימה ככל הנראה קריירת הסינדרלה המפוארת של וויין קרבט, התופס של הג'טס שחטף זעזוע מוח תשיעי או עשירי בקריירה. קרבט לא נבחר בדראפט והוחתם בג'טס לאחר שהצטיין באימון פתוח שנערך לכבוד פתיחת עונת 94'. בשיאו, בסוף שנות ה-90', נחשב קרבט לתופס הטוב בליגה במצבים של דאון שלישי, ואף הוביל את הליגה בקטגוריה חשובה זו. כותב שורות אלה מקווה לכתוב בימים הקרובים כתבה שלמה על השחקן מעורר ההשראה הזה. הערה אחרונה למשחק זה – מייק נוג'נט, הבועט שעליו בזבזו הג'טס בחירת דראפט שנייה, החטיא אחת משלוש הבעיטות שלו לשער שדה במשחק, ומאזנו לעונה עומד על 7 מ-11.

כתבנו במינסוטה מדווח על תופעה של תחיית המתים. הווייקינגס המקומיים, שלאחרונה נצפו מקבלים בראש על הדשא ונותנים לחשפניות בראש בסירות על האגם, עושים קולות של קבוצת פוטבול. בראד ג'ונסון נותן להם יד ותיקה ומייצבת על ההגה, ואם מייקל בנט אכן התעורר וימשיך לשחק כך (106 יארד, כמעט 6 יארד לריצה), אז הזכייה של השיקאגו ברס בראשות הבית החלש הזה בכלל לא מובטחת. יש מצב שהגומלין בין השתיים, במחזור האחרון בראש השנה האזרחית, יכריע את המאבק. במשחק הזה דפק נייט בורלסון תפיסה מדהימה לטאצ'דאון, כשהוא נוטה כמעט עד נפילה על קצות אצבעות רגליו ומותח את קצות אצבעות יד כדי למשוך אל גופו את המסירה של ג'ונסון. שוב, בכל מחזור אחר זה היה מהלך השבוע. הפעם זה היה רק מקום שני.

המכונה הכחולה של הענקים מניו יורק נמנעה מלמעוד על המהמורה של הסן פרנסיסקו 49'. ההתקפה של הענקים לא היתה משהו, אבל ההגנה הצטיינה זה השבוע השני ברציפות והרשתה רק שני שערי שדה. במשחק הזה אירעו שתיים מחמש התפיסות המרהיבות של השבוע. פלקסיקו בורס ביצע זינוק יפה לתפיסה בין שני מגינים, אבל עוד קודם לכן דפק ברנדון לויד את מה שכמעט בוודאות יהיה המהלך הכי יפה של העונה – תפיסה בלתי אפשרית ביד אחת, באוויר, בסיבוב. משהו באמת יוצא דופן. והכי נורא – התפיסה הזו אפילו לא נחשבה. היא נפסלה בגלל עבירה של אחד משחקני קו ההתקפה. אז בסטטיסטיקה הרשמית של לויד התפיסה הזו לא תוזכר, אבל מי שראה לא ישכח.

אם שון אלכסנדר היה משחק כל שבוע נגד אריזונה, ספר השיאים של ה-NFL לא היה מזהה את עצמו במראה. במשחק הראשון בין סיאטל לאריזונה העונה, נתן #37 באפור 140 יארד וארבעה טאצ'דאונים. הפעם הוא הסתפק בשני טאצ'דאונים, אבל 173 יארד. סיאטל עושים רושם כמי שהתבגרו ולמדו לא למעוד במשחקים הקלים-על-הנייר.

הקדושים הנודדים של ניו אורלינס כמעט שמו מקל בגלגלי השיקאגו ברס, אבל קבוצה גרועה תמיד תמצא דרך להפסיד. ארון ברוקס נתן את אחד ממשחקיו הפחות גרועים העונה, עם יותר מ-50% במסירה, ט"ד במסירה ועוד אחד בריצה. אבל הנטייה שלו לרוץ מרחקים עצומים אחורה כשרודפים אחריו בכל זאת השאירה אותו עם מינוס יארדים על הקרקע. גם שיעור ההצלחה שלו בדאון שלישי היה עלוב. בשיקאגו נתן סדריק בנסון משחק טוב ראשון העונה, וגם אדריאן פיטרסון תרם למאמץ. עקביות בביצועים האלה תיתן לשיקאגו עומק נדיר בריצה, מאחורי תומאס ג'ונס שנפצע.

בפיטסבורג יש בעיות רפואיות במחלקת הריצה, וג'רום בטיס וגם ווילי פארקר בספק למשחק במחזור העשירי מול קליבלנד. אבל זה בסדר – דיוס סטיילי חזר לעניינים עם טאצ'דאון ו-15 ריצות בחמישה יארד לריצה, כדי להוכיח שלא אלמן מערב פנסילבניה. גם ההגנה תרמה את שלה עם 10 נקודות חובה בלבד וגם טאצ'דאון בחטיפה של טרוי פולמאלו, שיש מי שמזכירים אותו כמועמד לשחקן העונה ההגנתי, לצד דווייט פריני מאינדיאנפוליס. כשקבוצה מנצחת בלי רוב כלי הנשק ההתקפיים שלה, זה אומר שהיא בנויה ללכת עמוק – ובכל זאת, אם בן רות'ליסברגר ימשיך להיעדר, פיטסבורג תיאלץ לשחק בפלייאוף בחוץ במקום בבית.

הנשרים מפילדלפיה התחילו בצורה צולעת משהו את החיים שאחרי טרל. זה דווקא התחיל יפה, עם פצצה של 56 יארד ממקנאב לרוקי רג'י בראון. אבל לאחר מכן שיתקו הרדסקינס את התקפת פילי. הליינבקר המעולה לבאר ארינגטון פתח לראשונה זה קרוב לחודשיים, והוביל את חבריו בשיתוק מוחלט של נתיבי הריצה של האיגלס. בריאן ווסטברוק, שמדור זה חזר וטען שאינו מקבל מספיק הזדמנויות לרוץ עם הכדור, קיבל 17 כאלה והוציא פחות מיארד וחצי לריצה. המדור אינו נסוג מביקורתו הקודמת נגד מאמן האיגלס אנדי ריד בנושא, ומציע הסבר לתופעה (מעבר לשובו של ארינגטון ול"במשחק נתון כל דבר יכול לקרות": עבודה של קו התקפה במהלכי ריצה שונה מאד מזו של מהלכי מסירה, וקו התקפה צריך הרבה תרגול כדי לפתוח חורים לרץ ביעילות. כשלא עושים את זה כמעט, לא מקבלים את התרגול הזה, ואז הרץ שלך מוציא 24 יארד ב-17 ריצות. דבר אחד טוב יכול לצאת לפילדלפיה מהשעייתו של אואנס (שעשה טובה והתנצל בפני מקנאב והקבוצה, כמו שדרשו ממנו מלכתחילה, ולא רק בפני "המועדון") – כעת יוכל מקנאב לפתח מערכת יחסים ארוכת טווח עם חולייה של תופסים צעירים ומוכשרים. ספק אם איש מהם יהיה טרל אואנס, אבל כמו שראינו בסופרבול האחרון, תארים אפשר לקחת גם בלי אואנס. דווקא איתו זה טרם קרה.

ולסיום, הבונבוניירה: נכון היה שווה להישאר עד 04:00 לפנות בוקר יום שלישי כדי לראות את מאנינג מוריד את הקוף מהגב? גם היה אקשן, גם היה ריח של קאמבק באוויר למשך זמן מה, ובעיקר היה פוטבול איכותי, עם מעט עבירות. במשחק הזה גם היתה האחרונה מחמש התפיסות המרהיבות שהבטחנו לכם – מאנינג, עם הגב לקו השער שלו, מוצא את אדג'רין ג'יימס שמושיט יד תוך כדי נפילה, מקפיץ את הביצה עוד פעם באוויר, ובסוף תופס ונותן לקבוצה דאון ראשון וקצת אוויר לנשימה, בדרך לניצחון החשוב. זה הכל עניין תפיסתי, הפוטבול הזה.

1. אינדיאנפוליס קולטס. עמדו במבחן, אבל זה היה רק הראשון מבין כמה. עוד שבועיים יש סינסי, שבוע אחרי זה פיטסבורג במאנדיי נייט, ותצחקו, אבל מי שיסתכל מעבר ליוסטון במחזור הקרוב עוד יקבל בראש.

2. דנבר ברונקוס. ישמחו מאד להוציא את הצ'ילבה מאוקלנד סופית מתמונת הפלייאוף, כשביקרו בחור השחור ביום ראשון.

3. פיטסבורג סטילרס. ההגנה שווה צמרת. ההתקפה, עם צ'ארלי באץ' ובלי היינס וורד רוב המשחק, לא ממש.

4. סינסינטי בנגאלס. קרסון פאלמר רץ חזק ל-MVP.

5. סיאטל סיהוקס. ניצחון בחוץ על סט. לואיס השבוע יסגור את ההתמודדות ב-NFC מערב.

6. ניו יורק ג'איינטס. קבוצה בשוונג רציני. אבל מרוב השוונג, כמעט שוכחים שכבר כמה שבועות המספרים של איליי לא משהו. בסוף זה ינשוך להם בתחת.

7. דאלאס קאובויס. חוזרים מחודש חופש למלחמת עולם בפילי. ניצחון, והם לבד מול הענקים במאבק על ראשות הבית.

8. קרוליינה פנת'רס. הקבוצה החמה ביותר ב-NFC כרגע. ג'ון פוקס מאמן נפלא.

9. סן דייגו צ'ארג'רס. קצת פחות עבירות ושטויות של חוסר ריכוז, ויהיה מאד מאד קשה לעצור אותם.

10. אטלנטה פאלקונס. היעדרו של אד הארטוול הפך אותם פגיעים לריצה. הבעיה של היריבות היא שנגד אטלנטה, גם הן פגיעות לריצה. ושאלה: האם ויק יכול להתמיד בדיוק במסירה?

11. ניו אינגלנד פטריוטס. עדיין יש מספיק גאווה ומספיק ניסיון וכישרון כדי לנשוך את מי שיבוא לא מוכן, אבל כשאתה האלופה וה-אימפריה, אף אחד לא בא אליך לא מוכן.

12. ג'קסונוויל ג'אגוארס. התקשו מדי מול הטקסאנס, אבל התעוררו בזמן ומנעו את המבוכה.

13. פילדלפיה איגלס. הדרך חזרה למכובדות עוברת בבית, נגד דאלאס.

14. קנזס סיטי צ'יפס. ברוכים הבאים לעידן לארי הולמס. תחזיקו חזק, הולך להיות מסעיר.

15. וושינגטון רדסקינס. האם ארינגטון באמת עושה כזה הבדל? אם כן, יתמודדו עד הסוף על מקום בפלייאוף מהבית האיכותי בליגה.

16. טמפה ביי באקנירס. רואים את הקבוצה שכרגע עקפה אתכם בדירוג? היא באה השבוע לבקר, אם אתם רוצים להחזיר עטרה ליושנה.

-. אוקלנד ריידרס. שיתחילו לחשוב כבר מעכשיו על שיפורים הגנתיים, אחרת רנדי מוס יתחיל לעשות קולות של טרל אואנס.
.
18. שיקאגו ברס. יש משחק ריצה, יש הגנה, ויום אחד יהיה גם קווטרבק. כרגע אין.

19. סט. לואיס ראמס. ניצחון על סיאטל יקפיץ אותם כמה מקומות.

20. באפאלו בילס. רק משחק אחד מאחורי מקום ראשון בבית. מה צריך לקרות כדי שהם ישחקו כאילו שזה בוער להם?

21. מיאמי דולפינס. גם אותם תתחילו לספור במאבק על הבית. עם משחק ריצה כפול, יש מצב.

22. דטרויט ליונס. טוב שיש גרין ביי, אחרת היו במקום האחרון בבית.

23. מינסוטה וייקינגס. כמו שאמרנו, עם בראד ג'ונסון המצב משתפר. אליפות הבית בהחלט באה בחשבון.

24. ניו יורק ג'טס. ברוקס בולינג'ר הוא הפתעה נעימה, אבל זה לא ימנע מהקבוצה לקחת קווטרבק בדראפט.

25. טנסי טייטאנס. בבקשה תמכרו את סטיב מקנייר לקבוצה שתתמודד על התואר בשנה הבאה. מגיע לו.


26. בולטימור רייבנס. מאנץ' והחבר'ה כבר מעדיפים לאסוף גופות ברחוב.


27. אריזונה קארדינלס. גם העונה השנייה של דניס גרין לא מביאה תוצאות.

28. גרין ביי פאקרס. הרץ הרביעי של הפאקרס רשם 2.5 יארד לריצה, וזה עוד נחשב טוב בטונדרה הקפואה העונה.

29. ניו אורלינס סיינטס. הפוך, אהר'לה, הפוך.

32. קליבלנד בראונס. עצרו את הסחף. עכשיו יש להם ביקור בפיטסבורג. הפסד של פחות מעשר נקודות ייחשב להישג.

31. יוסטון טקסאנס. הניצחון השני (ברציפות!) היה בהישג יד, אבל אז קלט דייויד קאר כמה כואב לו, לעזאזל.

32. סן פרנסיסקו 49'. מילא שאין כישרון, אבל גם משמעת אין, וככה מתבצעות עבירות מטופשות שהורסות מהלכים מדהימים.

עבדכם הנאמן ניצח לאחר משחק מורט עצבים בין פילי לוושינגטון. יתרון של שמונה נקודות ערב המשחק האחרון של יום ראשון כמעט לא הספיק, ורג'י בראון לבד כמעט ניצח לאלפרד את המשחק. אבל בסוף נאנחנו בהקלה ונשארנו עם תקווה לעלות לפלייאוף. לשבוע הקרוב, ארטוס פינר ו-או שון ברייסון, הרצים של דטרויט, צפויים לרשום מספרים יפים מול האין-הגנת ריצה של אריזונה, וגם הרצים של שיקאגו צפויים לחגוג מול סן פרנסיסקו.