הולך ומידרדר: ניר קלינגר
האמת היא שהמקום המפוקפק הזה כבר היה שמור למישהו אחר, אבל אז הגיע ההפסד לסכנין, להזכירכם עד אתמול עם נקודה אחת בלבד. ריח חזק של סוף הקרנבל כבר עומד באוויר, אם כי מכבי תל-אביב יצאה לאורך ההיסטוריה שלה מבורות עמוקים יותר.
בדיעבד, הטעות הכי גדולה של ניר קלינגר בקיץ היתה ההתעקשות להצהיר תחת כל עץ רענן שאף אחד מהגלקטיקוס לא הונחת עליו, והוא זה שבחר את כל השחקנים, כולל החזרה של אבי נמני. לקלינגר, אמן תקשורת מדופלם, היה עדיף לשחק את תפקיד המאמן שמפילים עליו תיק שלא קשור אליו, כי בשורה התחתונה הוא קיבל קבוצה שהיא אנטיתזה לכל מה שהוא: עצלנית, אגואיסטית, שבעה. התקוות כאילו קלינגר יהפוך עורו ויתגלה כויסנטה דל בוסקה, אחד שזז הצידה ומאפשר לכוכבים לפרוח, נמוגו כבר במחזור השמיני.
למזלו של קלינגר, השמועות על סוף העונה עדיין מוקדמות, בדגש על עדיין. אבל כדי שמכבי תחזור לתמונה, קלינגר חייב לקיים את הכלל הראשון בכל קורס מאמנים: אף פעם אל תעשה משהו שאתה לא מאמין בו. הדרך של קלינגר הובילה אותו לצמרת הכדורגל הישראלי עם מינימום כישרון, והוא צריך להיות נאמן אליה. כבר היום על קלינגר לכנס ישיבת חירום, לחתוך בבשר החי ולהעיף את ברקוביץ' מהקבוצה. לא רק בגלל שהטיפול הרך בבעיה התברר כמועטה, אלא בעיקר כי זאת ההחלטה המקצועית המתבקשת, שתשאיר בידיו סגל מאוזן והגיוני, כזה שיפנה מקום לשחקנים שבאמת צריכים לשחק, כמו אופיר חיים, לירן כהן איוג'ין טריקה. כדאי קלינגר להתפכח במהירות מהאשליה, אחרת יגיע אברהם גרנט במקומו ויעשה זאת לברקוביץ', בלי לחשוב פעמיים.
אל תפספס
הולך ומשתפר: מיכאל זנדברג
זה לא רק ארבעת השערים, זה בעיקר היכולת להדליק את המשחק של מכבי חיפה, אחרי שנתיים של אליפות. גם במשחקים שבהם נדמה כאילו מכבי חיפה מגיעה כבויה ומדושנת, זנברג מספיק לתת לה את הניצוץ כדי להתניע לרבע ושעה ולקחת עוד שלוש נקודות. בדרך כלל אומרים שקבוצה אלופה צריכה להחליף כמה שיותר שחקנים. למכבי חיפה הספיק לקדם את זנדברג מהספסל להרכב, כשהוא מצידו הצליח להתאים את הכשרון האישי שלו לשיטתיות של רוני לוי. יכול להיות שביום שני בבלומפילד תהיה לנו כבר אלופה. לפי הכושר של זנדברג, התחרות על תואר שחקן העונה עשויה להיסגר בקרוב.
לכלכת: דרור קשטן
עם ברוך דגו וגילי ורמוט, ואליד באדיר ויוסי אבוקסיס, ג'ון פנטסיל ואליניב ברדה, וגם לאקיץ' ואדפמי, דרור קשטן מעיז לומר בסיום המשחק בבלומפילד נגד הפועל כפר-סבא כי "יש קבוצה אחת בליגה שהיא מעל הרמה". כן, כן, הדובר הוא דרור קשטן. לא שהדברים מופרכים לגמרי, אבל קשטן? זה שלקח את בית"ר ירושלים, שזה עתה עלתה מארצית והצעיד אותה לאליפות? זה שהוביל את מכבי תל-אביב האפורה של גרנט לדאבל נוצץ ואטרקטיבי? זה שקטף דאבל עם הילדים של הפועל תל-אביב והגיע עם אותה קבוצה כעבור שנתים לרבע גמר גביע אופ"א? זה שניצח את מילאן, צ'לסי, פארמה ולוקומטיב מוסקבה? דווקא הוא מרים ידיים מול מכבי חיפה?
האמת היא, שאולי כבר זה לא אותו קשטן שהכרנו. כי כמו שהקבוצות שלו נראות בשנים האחרונות, הולכת ומתחזקת התחושה שמשהו בחושים של החמסה קהה. גם ניצחון על הקבוצה הרכרוכית מכפר-סבא לא מפזר את הערפל הסמיך הזה סביב גדול מאמני ישראל. נדמה כי לא מעט אנשים מתחילים להבחין בכך, במיוחד אלו שתוהים כיצד שועל ותיק כקשטן שכח לקנות לקבוצה שלו חלוץ מרכזי, מצרך פעוט אך הכרחי. השאלה היא אם איצ'ה מנחם הבחין בכך?
סחתיין: רפי כהן המאמן
ללא ההגנה המתבקשת מהבעלים של הקבוצה והתקשרות, רפי כהן הצליח לשרוד את הלינץ' הפומבי שביצע בו היו"ר גברי לוי, לעיני כל, בלי בושה וללא מורא. השמועות מתעקשות שגברי, אולי היו"ר הכי יקר בליגה, מנסה לסדר לבן שלו עוד עבודה (הוא גם לא הכחיש), מה שהופך את מעשה הגבורה של רפי כהן להירואי. בין כל השאלות לגבי התפטרותו הצפויה, כהן הצליח אפילו להזכיר לכולם באיזה מצב הוא קיבל את הקבוצה לפני חודשיים, אבל גברי המשיך לנהוג בו כמו אחרון האוהדים. חוץ מלנעול לו את דלת הכניסה למשרד, היו"ר לא בחל בשום אמצעי כדי לסלק את המאמן מהקבוצה, החל מאמירות אלימות בעיתונים ועד הבאת שוער אוסטרלי לאימון מבלי ליידע את כהן. להזכירכם, האיש הזה ניהל עד לפני מספר שנים את הכדורגל הישראלי.
מדברים במספרים: ג'ף טוטואנה
אחרי השלושער שלו בשבת, לג'ף טוטואנה יש כבר ארבעה שערים. בעונה שעברה לקח לו חצי עונה להתרגל לליגת העל, חצי עונה בה הוא כבש רק שער אחד, כשאחריה באו עוד שמונה בליגה ושלושה בגביע המדינה. העונה לקח לטוטואנה רק שבעה מחזורים להסיר את החלודה. רוצים להמר בכמה זה הולך להיגמר?
אל תפספס
מקשקשים: ניר קלינגר וניר לוין
"המגרש בסכנין הוא מגרש קשה, היו תנאים קשים. שיחקנו נגד קבוצה לוחמת" (ניר קלינגר מלכלך על הבונבוניירה החדשה מדוחא, קצת אחרי ההפסד השני ברציפות, הפעם לאחרונה בטבלה)
"הבעיה של ג'ף טוטואנה זה הסיומת" (הפרשן ניר לוין, קצת לפני השלושער)
המחזור הבא: בני יהודה למען ליגת העל
החבורה של ניצן שירזי נראית כמו הקבוצה היחידה שעוד יכולה לעשות משהו נגד מכבי חיפה. זאת בערך התקווה האחרונה שעוד נותרה לליגת העל, בהנחה שקלינגר יתעקש להמשיך להיות לוליין בקרקס של פדרמן והרציקוביץ' וקשטן ימשיך לא לפגוע. בן לוז ומטה בטורינה יצטרכו להמשיך לעשות קסמים בהתקפה, ואניימה יוכל להוכיח שהוא באמת לא אמור להיות כאן.