המאמן הטוב בעולם?

נבחרת אוסטרליה סיימה מאוכזבת את גביע הקונפדרציות האחרון. למרות כמה תוצאות מכובדות ומשחק מצוין מול ארגנטינה, הרגישו קברניטי ההתאחדות האוסטרלית, שהמאמן פרנק פארינה מאבד שליטה. ה"סוקרוס" אמנם כבשו לא מעט וג'ון אלואיסי אף הוכתר כמלך שערי הטורניר, אבל הנבחרת היתה מפורקת מבחינה חברתית וטקטית. "היו כמה שחקנים שהיו בטוחים שהמקום שלהם בטוח", אמר טוני וידמאר, בלם ברדה ההולנדית ואחד משחקני הסגל הקבועים בעשור האחרון. "ההכנה היתה לקויה. ההגנה שלנו לא נראתה טוב".

למרות שראגבי, קריקט ואפילו הספורט המוזר הזה, שמשלב בין כדורגל לראגבי, חשובים יותר באוסטרליה מאשר הענף הכי פופולארי בעולם, הדברים של וידמאר לא נפלו על אוזניים ערלות. פארינה הלך הביתה, חודשים ספורים בלבד לפני מפגש פליי אוף צפוי מול יריבה דרום-אמריקנית. פיטוריו של מאמן שלמעשה הביא אותך רגל וחצי מאותם מפגשי פלייאוף, אחד שהיה ממונה על הנבחרת בשש השנים האחרונות והכיר כל אבן בכדורגל האוסטרלי, היה בבחינת הימור גדול. אבל בהתאחדות האוסטרלית הרגישו שאם לא יגיע שינוי, אוסטרליה שוב תחמיץ את המונדיאל. הם החליטו להביא מאמן זר, ולא סתם, אלא את הטוב ביותר.

הצעה נדיבה הונחה בפני חוס הידינק, מאמן פ.ס.וו איינדהובן: בוא לאמן את הנבחרת שלנו בחצי השנה הקרובה, תכניס עוד כמה ג'ובות לכיס ואפילו תוכל לשמור על הג'וב שלך בהולנד. בתמורה, אנחנו רוצים מונדיאל. הידינק השיב בחיוב וכבר הפעיל את הקסם שלו. ב-0:5 על ג'מייקה לפני כחודש. במשחקו השלישי בלבד של הידינק על הקווים הציגה אוסטרליה כדורגל משכנע ותוסס. "השתפרנו מאוד מבחינה הגנתית", אמר אלואיסי, חלוץ אלאבס הספרדית. "המאמן וידא שנעבוד על זה ביחד במחנות האימונים שלפני המשחק. נגד ג'מייקה היינו מאוד יציבים בהגנה ואני מקווה שזה גם יבוא לידי ביטוי במשחקי הפלייאוף".

האיכויות של הידינק מוכרות לכולם, אבל הפרשנים לא יודעים כיצד הוא יוכל להכין את הנבחרת האוסטרלית כראוי למשחק. למעט שחקן אחד בסגל, כל יתר ה"סוקרוס" הם ליגיונרים, שמשחקים מחוץ לאוסטרליה. מעבר לעובדה הבסיסית הזו, שמקשה על מלאכת החיבור, יותר מדי מבין הצהובים-ירוקים הם שחקנים בעלי אגו גדול, שעשו צרות למאמנים הקודמים (אלואיסי, מרק וידוקה והארי קיואל). זמן ההכנה של הידינק, שידוע כאיש עבודה יסודי, קצר ביותר. והכי חשוב: איך אפשר להקדיש את כמות הזמן הראויה לנבחרת, כשאתה מאמן מועדון כדורגל גדול ביבשת אחרת לגמרי? רק לפני שבוע הידינק הכין את הקבוצה שלו לניצחון על מילאן ועכשיו הוא עם חבר'ה אחרים, מתכונן למשחק מסוג אחר לגמרי ולמשימה שונה לגמרי.

מצד שני, חוס הידינק הוא בדיוק האדם שאתה מחפש למשימות מיוחדות. האיש שנולד על הקווים מגיע להישגים מופלאים במשך שני עשורים ושומר על הרזומה הכי מרשים מבין המאמנים הפעילים כיום, הן בנבחרות והן בקבוצות.

בגיל 30 הוא החל לאמן את דה-גראפשחאפ ההולנדית, שנתיים מאוחר יותר, ב-1984, הוא עבר לפ.ס.וו והפך אותה לכוח אירופי. בסגל שבנה שיחקו שמות כמו רוד חוליט, רונלד קומאן, האנס ואן ברויקלן, ווים קיפט, סורן לרבי, פרנק ארנסן ואריק גרטס. הקבוצה השמחה של הידינק, בלי חלק מהכוכבים שעזבו לקבוצות הגדולות של היבשת, הגיעה לשיא ב-1988, אז זכתה בטרבל, כולל ניצחון בפנדלים על בנפיקה ליסבון בגמר גביע אירופה לאלופות.

אחרי שלוש אליפויות החל הידינק להסתובב בעולם, עבר בפנרבחצ'ה ובולנסיה, ב-1995 הוא חזר להולנד, כדי לשמש כמאמן הנבחרת המפורקת, שסבלה מעודף אגו וסכסוכים פנימיים על רקע גזעני. ביורו 96' הוא שלח את אדגר דאווידס הביתה, עקב בעיות משמעת, והגיע עד לרבע הגמר. במונדיאל שנערך שנתיים מאוחר יותר בצרפת הוא כבר העפיל לחצי הגמר. רק דו-קרב פנדלים מול ברזיל החזקה מנע ממנו להגיע לגמר נגד הנבחרת המארחת. הידינק נחשב למאמן המצליח ביותר של נבחרת האוראנג', אחרי ממציא ה"טוטאל פוטבול", ריינוס מיכלס.

אחרי אותו מונדיאל, חזר הידינק לספרד ועבד בריאל מדריד ובטיס, לפני שקיבל הצעה לחזור ולאמן נבחרת לאומית בשנת 2000. הפעם היתה זו נבחרת שהוא עצמו הביס 0:5 באותו גביע עולמי ב-98', דרום קוריאה, שהיתה מעוניינת בתותח, כדי לא לעשות פדיחות בטורניר הביתי.

בגביע הקונפדרציות ב-2001 הפסידה דרום קוריאה 5:0 לצרפת והידינק נכנס לאחת מתקופות השפל הגדולות בקריירה שלו. הוא ביקש לאסוף את השברים כמה שיותר מהר. שלושה חודשים לפני שהגביע העולמי יצא לדרך, הגיעו שחקני הנבחרת הקוראנית למחנה אימונים ארוך. בפרק הזמן הזה הקסם שלו החל לפעול. הוא עבד איתם על טקטיקה וגיבוש והחדיר בהם אמונה שאפשר לעשות את זה. בעזרת שיפוט אוהד, קהל חם וגם כדורגל חכם, הגיעה דרום קוריאה עד לחצי הגמר, כשהיא מדיחה נבחרות כמו פורטוגל, איטליה וספרד. "הידינק לנשיאות", קראו שלטי האוהדים.

גם כשחזר הביתה, לקדנציה שנייה בפ.ס.וו, הצליח הידינק להדהים את כולם עם אליפות כבר בעונתו הראשונה. בעונה שעברה הוא לקח דאבל והגיע עד לחצי גמר ליגת האלופות, מרחק יריקה מהדחת מילאן. באוסטרליה ראו, התרשמו ועשו הכל כדי שיסכים להגיע להגשים את החלום, עד שבסופו של דבר ההולנדי נעתר לבקשות.

וידמאר בן ה-35, שכבר ראה כמה אכזבות בקריירה הארוכה שלו, מסביר עד כמה רוצים האוסטרלים להיות בגביע העולמי הקרוב. בשבילו ובשביל כמה ותיקים, בכללם גם סטן לזארידיס הבלתי נגמר של בירמינגהאם, זו הזדמנות אחרונה בהחלט להגיע לשם: "זה היה חלום שלי לשחק במונדיאל מאז שאני ילד. בפעם הראשונה שהייתי קרוב לשם, ב-1993, הפסדנו לארגנטינה. זה היה מאכזב, אבל רובנו שיחקנו אז בליגה המקומית ומולנו עמדה נבחרת ענקית. ב-1997 זה היה מביך, כי היינו הרבה יותר טובים מאיראן. הם לא היו במשחק בכלל והפסדנו בגלל שחשבנו שאנחנו כבר עם רגל על המטוס לצרפת. אבל לפני ארבע שנים זה היה הכי כואב. אני לא יכול לשכוח את הרגעים האלו. היה לי הרבה זמן לחשוב בזמן שהאורוגוואים חגגו את השער שהעלה אותם. אני לא רוצה לעבור את זה שוב".

לאוסטרלים יש לא מעט טראומות מאותו צמד מפגשים מול אותה אורוגוואי, באותו מעמד, לפני ארבע שנים. זה כולל קבלת פנים מטורפת של אלפי אורוגוואים בשדה התעופה של מונטווידאו, שהשפיעה על שחקני הקנגורו גם על הדשא. אלואיסי, ששיחק בעונה שעברה באוססונה עם פבלו גארסיה (כיום בריאל מדריד) וריצ'רד מוראלס מאורוגוואי, מסביר: "בכל פעם שדיברנו על נבחרות הם דאגו להזכיר לי מה קרה אז. אנחנו חברים טובים מחוץ למגרש, אבל כשמשחקים אין שום סנטימנטים. הפעם אנחנו יודעים למה לצפות מבחינת אווירה. אנחנו יודעים איך יקבלו אותנו בשדה התעופה וביציעים וזה לא אמור להשפיע עלינו יותר מדי. דיברתי עם פבלו לפני שבוע ונראה לי שהם יודעים שאנחנו יותר טובים כיום. הידינק הכניס אווירה חדשה בנבחרת".

רק שלהידינק לא יהיה די זמן כדי להתכונן כמו שהוא אוהב. חלק מהליגיונרים לא הספיקו להגיע בזמן למחנה האימונים המסכם שהוא עורך בארגנטינה, שם קיווה להספיק לדחוס שני מפגשים ביום עד למועד המשחק. המאמן בן ה-54 לפחות יקבל את כוכביו כשהם בכושר טוב. מרק וידוקה הבקיע צמד במדי מידלסבורו מול דניפרו, בניצחון 0:3 במסגרת גביע אופ"א, ברט אמרטון כבש במדי בלקבורן, טים קייהיל חוזר לעצמו באברטון וגם הארי קיואל כבר החלים מפציעה וקיבל כמה דקות ב-0:2 של ליברפול על אסטון וילה.

לאורוגוואי לעומת זאת, יש לא מעט בעיות בסגל לקראת המפגש הראשון במונטווידאו. החלוץ דייגו פורלאן, כמו גם השוערים סבסטיאן ויירה ופביאן קאריני, סובלים מפציעות קלות ונמצאים בספק למשחק, שייערך בין שבת לראשון שעון ישראל.

פרנק לאווי, יו"ר ההתאחדות האוסטרלית, בטוח בכל מקרה שההולנדי שלו יעמוד במשימה: "הכל עומד לצידנו הפעם. מבחינה היסטורית, הפעם האחרונה שאוסטרליה שיחקה במונדיאל היתה לפני 32 שנה - בגרמניה. יש לנו סופר-מאמן, חוס הידינק, ובנוסף לכך יש לנו סגל בוגר וחדור מוטיבציה. זו אולי ההזדמנות הטובה ביותר שתהיה לנו כדי לעלות". בעוד שבוע נדע לדעת אם ההימור של האוסטרלים הצליח, ואם הידינק הוא הקוסם האמיתי היחיד בין מאמני העולם.