מגש הכסף

ב-1917 זכתה השיקאגו וייט סוקס לאחרונה בוורלד סירייס - אליפות העולם בבייסבול. זה קרה לאחר ניצחון בסדרה של הטוב משבעה על הניו יורק ג'איינטס - 2:4. שנתיים אחר כך מכרו הוייט סוקס סדרת גמר לסינסינטי רדס והפסידו, ומאז לא הצליחו לנצח אפילו סדרת פלייאוף אחת. עד השנה, בה עברו כבר שתי קבוצות בדרך לגמר.

היוסטון אסטרוס הוקמו ב-1962. הגם שבשורותיהם שיחק בעבר אחד מגדולי המגישים בכל הזמנים, נולן ראיין, האסטרוס מעולם לא הגיעו לסדרת הגמר. עד לשנה שעברה הם הגיעו רק שבע פעמים לפלייאוף, ותמיד הודחו מייד. אשתקד עברו סוף סוף שלב, רק כדי להינגף בשבעה משחקים מול סט. לואיס. השנה כבר הצליחו לעבור את המכשול של הקרדינלס, ניצחו את סט. לואיס בשישה משחקים והגיעו לסדרה הגדולה ביותר בהיסטוריה הקצרה של המועדון.

מי שלא אוהב את הסדרה, שתצא לדרך מחר בלילה (2:00, בין שבת לראשון), הוא רופרט מרדוק, הבעלים של FOX. בכל שנה הוורלד סירייס הוא הדובדבן בקצפת של הרשת. אנשי הערוץ חוככים ידיהם בהנאה בכל פעם. ב-2001, בסדרה הטובה בכל הזמנים בין היאנקיז לאריזונה דיאמונדבאקס, נרשמו 15.7 אחוזי רייטינג. ב-2002 (אנהיים איינג'לס וסן פרנסיסקו ג'איינטס) נרשמו 11.9. ב-2003 (יאנקיז ופלורידה מארלינס) נרשמו 13.9, ובעונה שעברה, בה זכו הרד סוקס באליפות אחרי 86 שנה, נרשמו 15.8. כדאי לשים לב לצניחה באחוזים ב-2002 כשלא הרד סוקס ולא היאנקיז הגיעו לגמר. הוייט סוקס הם אפילו לא הקבוצה הכי גדולה בשיקאגו. האסטרוס הם אחת מקבוצות נתח השוק הקטנות ביותר ב-MLB. הסדרה הזו מבטיחה מיעוט צופים יחסי, אבל מי שבכל זאת יבחר לראות יצפה בשתי הקבוצות הכי טובות בליגה, שהגיעו לשם במידה רבה של צדק.

שידור: גם ESPN וגם FOX ילוו את השידורים אצלנו, החל מהלילה שבין שבת לראשון. איכות השידור של FOX טובה יותר, אבל ל-ESPN יש את ריק סאתקליף, המגיש לשעבר שהאובססיה שלו עם סטטיסטיקות עברה מאז ומתמיד כל גבול, ואחד הפרשנים הטובים ביותר בכל הספורט האמריקאי.

לכל מי שחדש לענף ורוצה בכל זאת לעקוב - מצורף מילון מונחי הבייסבול השלם. אז מה יהיה לנו בסדרה הזו?

שתי הקבוצות נישאו אל הפלייאוף וגם לסדרת הגמר על כנפי ההגשה שלהן. האסטרוס החתימו בתחילת העונה את רוג'ר קלמנס, מגדולי המגישים אי פעם והאיש שגדל על ברכיו של נולן ראיין, לעונה נוספת. זו הייתה החתמה עצומה. קלמנס הציג ERA מפלצתי של 1.78 בעונה הרגילה והיה בלתי עציר. יחד עם אנדי פטיט, הוא צעד עם היאנקיז לשתי אליפויות, בעונת 1999 ו-2000 וכמעט ניצח עבור ניו יורק גם את סדרת 2001 מול אריזונה. פטיט היה המגיש שנכנס בכושר הטוב ביותר לפלייאוף אבל דווקא הוא היה חוליה חלשה יחסית בהגשה של יוסטון. מי שהיה מצוין הוא רוי אוסוולט, המגיש השלישי. אחרי עונה שניה ברציפות של 20 ניצחונות, אוסוולט הוא הגורם העיקרי להעפלה של האסטרוס, עם שני נצחונות מצוינים בסט. לואיס על הקרדינלס. המגיש הרביעי ברוטציה הוא ברנדון באקי הצעיר, שהראה יכולת לעמוד בלחץ.

שיקאגו מציגה חוליה רחבה של מגישים פותחים. חוזה קונטרראס עם חומר אלקטרוני בידיים בחודשיים האחרונים. ג'ון גארלנד אחרי עונה אדירה, פרדי גארסיה, איש שתמיד היה לו פוטנציאל עצום ושהבעייה שלו היתה בראש ובטיפה המרה עד שהכל התחבר ומארק בהרלי, המגיש שעובד הכי מהר במשחק. משחקי בייסבול שבהרלי מגיש יכולים להימשך כשעה וחצי, במקום הזמן הממוצע של משחק - כ-3 שעות. בנוסף, יש לקבוצה כחיפוי אולטימטיבי את אורלנדו הרננדז, אחד ממגישי הקלאץ' הטובים בפלייאוף בשנים האחרונות. הרוטציה הזו לא הירשתה בכלל למחליפים להיכנס בסדרת הניצחון על הלוס אנג'לס איינג'לס. מתוך 45 אינינגים, 44 ושליש הגישו הפותחים של הוייט סוקס. זה חולני.

בחוות המחליפים, ליוסטון יש את דן ווילר וצ'אד קוולס, שהיו נפלאים בפלייאוף. הם המגשרים לקלוזר, בראד לידג', שנראה כמו מניה בטוחה לפני הפלייאוף אבל הותיר מול סט. לואיס רשמים של קריסה פיזית ומנטאלית, וזה סימן שצריך להדאיג את גארנר. לידג' שבר שמירה במשחק החמישי מול סט. לואיס, והשאלה היא איך יתאושש מכך, לאחר שגם במשחקים שלפני לא נראה חד.

לוייט סוקס יש בולפן בריא במיוחד. מגישים שלא עבדו יותר משבועיים. זה יכול להתברר כיתרון, זה יכול להתברר כחיסרון. בראש ובראשונה, הרננדז הוא הרץ למרחקים ארוכים ועליו כבר סיפרנו. אבל יש שם גם את קליף פוליט בעונה מצוינת, את ניל קוטס, השמאלי הקטלני, ואת דמאסו מארטה, שסביר להניח שגיין כלל לא ישתמש בו. יחד איתם גם דסטין הרמנסון, ששימש כקלוזר לאורך העונה ועשה עבודה מדהימה. הרמנסון הוא לא הסוגר של שיקאגו, כשגיין העביר את התפקיד לבובי ג'נקס הצעיר. ג'נקס הוכיח שאין לו בעייה לעמוד בלחץ במשחק בו הגיש מול בוסטון. יש לו גם חומר אדיר ביד. מצד שני, הוא עדיין חסר ניסיון לחלוטין.

תמונת מצב: יתרון קל לשיקאגו בשתי העמדות. יוסטון מביאה איתה המון ניסיון בהגשה הפותחת, אבל הפיצ'רים של הוייט סוקס לא נופלים ממנה. העומק של שיקאגו בבולפן גדול במיוחד. בעוד שהיד של לידג' והחברים כבר טחונה מהסדרות המייגעות עם סט. לואיס ואטלנטה, החברים מהגרביים שיחקו שש בש כל הזמן הזה.

הבעייה המרכזית של האסטרוס בתחילת העונה הייתה בחבטה. הקבוצה התדרדרה למאזן שלילי של 14 הפסדים יותר מנצחונות. אז הגיע לאנס ברקמן, שחזר מפציעה, החובט הטוב ביותר של הקבוצה, שיחד עם מורגן אנסברג, בעונה מצוינת של 36 הומראנס ו-101 הכנסות הביתה, הרימו אותה קדימה. בנוסף, לאסטרוס יש את מי שכונו יחד עם ברקמן KILLING BEE'S ("הדבורים הקטלניות", כינוי שניתן משום העובדה ששמות משפחתם מתחילים באות B), קרייג ביז'יו וג'ף באגוול (שתורם בעיקר מהספסל בעקבות בעיות פציעה וגיל). הסוסים השחורים של האסטרוס הם דווקא אלה שמתחילים באות L - ג'ייסון ליין ומייק לאמב, שעבדו יפה ברגעי הקלאץ'.

הוייט סוקס הביאו איתם את פול קונרקו, שחקן הבסיס הראשון שיהיה חופשי בעונה הקרובה. קונרקו, אחרי עונה של 40 הומראנס, היה עצום בפלייאוף הזה. מצד ההתקפה, הוא זה שאחראי לניצחון על האיינג'לס. יחד איתו הרוקי המופלא טדאהיטו איגוצ'י, שהיה מצוין עד כה, התופס איי ג'יי פיירזינסקי, שעשה קאמבק לאחר עונה רעה בסן פרנסיסקו, והאאוטפילדרים המהירים ארון רוואנד וסקוט פודסדניק, עם אגרסיביות רבה על הבסיסים.

התחזית: יתרון ברור ודי גדול לשיקאגו. כשהאסטרוס נתקלו בפלייאוף בהתקפה דומה, זו של אטלנטה, הם חשפו לא מעט בעיות. אם שיקאגו תצליח לנצל את הטעויות של מגישי יוסטון, ולא יהיו הרבה כאלה, היא עשויה להעניש אותה. גם הריצה על הבסיסים ומשחק ה"סמול בול" (הרבה הקרבות וגניבות בסיסים) של שיקאגו מוציאים את העוקץ מהיתרון היחסי בתחום הזה שיש לקבוצת NL כמו יוסטון.

הסדרה נערכת בשיטת הטוב מ-7 (הראשון שמגיע לארבעה נצחונות לוקח אליפות). שיקאגו זכתה ביתרון הביתיות בעקבות הניצחון של חטיבת ה-AL על ה-NL במשחק האולסטאר במהלך השנה. על פי חוקי הליגה, בשנים האחרונות כך נקבעת הביתיות בסדרה. שני משחקים ייערכו בשיקאגו, שלושה רצופים ביוסטון ואם יהיה צורך - עוד שניים בשיקאגו, בדומה ל-NBA.

מה ההבדל? בליגת ה-AL (שיקאגו) המגיש אינו חובט. לשם כך מציבים שחקן שכל תפקידו במשחק הוא לחבוט (DH). בליגת ה-NL המגיש כן חובט. מגישים הם חובטים גרועים מאוד בדרך כלל (אם כי רצוי להסתכל על קלמנס שיודע לסובב את המחבט), כך שב-NL משחקים הרבה על שיטות ההקרבה - קידום השחקנים שעל הבסיס בחבטות קטנות במקום בניסיון לפצח את כל הקופה עם כדורים ארוכים.

כשהמשחק נערך במגרשה של קבוצת AL הוא מתקיים לפי חוקי ה-AL, וכנ"ל במגרש ה-NL. ביוסטון יצטרכו מגישי שיקאגו לחבוט, בשיקאגו יוכלו מגישי יוסטון לנוח.

ההיסטוריה: כאמור, הוייט סוקס לא זכו מ-1917, יוסטון אפילו לא היתה בוורלד סירייס. מחסום פסיכולוגי? בייסבול הוא משחק בו המנטאליות משחקת תפקיד חשוב. אבל בשנה שעברה הוכיחו הבוסטון רד סוקס שלקללות מיסטיות אין משמעות כשאתה משחק טוב. שיקאגו תישען על הבסיס הזה. האנהיים איינג'לס הוכיחו ב-2002 שהעובדה שהגעת לוורלד סירייס הראשון שלך, לא אומרת שאתה לא יכול להיות 1 מ-1. יוסטון תדבוק בסטטיסטיקה הזו.

ההימור: על הנייר שיקאגו יותר טובה, אבל מהנייר של היום עושים טיסנים בשיעור של מחר. איזה מזל שזה אינטרנט. וייט סוקס בשישה.

- בשנת 2000 זכו הניו יורק יאנקיז באליפות האחרונה. מאז זוכה באליפות קבוצת NL בשנים אי זוגיות, בעוד בשנים זוגיות זוכה קבוצה מה-AL. אנחנו ב-2005, לתשומת לב האסטרוס.

- מ-2002 זוכה קבוצה שהעפילה מהויילד קארד (לא מהמקום הראשון בבית) בתואר. שוב, לתשומת לב יוסטון.

- האוורט הכי טוב של שיקאגו: קרל. האוורט הכי טוב של יוסטון: אדם.

- ציטוטים: "תראו לנו אהבה" (אוזי גיין לפני שהחל הפלייאוף, כשסוכנויות ההימורים נתנו לקבוצתו סיכוי של 1 ל-10 לקחת אליפות).

"אף פעם לא זכיתי. אני לא רודף בצע, אני רוצה רק פעם אחת" - קרייג ביז'יו לאחר העפלת האסטרוס לגמר.

- ציטוט היסטורי: "תגיד שזה לא נכון, ג'ו" - ג'ו ג'קסון נשאל על מכירת משחקי 1919.

- השחקן הכי מיתולוגי בהיסטוריה של שיקאגו: "שולס" ג'ו ג'קסון. ביוסטון: נולן ראיין.

- סלבריטי אוהד: ביוסטון ג'ורג' בוש האב (תודה לקורא סיי), בשיקאגו - ג'רי ספרינגר ו... כן, כן, ג'ני מקארתי.