דיוויד שטרן נמצא במסע לשפר את התדמית של הליגה בעיני הציבור. המהומה בפאלאס של אובורן הילס בין רון ארטסט לקהל של דטרויט הביאה אותו לנקוט אמצעים דרסטיים שבאים לצייר את שחקניו באור חיובי יותר. זה התחיל מכך שגיל הכניסה לליגה הועלה ל-19, מה שישאיר בחוץ את כל התיכוניסטים שמעוניינים לעשות את הקפיצה, וביום שני, שיחרר הקומיש הודעה לכל הקבוצות ובה מצויין קוד הלבוש החדש של השחקנים. ההודעה סיימה מחול שמועות שהתרחש במשך כמה שבועות.
הקוד יופעל כאשר שחקן נמצא בעניינים שקשורים לליגה, כלומר: ישיבה על הספסל באזרחי; נסיעות באוטובוס, מכונית או מטוס למשחק וממשחק; מסיבות עיתנונאים; ראיונות, או הופעות יחצ"ניות למיניהן וכדומה.
מה מחוץ לחוק? הכובעים של שאקיל, התלבושות של אייברסון, נעלי ספורט, כפכפים, חולצות מקושקשות או בלי שרוולים, גופיות ספורט, שרשראות, ועוד.
מה מותר? מכנסיים ארוכים (גם ג'ינס) או דגמ"ח, נעלי יציאה, חולצות מסודרות וכו'.
מאז דובר לראשונה על החוק, השחקנים בליגה החלון להתקומם. אלן אייברסון טען כי יילחם נגד התקנה החדשה עד הסוף, ומרקוס קמבי אף הציע שהליגה תוסיף לשחקנים את סכום הכסף הדרוש על מנת שיקנו את הבגדים הללו.
אל תפספס
תגובות לכאן ולכאן
אבל יש אנשים שתומכים במהלך של שטרן. "אם זה נועד לשפר את התדמית של הליגה, אז זה בסדר מבחינתי", אמר שון מאריון מהסאנס. "אני חושב שהחוק הזה לעניין, במיוחד בכל מה שקשור לישיבה על הספסל באזרחי".
יצויין כי שחקנים רבים היו מוכנים לקבל חוק שקובע כי על הספסל עליהם לשפר את הופעתם, אך ההתנגדות הרבה נובעת מהקשר התרבותי של האפרו-אמריקאים, הרוב המוחץ בליגה, ללבוש שלהם. עבור תרבות ההיפ הופ, ללבוש יש משמעויות רבות, ובגדים מסודרים יותר נתפסים בעינם כ"להתלבש לבן". כמו כן, ישנו כעס על חוסר הנוחות הכרוך בלבוש יחסית רשמי במהלך נסיעות ארוכות, שכוללות הופעה של שניות בודדות בציבור (ירידה מהאוטובוס או עלייה אליו, למשל).
ויש גם כאלו שמתנגדים לכך מסיבות אחרות לחלוטין. "אני מבין שהליגה רוצה לגרום לנו להראות טוב יותר עבור תאגידים ועסקים גדולים, אבל אלו לא קהל היעד שלנו", אמר שחקן אחר של הסאנס, ראג'ה בל. "אנחנו פונים לילדים ולאנשים שאוהבים את עולם ההיפ הופ. הליגה משווקת את עצמה לאנשים הלא נכונים עם קוד הלבוש הזה".
החוק אולי הפך רשמי, אבל הבלגאן עוד לא החל. הקומיש יודיע בשבוע הבא על הקנסות שיחולו על עברייני לבוש.