מהרגע ששאקיל נחת בדרום פלורידה החלה הספירה לאחור עד לרגע שרגליו יקרסו והוא לא יוכל לסחוב קבוצה לאליפות. בשנה שעברה הצוות המסייע שלו כלל בעיקר את דוויד וויד וחבורה אפורה ויעילה, וזה כמעט הספיק להעפלה לגמר. הפעם תתייצב לצדו חבורה עם ניחוח גלקטי. זה לא עבד עבור הלייקרס לפני שנתיים, זה נכשל בריאל מדריד, וגם ברקוביץ'-רוסו-נמני לא נראים בדרך לאליפות. אז מדוע שהפעם זה יהיה שונה?
אל תפספס
טיפול קוסמטי
מה עשו בעונה שעברה:
הובילו את המזרח לכל אורך העונה, וטיילו בשני הסיבובים הראשונים של הפלייאוף. אבל פציעות של שאקיל ודווין וויד מנעו מההיט לחלוף על פני הפיסטונס, שלקחו את משחק 7 במיאמי ושלחו את ההיט לקיץ של תהפוכות. זה התחיל בזה שסופרמן חתם לעוד חמש עונות, אלונזו מורנינג החליט להמשיך עוד עונה, יודוניס האסלם סיכם לעוד חמש שנים, והחשוב מכל שנדון אנדרסון נשאר בקבוצה. כן כן.
באו: אנטואן ווקר, ג'ייסון וויליאמס, ג'יימס פוזי וגארי פייטון
הלכו: אדי ג'ונס, דיימון ג'ונס וקיאון דולינג
חמישייה: וויליאמס, וויד, פוזי, האסלם ושאקיל
ספסל: ווקר, פייטון, מורנינג ושנדון אנדרסון
מאמן (כרגע): סטן ואן גנדי
מה נסגר איתם?
נשיא המועדון פט ריילי היה האיש המרכזי בקיץ של ההיט. המטרה המרכזית הייתה לוודא ששאק ילבש את מדי הקבוצה עוד הרבה שנים. אחר כך הוא התפנה לבצע מהפכה טוטאלית בקונספציה של קבוצה, שהייתה רחוקה דקה וחצי מגמר ה-NBA. הוא כנראה לא שמע על הקלישאה שאומרת שאם זה לא שבור אל תתקן את זה. בנוסף, ריילי גם עשה ואמר כמה דברים שעלולים לפגוע במרקם ובחוסן הקבוצתי לאורך העונה.
כזכור, לפני עונת 2003/4 הוא פרש במפתיע מאימון ההיט, מתוך מחשבה שהקבוצה נמצאת בתהליך בנייה ארוך, ואת המושכות הוא נתן לעוזרו הנצחי, הסיידקיק הנאמן, הסנצ'ו פנצ'ה שלו, סטן ואן גנדי. אבל אחרי שראה איך ואן גנדי מצליח להוביל את הקבוצה לחצי גמר המזרח באותה עונה, הרבה בזכות היכולת הפנומנלית של וויד, ואחרי שהוא עצמו צייד את מיאמי בסנטר יעיל ומשעשע באיזור הצבע, הבין ריילי שיש פה הזדמנות פז להשיג איזו טבעת קטנה. הגירוד חזר, הדגדוג שב, החשק עלה.
אז ריילי שיחרר כמה הצהרות לאוויר העולם בדבר רצונו להיות יותר פעיל העונה, וסכר השמועות נפרץ. אמרו שהדיזל כעס על ואן גנדי בגלל שזה לא הצליח לגרום לשחקנים למסור לו את הכדור לאותיות במאני טיים של אותו משחק 7 מול הפיסטונס, סיפרו שהשחקנים לא מכבדים אותו, ובסוף סוכם שהקאמבק של ריילי בדרך לאליפות חמישית וראשונה ללא מג'יק וקארים - היא רק עניין של זמן.
אחר כך הג'ל והשפם ליבנו ביניהם את העניינים, בעיקר כיוון שריילי הבין שהאוהדים והתקשורת יאכלו אותו חי אם יפטר מאמן כל כך מצליח. בינתיים. רצף הפסדים אחד או שניים, בעיות עם האגואים בחדר ההלבשה, התפוצצות גלקטית אחת וכל התמונה משתנה. חסידי תיאוריות הקונספירציה מדברים על מזימה שרקח ריילי, כדי ליצור למאמן שלו תלכיד שחקנים בלתי אפשרי שיתפוצץ לו בפנים ויכריח את הנשיא להזיז את ואן גנדי הצידה, ולהציל את העונה בדרך לתואר. על העובדה שניסיון לגנוב את האליפות מהספרס החזקים עלול להתברר כמלחמה בטחנות רוח לא נדבר כרגע.
אז מה היה לנו שם? ג'ייסון וויליאמס, חביבו של שאק, יביא את הכשרון ואת הבעיות שלו לחופי פלורידה וינסה לנהל את ההתקפה של ההיט. בעונת 2001/02 הציג ג'יי וויל ממוצעים של 15 ו-8 אסיסטים ב-34 דקות משחק, אבל מאז שקע לאט לאט עד שהגיע ל-10 ו-5.6 ב-27 דקות בממוצע אשתקד. כל ההייפ כבר מאחוריו, ועכשיו הוא נותר עם שק של שאלות: קליעה מפוקפקת מבחוץ, חוסר ניסיון בהובלת קבוצה גדולה ובעיה בקבלת ההחלטות בדקות המכריעות. כדאי גם לזכור שמאחוריו יחכה גארי פייטון בן ה-37, בחור שלא ממש אהב את התפקיד המוקטן שלו בהרכב הגלקטי של הלייקרס מודל 2003/04. אז מי יקבל את הדקות ברבע הרביעי? והאם מי שיחמם את הספסל יעשה גם פרצופים?
שחקן נוסף שלא בדיוק מגיע לעיר כמניה חמה ובטוחה הוא אנטואן ווקר. מאז עזב את בוסטון לפני עונת 2002/03, הוא פחות על תקן אולסטאר ויותר על תקן תפוח אדמה לוהט, שכולם מנסים להיפטר ממנו. דאלאס, אטלנטה ובוסטון לא רצו אותו, אז עכשיו הוא נוחת במיאמי, עם חוזה נאה לשש שנים. כרגע, לפחות, נראה שמקום הנחיתה המדויק שלו הוא הספסל של ואן גנדי. במקום בחמישייה יזכה ככל הנראה המומחה ההגנתי ג'יימס פוזי, כשווקר יהיה שחקן שישי. האם האגו שלו יאפשר זאת, בהתחשב בעובדה שבתשע עונותיו בליגה הוא פתח על הספסל רק 15 פעמים? והאם ממוצעי הקריירה של 41 אחוזים מהשדה, 4.8 זריקות משלוש למשחק ב-33 אחוזים בלבד, דיוק של 64 אחוזים מהקו, פלוס 3 איבודים לקינוח מתאימים להיררכיה, שבמרכזה שאק בפנים ווויד בחוץ?
ווקר כנראה גם יראה לא מעט דקות בעמדת הפאוור פווורד, כמו גם מורנינג, שיכול לתת תפוקה יפה ליד שאקיל, וכל זאת משאיר הרבה פחות זמן לאחד השחקנים היעילים של ההיט, האסלם (10 ו-9 בעונה שעברה). פוזי, לעומת זאת, יכול להתגלות כגניבה של הטרייד. את ההגנה הוא יביא מתי שהקואץ' ירצה, ואת העבודה הוא יעשה בשקט, אבל השאלה היא איך הוא יתפקד מבחינה התקפית, לאחר עונה מזעזעת.
כל כך הרבה סימני שאלה, ועוד לא דיברנו על שני הכוכבים. אוניל הוסיף לעצמו מסת שרירים של 7 ק"ג בקיץ, במטרה לחזור להיות הכוח הדומיננטי שהיה בימיו בלוס אנג'לס. לאור הרכב הכוכבים של הקבוצה, סביר להניח שהוא לא יתבייש לשבת באזרחי כ-15 משחקים בגלל שלל פציעות וכאבים, וממוצע הדקות שלו, שעמד על שיא קריירה שלילי של 34.1 אשתקד, ימשיך להיות נמוך יחסית. הכל כדי שהאיש יהיה שם כדי לעשות את העבודה בפלייאוף.
וויד הפך לשחקן על ב-2004/05. הוא לא רק קלע נקודות (24), אלא גם חילק אסיסטים (6.8), קטף מהקרש (5.2), חטף כדורים (1.5) ואף נתן כמה גגות (1.1). בסך הכל, למרות כוח האש שנוסף לסגל, אין בכלל ספק שההיט היא הקבוצה של סופרמן והפלאש. צריך רק לקוות שכולם יזכרו זאת גם כשהשעון מתחיל לתקתק. בינתיים העניינים נראים רע כשבשלושת משחקי קדם העונה עומד ממוצע של 23 איבודים למשחק. הפרצופים של השחקנים והמאמן נפולים, וכבר עולות תלונות על אנוכיות. להזכירכם, העונה עוד לא התחילה. עגלקטיקוס כבר אמרנו?
בטח לא ידעתם ש:
וויד קלע בעונת הרוקי שלו 16.2 למשחק, וקפץ בשנה שעברה ב-7.9 נקודות בדרך ל-24.1. בנוסף, הוא גם הלך כפליים אל הקו 9.9 טיולים לעונשין במקום 5.1.
מטרות ותסריטים
מטרה: אליפות
תסריט אופטימי: אליפות
תסריט פסימי: אין אליפות
גזר דין: ההיט ייאבקו עם הפייסרס על המאזן הטוב ביותר במזרח, ויתמודדו אחת מול השנייה גם בגמר האיזורי. יתרון הביתיות יהיה חשוב מאוד, אבל גם כך וגם כך, התחושה כרגע היא שההרכב של ההיט נפיץ מדי. הפייסרס ימשיכו לשלב הבא.