ראשיד וואלאס, הפורוורד של הדטרויט פיסטונס, הוא אחד השחקנים האהובים עליי ב-NBA. מעבר לטונות הכשרון שיש לו בבגאז' ולהגנה החזקה, מדובר בבחור לעניין. נכון, יש לו כמה ברגים משוחררים, שגורמים לו לדחוף שופטים, להשליך מגבות על חבריו לקבוצה או לזרוק מסטיקים על אוהדים שמקללים, אבל הוא מסוג האנשים שעליהם חלה הקלישאה, "אם הם לא היו קיימים, היה צריך להמציא אותם". שיד תורם לקהיליה בדרכים שהוא בוחר בהן ולא במסגרת ה-NBA, הוא לא מפחד לתקוף את הקומישינר דיוויד שטרן על גזענות, ולפני המפגש המסורתי של אלופת ה-NBA של 2004, הלוא היא דטרויט, עם הנשיא ג'ורג' וו. בוש, הוא פשוט ירה לאוויר: "אין לי ג'ק שיט מה לומר לנשיא". אין ספק בחור, כלבבי.
אבל במשחק החמישי בגמר האחרון מול סן אנטוניו קרה לו משהו. הוא הצליח לשתק את טים דאנקן ברבע הרביעי, והפיסטונס הובילו ב-2 נקודות בהארכה, בדרך לניצחון שלישי רצוף, שייתן להם יתרון 2:3 בסדרה. בהמשך, המשימה של שיד הייתה אחת ויחידה: לסגור את רוברט הורי, שעד אותו רגע צלף 18 נקודות במאני טיים שהשאירו את הספרס בתמונה. אנחנו מדברים על אותו הורי שקלע שלשות קריטיות, שקברו את פילדלפיה בגמר של 2001, את פורטלנד בסיבוב הראשון של פלייאוף 2002, את הקינגס בגמר המערב של אותה שנה, ועוד לא מעט קבוצות אחרות. לא סתם קוראים לו "ביג שוט רוב".
אבל משהו בקופסה של וואלאס השתחרר. הורי הוציא כדור חוץ למאנו ג'ינובילי, וראשיד פשוט עזב את האיש שלו, כדי לעשות דאבל טים על הארגנטינאי בפינה. התוצאה היתה מסירה חזרה להורי ושלשה קריטית בדרך לניצחון דרמטי בהארכה ואליפות שלישית בשבע שנים לסן אנטוניו. אחרי המשחק וואלאס סירב להודות בטעותו, ואף אחד בחדר ההלבשה גם לא האשים אותו, למרות שכולם יודעים שאם יש שחקן אחד שאתה לא עוזב פנוי על קו ה-3 כשהמשחק צמוד, זה הורי. אני בכלל הייתי בעד הספרס בסדרה הזו, אבל בתור חובב כדורסל וחובב של וואלאס לא יכולתי שלא להרגיש שהבחור חייב התנצלות לא רק לאוהדי הפיסטונס, אלא גם לי. יש טעויות שעליהם אי אפשר לסלוח, יש דברים שפשוט לא עושים, ואחד מהם הוא לתת לביג שוט רוב שלשה פנויה לחלוטין בשניות האחרונות של משחק גמר פלייאוף.
דאבל אימפקט
גיל קדרון
12.10.2005 / 13:39