רביעי אחרי הסערה

תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וקללותיה. אבל ככה, בין הקללות והמארות, נמשכת לה אחלה עונת פוטבול, עם הרבה דרמה ומשחקים טובים, אז לפחות על זה נברך ונראה מי נגד מי, למה וכמה זה עולה לנו (בינתיים כלום, חוץ משעות שינה, ותודה ל-METV, לפוקס ספורטס ול-ESPN).

אף קבוצה מעולם לא הפסידה את כל משחקיה בעונה של 16 משחקים, ואיש לא חשב ברצינות שהגרין ביי פאקרס יהיו הראשונים להגיע להישג המפוקפק הזה, אבל איש גם לא ציפה שהם יימנעו מכך בצורה כל-כך רועמת. 52 נקודות על הראש של הניו אורלינס סיינטס האומללים זקפו לרגע את קומתם השחוחה של ראשי הגבינה מוויסקונסין, וזה כמובן דבר טוב, כי הרבה הזדמנויות נוספות לזה לא יהיו להם השנה. לגבי ניו אורלינס, אפשר למצוא קשר בין התצוגה חסרת ההשראה שלהם לעובדה שרבים מפליטי העיר ההרוסה אומרים שלא יחזרו אליה – אז בשביל מי בעצם יש להתאמץ? מצד שני, אפשר גם למצוא קשר בין העליבות של הקדושים לעובדה שג'ים האסלט הוא מאמן גרוע, שאינו יודע כיצד להחזיק את השחקנים שלו מפוקסים, וזה מוכח שנה אחרי שנה. כל אחד יבחר לו את הפירוש המועדף. ניו אורלינס גם איבדה לשארית העונה את הרץ דיוס מקאליסטר, ועכשיו בכלל יהיה לה תירוץ להסריח.

ערב העונה, הבולטימור רייבנס היו בחירה אופנתית מאד להגיע לסופרבול. גם עבדכם הנאמן חזה שייקחו את בית ה-AFC צפון הקשה. מאז קרו דברים לא טובים לעורבים. למעט ניצחון נגד הג'טס מוכי הפציעות, תחת הנהגת קווטרבק חסר ניסיון, הפסידו הרייבנס שלושה משחקים, תוך שהם מרשים בהם 28 נקודות בממוצע. ההתקפה של הרייבנס לא קיימת, ואפילו כשהרץ ג'מאל לואיס דיגדג השבוע את קו ה-100 יארד (סיים עם 95), זה ממש לא עזר. דטרויט אמנם ניצחה, אבל ג'ואי הארינגטון נראה זוועה, עם 10 מ-23 ושתי חטיפות לעומת טאצ'דאון בודד. מול קבוצות פחות תועות-דרך זה יעלה ביוקר.

מי שעוד לא תזכה בראשות ה-AFC צפון היא הקליבלנד בראונס, אבל בניגוד ליריבתה השנואה, עושה רושם שהיא הולכת דווקא להתעלות על הציפיות של ערב העונה. קליבלנד ניצחה כבר שני משחקים העונה, ובקצב הזה, עם עוד שני משחקים נגד שועלי ה-NFC צפון, לא מן הנמנע שהיא תגרד מהיכן שהוא שבעה או שמונה ניצחונות. פרט סטטיסטי מעניין: הצ'וקולדות כפו לפחות איבוד כדור אחד על היריבה ב-17 משחקים רצופים, וזה שיא ליגה נוכחי. עוד פרט מעניין: סדריק בנסון, שנבחר בחמישייה הפותחת של הדראפט האחרון, ממשיך לאכזב. היו לו חמש נשיאות, שישה יארד תמימים וגם השמטה על הדרך. אז מה, ילדון, היה שווה להחרים את מחנה האימונים בשביל עוד כמה ג'ובות?

הבאפאלו בילס השיגו ניצחון קריטי על המיאמי דולפינס, אבל לא ממש הרשימו. עם זאת, קלי הולקומב, שהיה מאד יעיל (20 מ-26) לפחות נראה כמו קווטרבק פותח ב-NFL. למרות זאת, סירב המאמן מייק מולארקי לומר מי יהיה הקווטרבק הפותח במשחק הקרוב, בבית מול הג'טס. אני לא ממש רואה כאן מקום להתלבטות, אבל כנראה שבגלל זה הוא מאמן בליגה הטובה בעולם ואני לא.

טוב, חברים, ככה זה לא יכול להימשך. איפה כדור הכסף, או יתד העץ, או המים הקדושים, או מה שזה לא יהיה שיאפשר פעם אחת ולתמיד להיפטר מהמפלצת הזו שנקראת הניו אינגלנד פטריוטס? לא שיש לנו משהו אישי נגדם (טוב, בתור אוהד ג'טס לח"מ דווקא כן, אבל בלי קשר) – פשוט מתחיל להיות משעמם. עד שקבוצה כבר עושה קאמבק נגדם, הם שוב מנצלים כמה זמן שנשאר על השעון, בועטים שער שדה מנצח שניות לסיום, וחוגגים בפעם המי-יודע-כמה. די! וכאילו כל זה לא מספיק, אטלנטה איבדה במשחק את הליינבקר אדג'רטון הארטוול, שגמר את העונה. זו מכה קשה לאחת ההגנות הטובות ב-NFC, וחדשות טובות לטאמפה ביי ולקרוליינה.

הג'טס המסכנים שלי הצליחו לגרד ניצחון ביתי נגד טאמפה. ויני "שקשוקה" טסטוורדה הקשיש חזר למגרשים והצליח לא לעשות יותר מדי שטויות, שיחבלו במאמץ המרשים של ההגנה. טסטוורדה דייק ב-13 מ-19 מסירות, עם חטיפה ובלי טאצ'דאון, וקרטיס מרטין המתפורר לנגד עינינו (23 ריצות ל-59 יארד) בכל זאת חדר פעמיים מעבר לקו היעד לטאצ'דאון. הקדילאק, קארנל וויליאמס, היה במוסך וייתכן שיישאר שם גם במשחק הבא מול מיאמי, אבל זה יותר טוב ממצבו של הרץ המחליף של הסילונים, דריק בליילוק, ששבר את כף רגלו וגמר את העונה. אגב, לגמרי לא ברור למה הורשה רונדה בארבר להמשיך לשחק, לאחר שזרק אגרוף שפגע בשופט. בארבר (אחד השחקנים החביבים על המדור בדרך כלל) אמנם לא התכוון לפגוע בשופט אלא בשחקן יריב, אבל זה בכלל לא משנה. על הרבה פחות מזה הורחקו שחקנים וגם נקנסו באבו-אבוה.

המשחק של הטנסי טייטאנס נגד היוסטון טקסאנס היה מפגש קלאסי בין קבוצה עם המון חורים אבל גם המון אופי, לבין קבוצה בלי אופי בכלל. אם מאמן יוסטון דום קייפרס לא יחפש עבודה חדשה בתום העונה לכל המאוחר, וכמוהו גם המנכ"ל, הייתי ממליץ לאוהדים לשרוף המועדון.

להרבה אנשים (כולל ידידי דוד רוזנטל, שלקח אותו ראשון בדראפט) יש בעיקר דברים רעים להגיד על פייטון מאנינג, שלמעט משחק אחד מציג העונה יכולת בינונית במקרה הטוב. אלא שהעונה אינדיאנפוליס לא צריכה את פייטון מאנינג בגלימת הסופרמן כדי לנצח משחקים, כי יש לה הגנה שתחטוף ארבעה כדורים למשל, ומאנינג מצידו יכול לשחק אותה קלארק קנט ולחמוק מתחת למכ"ם. השאלה היא רק אם יוכל להדליק את הטורבו כשיצטרך –נגיד, סתם לדוגמא, בשבעה בנובמבר בפוקסבורו, נגד קבוצה אחת בשם הפטריוטס.

הדנבר ברונקוס אמנם הוכיחו הרבה אופי, כששרדו התגוששות בוץ נגד הוושינגטון רדסקינס העקשנים, אבל גם הגשם השוטף לא מצדיק את התצוגה החלשה של ג'ייק פלאמר – 10 מ-25 ל-92 יארד, אם כי זה כולל טאצ'דאון ואפס חטיפות. מזג האוויר הוא לא תירוץ, כי מארק ברונל מהרדסקינס נתן תפוקה הרבה יותר גבוהה בכל פרמטר באותם תנאים בדיוק. לדנבר היו כמה וכמה הזדמנויות לסגור עניין והיא פישלה שוב ושוב. קבוצה עם התקפה טובה מזו של וושינגטון היתה מענישה אותה.

סיאטל אמנם רשמה ניצחון על סט. לואיס, אבל ההגנה שלה נראתה כאילו היא לא ממש מעוניינת ב-W. נגד קבוצה עם הגנה (יעני לא סט. לואיס), זה יעלה ביוקר. סיאטל מן הסתם תזכה ב-NFC מערב, אבל זה רק כברירת מחדל. קווטרבק סט. לואיס, מארק בולג'ר, נמצא בקצב שאם יתמיד בו ישבור את שיא היארדים לעונה של דן מארינו. מצד שני, הוא גם נמצא בקצב להיות מופל יותר מ-60 פעמים עד סוף העונה, וקשה מאד להאמין ששני הדברים הללו ילכו יחד. אגב, המדור מבקש לאחל החלמה מלאה ומהירה למאמן סט. לואיס מייק מארץ, שעזב את התפקיד לזמן בלתי מוגבל בשל בעיות לב. המדור גם מעז לקוות שאולי ההיעדרות הכפויה תסייע למארץ להבין אילו מקצועות מתאימים לו (נגיד, מתאם התקפה), ואילו פחות (והמבין יבין).

אנדי ריד החליט כנראה למלא את מקומו של מארץ כאהבל של הליגה. הקווטרבק שלי סוחב שתי פציעות? אז מה! ניתן לו למסור (ולאכול הפלות כואבות) 75% מהזמן. את הרץ האחורי הדי תותח שיש לי נייבש עם שש נשיאות בלבד. יופי אנדי. ככה תגיע לדצמבר בלי דונובן, עם ווסטברוק שחם עליך אש, עם טרל אואנס שצורח עליך קבל עם ואחותו על הקווים ועם עיר שתראה לך עד כמה כל קשר בינה לבין המושג "אחווה" מתחיל ונגמר בשם שנתנו לה. בדאלאס, הטונה מוכיח שוב שיש לו שיטה, ושאין כמוהו לדעת בדיוק מה יעבוד בשיטה שלו. רק על פרויקט תחיית המתים של דרו בלדסו מגיע לו פרס, אבל במחשבה שנייה מוטב לחכות ולראות אם הקסם הזה יעבוד גם בעוד חודשיים.

לאריזונה היה כבר ניצחון ביד מול קרוליינה, אבל היא נכנעה לזהותה כקבוצה חלשה ושמטה אותו. מה שכן, ג'וש מק'קאון עושה רושם שאולי הוא בכל זאת הדבר האמיתי, עם עוד תצוגה של מסירה, שנפגמה רק בשל שלוש חטיפות. ביום שיהיה לקבוצה הזו רץ רציני, היא תהיה פקטור.

סינסינטי נעצרה סופסוף אצל ג'קסונוויל, שהצילה לעצמה את העונה עם ניצחון. קרסון פאלמר המשיך לרשום מספרים יפים, אבל שכח לחפש את הנשק העיקרי שלו, צ'אד ג'ונסון, במחצית השנייה. לא חכם. סינסינטי גם לא הצליחה להגיע לקווטרבק הג'אגס ביירון לפטוויץ', שלמרות אחוזי דיוק גרועים (10/24) רשם שני טאצ'דאונים ללא חטיפה.

ולסיום, פיטסבורג חמקה ככל הנראה מנזק בלתי הפיך, כשהתברר שפציעתו של בן רות'ליסברגר אינה חמורה, והוא עשוי לשחק במחזור הקרוב. פיטסבורג הצליחה לנצח קבוצה חמה כמו סן דייגו על אף שלא הצליחה להפיל את דרו בריס אפילו פעם אחת.

1.אינדיאנפוליס קולטס. ההתקפה היתה חיוורת מול סן פרנסיסקו, אבל ההגנה המשיכה לרעום.

2. ניו אינגלנד פטריוטס. חזרו לאוויר פסגות עם ניצחון קלאסי מול יריבה חזקה

3. פיטסבורג סטילרס. ג'רום בטיס חזר, וגם ווילי פארקר לא הולך לשום מקום. המתאמים ההגנתיים בליגה בצרות.

4. דנבר ברונקוס. אם טאטום בל יכול לרוץ ככה מול ההגנה של הסקינס, בהגנות חלשות הוא פשוט יתעלל.

5. סינסינטי בנגאלס. בעוד שבועיים פיטסבורג באים לבקר. אם הנמרים רוצים להוכיח שהם לא מנייר, זה המבחן.

6. סן דייגו צ'ארג'רס. לא נעים להפסיד בבית, אבל זו היתה פיטסבורג. רוב הקבוצות ישאירו שם את הנקודות.

7. פילדלפיה איגלס. כבר שבועיים שהם נותנים ליריבות לפתוח עליהם פער. קאמבק היסטרי זה פעם ב-.

8. ג'קסונוויל ג'אגוארס. אם פרד טיילור ימשיך לתת תפוקה כזו, יש עתיד.

9. ניו יורק ג'איינטס. נחתם חמודים? יופי. עכשיו תיסעו לבקר את האקס המיתולוגי, פארסלס, בדאלאס העוינת. נראה מה אתם שווים.

10. דאלאס קאובויס. לתת לפילי בטוסיק משני עברי הכדור זה מבצע מרשים. ניצחון על הכחולים יבהיר שהם מועמדים רציניים לאליפות הבית.

11. טאמפה ביי באקנירס. בלי הקדילאק יש להם הרבה פחות מה למכור, וגם אחרי שהוא יתאושש מהפציעה הוא עוד ייתקל ב"חומת הרוקי".

12. אטלנטה פאלקונס. לא ההפסד דירדר אותם, אלא אובדנו של הארטוול. אם יוכיח מורה שהוא מסוגל לשחק אותה בליצ'יק ולסתום את החור, נדע שאטלנטה זה על אמת.

13. קרוליינה פנת'רס. חילצו בסוף את ה-W מול אריזונה הפראיירים, אבל לא כל יום פורים.

14. סיאטל סיהוקס. ל-NFC מערב זה יספיק. ליותר מזה, ספק רב.

15. וושינגטון רדסקינס. לא קבוצה טובה במיוחד, אבל בלתי אפשרי להיפטר מהם לפני השריקה הסופית.

16. קנזס סיטי צ'יפס. אם הם רוצים לטפס בדירוג, השלב הראשון יהיה לנצח בבית את זו שמעליהם.

17. אוקלנד ריידרס. יותר טובים מ-3:1, אבל שיוכיחו.

18. מיאמי דולפינס. גם כשהם משחקים רע, הם נשארים בסביבה. ניק סייבן עושה יופי של עבודה.

19. קליבלנד בראונס. ואם כבר מדברים על יופי של עבודה, סחתיין לרומיאו קרנל.

20. טנסי טייטאנס. לנצח זה לא הדבר הכי חשוב – לרצות לנצח כן. החבר'ה של ג'ף פישר תמיד רוצים.

21. באפאלו בילס. אם קלי הולקומב יצליח לתת תוצרת באופן קבוע, הם עוד מסוגלים להתמודד על הבית בכל זאת.

22. ניו יורק ג'טס. יש הגנה, אבל שום דבר אחר, וזה יספיק רק לניצחון פה ושם.

23. גרין ביי פאקרס. נכון, זו היתה רק ניו אורלינס, אבל 52 נקודות מקנות עלייה קלה.

24. דטרויט ליונס. 170 יארד על הקרקע זה מרשים, אפילו שבולטימור זה לא זה.

25. שיקאגו ברס. ואיזה מסכנים האוהדים...אולי ג'ף ג'ורג' יוציא משהו ממוחסין מוחמד.

26. מינסוטה וייקינגס. האם שבוע מנוחה יעזור? הכסף החכם לא הולך על ההימור הזה.

27. בולטימור רייבנס. והדבר הזה היה מועמד לסופרבול?

28. סט. לואיס ראמס. עכשיו שמארץ איננו אולי הם בכל זאת יפיקו מעצמם קצת יותר.

29. אריזונה קרדינלס. כאמור, רץ אחורי יהפוך את הקבוצה הזו ללגיטימית. עד אז נמשיך לפהק.

30. ניו אורלינס סיינטס. עדיין שקועים מתחת למים העכורים.

31. סן פרנסיסקו פורטי ניינרס. עדיף קבוצה גרועה ברמות שנלחמת ומדי פעם מוציאה משהו...

32. יוסטון טקסאנס - ... מקבוצה בלי אופי שלא ממצה אפילו שמינית מהפוטנציאל.

עבדכם הנאמן יצא טמבל בגדול, כשסיפסל את טרי גלן (שני ט"ד, 130+ יארד שביחד שווים 23 נקודות) לטובת דריק מייסון (60 ומשהו יארד והשמטה, או 4 נקודות) ואת דרו בנט (99 יארד וט"ד, 15 נקודות) לטובת קינן מקארדל (תפיסה אחת לחמישה יארד, שבפנטסי שווים אפס נקודות). התוצאה היתה כמובן הפסד, אבל כנופיית האסירים שלי עוד תתגבר. מי שלא יתגבר, לפחות לא העונה, הוא האיש שהיווה את ההרמה הזמנית הכי מוצלחת השבוע – הרץ נאג'ה דבנפורט מגרין ביי, שדפק שני ט"ד ועוד 54 יארד (17 נקודות) בהופעת אורח במקום אהמן גרין הפצוע. למה לא יתאושש? למה שבר הקרסול וגמר העונה; מי שהמשיך להחזיק את ווילי פארקר יגלה שהשוק עבורו דעך במידה רצינית אחרי הופעה חלשה נוספת ושובו של ג'רום בטיס; אני אישית לא הייתי ממהר להמר על אף אחד מהמחליפים של דוס מקאליסטר בניו אורלינס. לא עושה רושם שיש שם קו התקפה שרץ כלשהו יכול לפרוח מאחוריו.