זה לא היה משחק לבעלי לב חלש. מי שהעדיף לוותר על ערב פוטבול גדול כשלעצמו ראה מרתון עצבני שנמשך, בעצם, שני משחקי בייסבול. 18 אינינגים, משחק של כמעט שש שעות, ובסיום - היוסטון אסטרוס עולים ל-NLCS עם ניצחון על הברייבס 6:7 ן-1:3 בסדרה. והגיבור הגדול של הניצחון הוא כריס ברק, שחבט את ההומר המנצח מידי ג'ואי דיוויין, המגיש האחרון בחוות המחליפים של אטלנטה. אבל גיבור לא פחות גדול הוא מי שהביא את ברק למצב הזה. רוג'ר קלמנס בן ה-42, ששלושה ימים בלבד מוקדם יותר נוצח באטלנטה על ידי ג'ון סמולץ, הגיש שלושה אינינגים בהם שרף ארבעה חובטים על סטרייקאאוט, וראה איך ברק מעניק לו את הניצחון. זו הייתה הופעת המחליף השנייה בסך הכל בקריירה של קלמנס, והוא שוב הראה כמה הוא עצום.
אין מה להגיד עוד על אטלנטה. הברייבס כבר היו ביתרון מבטיח. ברנדון באקי הגיש שני אינינגים מאופסים, ואז, על בסיסים מלאים, העניש אותו אדם לה רוש בגראנד סלאם שהעלה את אטלנטה ל-0:4 מבטיח.
השליטה היתה של טים הדסון, הפותח של אטלנטה. במנוחה של שלושה ימים, הדסון טרף היטב את הקלפים. הוא לא איפשר לאסטרוס לחבוט, ורק באינינג השמיני איבד מעט שליטה ושם על הבסיסים את בראד אוסמוס ואדי בראנטלט. אבל אטלנטה היתה ביתרון 1:6, לא משהו שצריך להפחיד יותר מדי.
אלא שלברייבס היתה לאורך כל העונה בעייה עם הבולפן. והבעייה הזו באה לידי ביטוי במשחקים הקודמים וגם הפעם במלוא עוצמתה. על בסיסים מלאים עלה לאנס ברקמן, החובט הטוב ביותר של יוסטון, לחבוט. קייל פארנסוורת' החליף את הדסון. פארנסוורת' סגר עבור אטלנטה במהלך העונה, אבל הוא מגיש עם אלרט גבוה. הוא לא היה מספיק טוב כדי להיות קלוזר בקאבס ובדטרויט, הוא לא מספיק טוב כדי להיות קלוזר נקודה. שגיאה שלו שלחה את הכדור של ברקמן ליציע, גראנד סלאם וכך פתאום - 5:6.
יוסטון שאבה עידוד מהצמצום המשמעותי, אבל באינינג התשיעי, עם שני חובטים בחוץ, המצב נראה מייאש. ואז עלה אוסמוס, התופס הותיק לחבוט וירה כדור אדיר שעבר במעט את הקו הצהוב בחומה - 6:6, הולכים לאקסטרה אינינגים.
ודווקא כאן התעלו המחליפים. הם הוציאו את החובטים בזה אחר זה ולא נכנעו גם כשהיו שחקנים במצב הבקעה. קלמנס עלה כי באמת לא היתה ברירה. הוא לא איכזב. יש דרמות שצומחות רק בפלייאוף. רוג'ר הגיש שלושה אינינגים כוחניים, כשאטלנטה הייתה חייבת לפנות לג'ואי דיוויין, עד לפני מספר חודשים שחקן קולג'. דיוויין עמד בפרץ באינינג הראשון שהגיש, ואת השני פתח עם סטרייקאאוט לקלמנס. אבל שגיאה שלו ואולי גם מתח שלחה כדור למרכז הצלחת, וכריס ברק לא פיספס את ההזדמנות - הומר ליציע, ויוסטון בשלב הבא.
ניו יורק יאנקיז - לוס אנג'לס איינג'לס 2:3 (2:2 בסדרה)
היאנקיז בחיים. מאוד בחיים, אחרי ששון צ'אקון, אל לייטר ומריאנו ריברה מצד ההגשה וריצה של חורחה פוסאדה, שהקדימה את בנג'י מולינה בדריכה על הצלחת מצד ההתקפה, עזרו לניו יורק להתגבר במשחק 4 על הלוס אנג'לס איינג'לס, עם ניצחון 2:3.
זה לא הלך חלק לאיינג'לס עוד לפני הפתיחה, כשהתברר שג'רוד וושבורן לא יפתח בשל מחלה, ובמקומו התייצב ג'ון לאקי, במנוחה של שלושה ימים בלבד. לאקי היה יעיל בסך הכל וכשיצא היו המלאכים ביתרון. דווקא סקוט שילדס, שהיה מצוין בסדרה עד כה, שבר את היתרון של לאקי וגם העניק את הריצה המנצחת לניו יורק.
עד לאינינג השישי זה היה משחק מאופס, ואז עלו המלאכים ראשונים על הלוח מול שון צ'אקון. שון פיגינס חבט לדאבל שהעלה אותם ל-0:1 ומייד אחריו הכניס אותו אורלנדו קבררה הביתה כדי להעלות ל-0:2. ניו יורק חזרה מייד בתחתית האינינג, עם סינגל של גארי שפילד, שהכניס את אלכס רודריגז - 1:2.
האינינג הגדול והמנצח של היאנקיז הגיע מייד אחר כך, בשביעי. רובינסון קאנו הגיע לבסיס הראשון בחבטה לשדה הפנימי, ואחרי שברני וויליאמס, האאוטפילדר הותיק ששיחק, אולי, במשחקו האחרון ביאנקיז סטדיום אחרי 15 שנה בקבוצה, פסל, הצליח פוסאדה לסחוט הולכה, שהעבירה את קאנו לשני. רובן סיירה, שועל ותיק אחר, חבט לסינגל והכניס הביתה את קאנו - 2:2, ומייד אחריו עלה דרק ג'יטר. ג'יטר, עם כל כך הרבה ניסיון, חבט כדור שקשה מאוד לתפוס. הוא קיפץ על הקרקע ולמרות האיטיות של פוסאדה הצליח התופס הניו יורקי להקדים את מולינה במירוץ מהבסיס השלישי לצלחת - 2:3.
אל לייטר הותיק, שהחליף את צ'אקון ל-0.2 אינינגים, זכה בניצחון. ג'ו טורה לא לקח הפעם צ'אנס עם טום גורדון ושילב את מריאנו ריברה במשחק כבר באינינג השמיני. ריברה עשה את העבודה היטב, שמר על התוצאה וכעת הסדרה עוברת לאנהיים, שם ישחקו השתיים הלילה (2:00, עדיין אין מידע אם יש שידור ב-FOX) במשחק האחרון והקובע. זוהי הסדרה היחידה בין ארבע סדרות הפלייאוף שארכה את כל חמשת המשחקים.