כמו בעשרים השנה האחרונות, סיימה נבחרת ישראל בכדורסל את אליפות אירופה במקום ה-9. הפעם, איכשהו, יש הרגשה שהמאמן הוא זה שהביא אותנו לשם, ממש במו ידיו. איפה הוא ואיפה קצורין (שרק לפני שנתיים עלה לרבע הגמר)?
זה התחיל במשחקי ההזדמנות האחרונה, בהם ניצחנו בארבע הפרש נבחרות המקבילות לאיי פארו בכדורגל, ולישראל בראגבי. בהונגריה, שהיתה בכירת המתמודדות בטורניר הזה, יש 600 איש בדיוק ששמעו על ענף הספורט המוזר הזה, רובם ישראלים שיש להם קזינו בבודפשט. ההתלהבות משרף התחילה לצבור תאוצה. אחר כך, באליפות, ניצחנו את לטביה, זו שבטעות הקדימה את ישראל באותם משחקי מוקדמות עלובים בשנה שעברה. מראש היה ברור שהיא הנבחרת הנחותה, ושאנחנו פייבוריטים, במיוחד כשקמבלה לא משחק. אחרי שניצחנו את זה, שרף כבר הוכתר כמאמן הגדול אי פעם (מי זה פיני גרשון??)
ואז הגיע הרגע שבו צריך את המאמן. הנבחרת הבטיחה לעצמה את המקום ב-12-1, ולא היה ספק שאין לנו סיכוי לסיים ראשונים. היה ברור שנקבל את יוון או צרפת, והיו ארבעה ימים לנוח ולהתכונן, (וזה עם שחקנים שחוטים אחרי שבועיים של משחקים מעצבנים ברחבי אירופה). אבל המאמן החליט שהוא רוצה להקשות על סרביה ועל ספרד. שלא יהיה לאף אחד ספק, שאם הספרדים צריכים לנצח אותנו אין סיכוי שהם מפסידים. 75 דקות של בורשטיין ביומיים שלפני המשחק, גב כואב של יניב גרין אחרי 3 דקות מול יוון, ודרור חג'ג', שכמו כל בטריה, נגמר אם הוא עובד בפול ווליום חודש רצוף. זה מה שעלה לנו הרצון של שרף להראות למישהו שהוא מאמן גדול, שיכול לשחק מול הגדולים.
אחרי שהוא החליט לא לתת לשחקנים לנוח, הוא התחיל לדבר על השופטים. החידוש היה שהוא התלונן על טעויות שעומדות לקרות. למרבה האירוניה הוא צדק לגמרי, ובאמת השופטים דאגו שלא יהיה לנו סיכוי. העניין הוא, שאפילו לזה הוא לא התכונן. אתם יכולים לדמיין תצוגת שיפוט כזו מול גרשון או אוברדוביץ'? ברור שלא. אצלם המאמן היה מקבל טכנית אחרי שתי דקות ו-14 שניות מקסימום, אם יש צורך, עוד שחקן היה מקבל טכנית 3 דקות אחרי זה, ונגמר הסיפור. שופטים לא נוטים לשרוק משחק שלם לאותו כיוון, ביחד עם 2-3 טכניות על ההתחלה.
והשחקנים? אני כמעט שברתי את הטלויזיה מעצבים, ששון מרים יד בביישנות, כמו ילד ביסודי שמצביע לענות לשאלה של המורה. איפה יוסי אבוקסיס כשבאמת צריך אותו?
אז יש לנו מאמן גדול, שלא מאמין באיזורית, למרות שיוון קלעה 1 מ- 233 נסיונות לשלוש באליפות הזו, ולא עשו נקודה מול איזורית מאז הפרישה של גאליס, והגבוהים שלנו מתמלאים עבירות בקצב היסטרי, ולוקחים לנו ריבאונד התקפה בסיטונאות, ולשחקנים מגיע חמצן למוח לסירוגין. המאמן לא מאמין באיזורית, ולכן, ב-160 דקות שישראל שיחקה באליפות הזו, הנבחרת שמרה איזורית 5 שניות במצטבר, בחמישה מקרים שונים, בשביל להטעות את היריבים. הם התבלבלו לגמרי. מדווחים שאוברדוביץ' אפילו כמעט שם לב לזה שהנבחרת "מראה" איזורית.
אז מאיפה באה ההרגשה שהוא כזה גדול? כנראה שמהערוץ בו מצא פרנסה כפרשן. אי אפשר באמת לבקר מאמן שהוא בעיקר חבר לעבודה. קשה מאוד להגיד עליו מילה רעה. יכול להיות שעבדו עלינו? יכול להיות. 12 שחקנים נהדרים יצאו לאליפות הזו, ועשו כל מה שאפשר. מאמן בינוני ושופטים עלובים שולחים אותם הביתה. גם בעוד שנתיים נסיים מקום 9. מי יחליף מאמן כזה מוצלח?
אש על הגולש
וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il. אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם.