שארית הפליטה של חובבי הכדורסל יכולה להודות לצביקה שרף ולנבחרתו, שיאפשרו להם להנות מאליפות אירופה, שיוצאת לדרך ביום שישי. סביר להניח שתשעת הימים המרתקים של האליפות בסרביה-מונטגרו היו נעלמים במקומותינו לתהום הנשייה אם בורשטיין ושות' לא היו נוטלים בה חלק.
נבחרת ישראל תפסה ברגע האחרון את המקום האחרון באליפות, אחרי שניצחה בטורניר ההזדמנות האחרונה. היא תחלוק את בית 4 יחד עם המארחת, אלופת העולם סרביה-מונטנגרו, ספרד ולטביה. במהלך האליפות, רוב תשומת הלב שלנו תופנה לבית הזה, שכל משחקיו ישודרו בספורט 5 ובספורט 5+. רגע אחד לפני שריקות הפתיחה בסרביה, אנחנו מביאים לכם גם את תמונת המצב בבתים האחרים, בתקווה שישראל תצליח לתפוס את אחד משלושת המקומות הראשונים בבית ואולי אפילו לשחזר את ההעפלה לרבע הגמר, כמו באליפות הקודמת.
ריענון קצר לגבי שיטת המשחקים ביורובסקט 2005: 16 הנבחרות מחולקות לארבעה בתים. בתום ליגה בת סיבוב אחד, יעלו שלוש נבחרות מכל בית לשלב הבא. הראשונה תעפיל אוטומטית לרבע הגמר ואילו השניה והשלישית יפגשו למשחקי הצלבה את הנבחרות מהבית המקביל (במקרה של ישראל, אם היא תסיים במקומות 3-2 היא תפגוש ברבע הגמר קבוצה מהבית של צרפת, יוון, סלובניה ובוסניה). ברבע הגמר תתמודדנה ראשות הבתים מול מנצחת ממשחקי ההצלבה. המנצחות יעלו לחצי הגמר (1-4) והמפסידות ישחקו בבית הדירוג 5-8. שש הנבחרות הראשונות באליפות יזכו בכרטיס לאליפות העולם, שתתקיים בקיץ הבא ביפן.
בניגוד לכמה אליפויות אירופה מבזות למדי, שהתקיימו בשנים האחרונות, בסרביה מדברים על אירוע כדורסל בסדר גודל ענק. רכבות אוהדים מהשכנות קרואטיה, סלובניה ובוסניה יבטיחו עידוד מאסיבי ביציעים ו-23 שחקני NBA יבטיחו שילוב מעניין של הליגה הטובה בעולם עם הליגות האירופיות.
בית 1
העיר המארחת – ורסאץ'
הנבחרות: רוסיה, גרמניה, איטליה ואוקראינה
רוסיה
למרות שהנציג הבולט של הנבחרת הרוסית ב-NBA, אנדריי קירלינקו, משתדל שלא להחמיץ את פעילות הנבחרת, הרוסים היו רחוקים מלהגיע להישגים מרשימים בשנים האחרונות. באליפות אירופה האחרונה בשבדיה הם סיימו במקום השמיני, אחרי הפסד 89:82 לישראל. השנה נראה כי כל הישג פרט להעפלה לחצי הגמר יהווה כישלון עבור הרוסים. אחרי שצסק"א מוסקבה לא הצליחה להביא לעכברי הכדורסל הרוסי את תואר היורוליג באולימפיסקי, כישלון של הנבחרת יכול להחמיר בצורה משמעותית את התדמית של הענף, שנדחק למקום שולי למדי במדינה, אחרי הכדורגל וההוקי קרח.
סגל הנבחרת הנוכחי עבר מספר שינויים. ואסילי קאראסב וסרגיי פאנוב הוותיקים פרשו מהנבחרת ודימיטרי דומאני נופה בגלל יכולת חלשה במשחקי ההכנה. את החורים בעמדת הגארד מילא בצורה מאוד יעילה ג'יי.אר הולדן, המתאזרח של צסק"א, שנאלץ להסכים לשרוף את הקיץ כדי "להציל את המולדת". בנוסף לקירילנקו והולדן, הנבחרת נשענת על שני שחקני NBA: הפורוורד ויקטור חראיפה, גירסה מעט פחות מוכשרת של קירילנקו, שהשיג העונה ממוצעים של 4.2 נקודות ו-3.4 ריבאונדים בפורטלנד טרייל בלייזרס וסרגיי מוניה, שיצטרף לאותה קבוצה השנה. יסייעו להם הגארד אנדריי איבאנוב (בן טיפוחיו של דייויד בלאט בסנט פטרסבורג) והפורוורד אנטון פונקראשוב מספרטק סנט פטרסבורג.
בכל מקרה, מרבית המעמסה תוטל על כתפיו של קירילנקו, שיצטרך להוכיח שהוא לא רק האול אראונד פלייר הטוב בעולם, שחקן שעושה קצת מכל דבר, אלא גם שביכולתו להוביל קבוצה. יוטה ג'אז, ששילמה לו בקיץ שעבר חוזה מקסימום, מתפללת שהאפשרות השנייה נכונה.
גרמניה
אלופת אירופה מלפני 12 שנים נחשבת גם היום לאחת המועמדות לתואר והכל בזכות הסופרסטאר הגדול של האליפות הזאת, דירק נוביצקי מדאלאס מאבריקס, אחד משחקני ה-NBA היחידים שמספריהם אינם נפגעים במעבר לכדורסל האירופי. גם ביבשת הישנה, עם שעון המשחק המקוצר, קשה מאוד לעצור גארד עם קליעה קטלנית, בגוף של 2.14 מ'.
למרות הפסד 70:60 בגמר טורניר אקרופוליס ביוון לסרביה, טען המאמן הגרמני דירק באוורמן, שזו היכולת שהוא מצפה מנבחרתו. לצד השתתפותו של נוביצקי, שמשרת נאמנה את הנבחרת, נרשמו גם כמה חסרונות משמעותיים, כמו זה של הפורוורד יליד ניגריה אודמולה אוקולאג'ה (ולנסיה), שלא התאושש מפציעה. מי שכן חזרו מחופשת מחלה הוא הסנטר פטריק פמרלינג (לשעבר בברצלונה והיום בפנאתינייקוס) והגארד יליד טורקיה מיהאט דמירל (בשיקטאש). תוסיפו אליהם את הגארדים מיסאן ניקאגבאטסה (רוזטו) ומרקו פסיץ' (קלן) ואת הגבוהים סטפן אריגאבו (רוזטו) וסוון שולצה (ארמאני מילאנו) ותקבלו נבחרת לא רעה בכלל. עם זאת, חייבים לזכור שבאליפות הקודמת נוביצקי לא הספיק אפילו להעפלה לרבע הגמר. הפעם התוצאות כנראה ישתפרו, אבל גרמניה תיאלץ להזיע מאוד כדי להשיג מקום באליפות העולם.
איטליה
מאמן סיינה, קרלו רקלקאטי, רוצה להוכיח שוב שלא צריך שחקני NBA כדי לזכות באליפות אירופה. אחרי הכל, באולימפיאדת אתונה הספיק לו סגל אפור כדי לזכות בכסף, ובאליפות אירופה הוא הוביל קבוצה אפורה לא פחות לחצי הגמר. כמו חלק גדול מהנבחרות, גם ה"אזורי" עברה תהליך של הצערה, וזאת אחרי פרישתם של שני שחקנים משמעותיים מאוד: קרלטון מאיירס וגרגור פוצ'קה.
הנבחרת האיטלקית גילתה יכולת בינונית בהכנה, שכללה כמה ניצחונות מרשימים לצד תבוסה של 81:56 לטורקיה בטורניר אפס פילזן. הנבחרת מתבססת כיום על הגארדים, ג'יאנלוקה באזילה מברצלונה ומאסימו בולרי, שעבר מטרוויזו לארמאני מילאנו. הסגל מורכב מ-8 מתוך 12 המדליסטים מאתונה, בתוספת הקלעי דאנטה קלאבריה מארמאני מילאנו, יליד ארה"ב, שמחליף את ניקולה רדולוביץ' על משבצת המתאזרח. תוספות נוספות לסגל הכסף: אנג'לו גיגלי (2.09, מכונה "נוביצקי האיטלקי", משחק ברג'יו קלאבריה) וסטפאנו מאנצ'ינלי (סמול פורוורד מבטיח מקלימאמיו בולוניה)
לרקלקאטי אופציות רבות ברוטציה: הוא יכול להעניק את המושכות לאחד מבין שני הפוינט-גארדים המובילים, ג'יאנמרקו פוצקו או בולרי; אחד מהם ישתף פעולה עם קלאבריה או באזילה, שמתחרים על עמדת השוטינג גארד. בפנים יכולים לגרום ליריבות נזק גיגלי המבטיח או אחד הותיקים המוכרים, רוברטו קיאצ'יג וג'יאקומו גאלאנדה (שניהם מסיינה), או דניס מרקונאטו מברצלונה.
אוקראינה
מורכבת בעיקר משחקנים צעירים, שחלקם זכו במדליית הכסף באוניברסיאדה, שהתקיימה הקיץ בטורקיה. הכוכב הגדול של האוקראינים הצעירים הוא אולכסיי פצ'רוב בן ה-19, הסנטר של בי.סי קייב. פצ'רוב סומן כבר על ידי מספר סקאוטים מהליגה הטוב בעולם, אחרי שזכה עם קבוצה אוקראינית בגלובל גיימס בדאלאס והיה גם ה-MVP של הטורניר. מי שכבר עשה מזמן את הדרך לליגה הטובה בעולם בנבחרת האוקראינית הוא סטניסלב מדבדנקו (2.08, הסנטר של הלייקרס, שלא הירבה לשחק השנה בגלל פציעה). הנציג הבולט של אוקראינה ב-NBA, ויטלי פוטפנקו מסיאטל, סירב לשחק הקיץ בנבחרת הלאומית. הגארדים המובילים בנבחרת הם אנדריי לבדיב (16 נקודות השנה בבי.סי קייב, אלופת אוקראינה) ואולכסנדר רייבסקי מניקולייב.
מעבר לדרבי של ברית המועצות לשעבר מול רוסיה יהיה מעניין לחזות במפגש של האחים חראייפה – ניקולאי, שחקנה של קאזאן, יתמודד מול אחיו ויקטור. שחקן מסוכן נוסף בנבחרת הוא הסנטר סרגיי לישצ'וק מחימק יוז'ני.
בית 2
העיר המארחת – פודוגוריצה
הנבחרות: קרואטיה, ליטא, טורקיה, בולגריה
ליטא
על הנייר זה נראה כמו הסיפור העצוב ביותר של אליפות אירופה. המדינה הזעירה, שמייבאת כל כך הרבה שחקנים ליורוליג ול-NBA, נאלצה להתמודד עם גל הפציעות וההברזות הגדול בהיסטוריה: מיודענו שאראס יאסיקביצ'וס, שמתכונן עם מכבי לעונה שלו בפייסרס; חברו ארווידאס מאצ'יאוסקאס, שדווקא הסכים לשחק למרות חוזה חדש בניו אורלינס ונפצע במשחקי ההכנה; דאריוס סונגאילה שמחפש קבוצה חדשה ב-NBA; ודאיניוס שאלנגה שנפצע. גם אחד הסנטרים הטובים ב-NBA, זידרונאס אילגאוסקאס, לא הסכים להגיע לנבחרת, כרגיל בשנים האחרונות כדי לא לסכן את ברכיו הדואבות. ואם זה לא מספיק, אז עוד שני שחקנים וותיקים ומשמעותיים פרשו מהנבחרת: סאוליוס שטומברגאס מיוניקס קאזאן והסנטר הענק יורליוס ז'וקאוקאס, שעבר הקיץ לאולימפיאקוס.
כל זה משאיר את המאמן הלאומי אנטנאס סירייקה עם סגל כשרוני, אבל צעיר מאוד, שספק גדול אם יצליח לשחזר את ההישג של שאראס ומאצ'אס מלפני שנתיים – אליפות אירופה. קשה להאמין שליטא תצליח להגיע לשלבים הגבוהים, אבל צריך לזכור שמדובר במדינה היחידה באירופה שבה הכדורסל הוא הספורט המוביל. הליטאים לא יוותרו בקלות.
אז מי כן נמצא בסגל של סירייקה? הגארדים וידאס ג'ינביצ'יוס (1.94 מ') מז'לגיריס קובנה וגיידריוס גוסטאס (1.90 מ'), יקיר מכבי תל אביב, כיום בלוקומוטיב רוסטוב, הם השחקנים המנוסים ביותר בקו האחורי. די לעשות השוואה בין שניהם לבין השמות הגדולים שנעדרים כדי להבין את כאב הראש של סירייקה. בין הקלעים הבולטים אפשר למצוא את מינדאוגאס ז'וקאוסקאס מסיינה ואת רמונאס שישקאוסקאס מבנטון טרוויזו, כרגע הכוכב מספר אחת של הנבחרת.
מי שינסה לחפות על חסרונו של אורליוס ז'וקאוסקאס בצבע יהיה רוברטס יאבטוקאס (2.11 מ'), הסנטר של ריטאס וילנה, שייעזר בקשישטוף לברינוביץ' (2.10 מ') מדינמו מוסקבה ריג'ן, שמסוגל גם לקלוע היטב מבחוץ. הנעלם הגדול של הנבחרת הוא לינאס קלייזה, בוגר מכללת מיזורי, שנבחר במקום ה-27 בדראפט על ידי פורטלנד והועבר לדנבר נאגטס. סנטר נוסף שהוקפץ לנבחרת ברגע האחרון הוא דאריוס סילינסקיס (2.16), נציג הנבחרת הצעירה, שזכתה במדלית הזהב באליפות העולם בארגנטינה.
קרואטיה
מאז מדלית הכסף בברצלונה 92' ומדלית הארד באליפות אירופה ב-1995, הקרואטים הם הלוזרים הגדולים של היבשת. הסגל הנוכחי של קרואטיה מגוון מאוד. הוא מורכב משחקנים ותיקים ועתירי נסיון לצד כמה שמות צעירים ומבטיחים. הנבחרת הזאת מסוגלת להכל, אם האופי לא יאכזב שוב.
השחקן המוכר ביותר לנו הוא כמובן ניקולה ווייצ'יץ', שייעזר באיזור הצבע בשני גבוהים נוספים: הסנטר דאליבור בגאריץ' (2.17 מ') מוירטוס בולוניה, שעושה את העבודה השחורה בהגנה ומריו קאסון, שחימם העונה את הספסל באורלנדו מג'יק. בעמדות מספר 3 ו-4 אפשר למצוא את ניקולה פרקאצ'ין (2.08 מ') הותיק מאפס פילזן, את אנדראה זיזיץ' מברצלונה (2.06 מ'), שמיועד לעלות מהספסל כדי לבצע מהפכים ומרקו באניץ' (2.00 מ'), שעבר הקיץ מזאדאר לג'ירונה הספרדית תמורת 400 אלף יורו.
את השמות המרשימים יותר אפשר למצוא מחוץ לאזור הצבע: לקרואטיה שני נציגים נוספים בליגה הטובה בעולם, גורדן גיריצ'ק (1.99 מ'), שחקנה של יוטה ג'אז שמגדיר את עצמו כשוטינג גארד האירופאי הטוב ביותר, וזוראן פלאניניץ' (1.97 מ'), הרכז הגבוה של הניו ג'רזי נטס. אליהם מצטרפים עוד כמה צעירים מוכשרים, כמו מרקו פופוביץ' (מחליפו של וויל סולומון באפס פילזן) ומרקו תומאס בן ה-20, שעונה חלומית בק.ק זאגרב הפכה אותו למועמד פוטנציאלי ל-NBA וסידרה לו גם חוזה שמן בריאל מדריד. פורוורד צעיר ומבטיח שיצוד את עיניהם של הסקאוטים הוא דאמיר מרקוטה בן ה-20 (2.09 מ') מציבונה זאגרב.
טורקיה
נבחרת משופעת בכוכבים מה-NBA ומהיורוליג, שאמנם הפסידה לנבחרתנו הצנועה בטורניר הכנה באיסטנבול, אבל גם הביסה זה לא כבר את איטליה 56:81 בהכנה האמיתית לקראת האליפות. מדובר בדור שנחשב למוצלח ביותר בתולדות הכדורסל הטורקי ושעדיין לא הביא הישגים משמעותיים לנבחרת. בשני הטורנירים האחרונים, אליפות העולם ב-2002 ואליפות אירופה 2003, טורקיה לא התברגה בין שמונה הבכירות ביבשת. כיום, הנבחרת מגובשת יותר, מאיימת יותר וגם מאומנת יותר: על הקווים מתייצב הבוסני הותיק בוגדאן טאנייביץ', שהדהים את היבשת לפני שש שנים, כשהוביל את איטליה הבינונית לזכייה באליפות אירופה.
לטאנייביץ' יש כלי נשק מרשימים בכל עמדה: מהמט אוקור מאכזב מעט ביוטה ג'אז ונחשב לשחקן רך ומפונק, אבל הוא עדיין אחד הגבוהים הטובים באירופה. לקאיה פקר וארמל קורטוגלו מאפס פילזן הייתה שנה טובה, וכך גם לפורוורד של אולקר, קרם גונלום, שיצטרף גם הוא לפילזן בעונה הבאה. לכל אלה מצטרף גם מירסאד טורצ'אן מאולקר, שמשלים את אחד הקווים הקדמיים החזקים ביבשת. חוסיין בשוק, למי שתהה, לא זומן לנבחרת.
אם תוסיפו לכך את רמת הכישרון של שחקני החוץ, אפשר בהחלט להמר על הנבחרת הזאת כמועמדת רצינית לחצי הגמר: סרחאן ארדוגן, שעבר הקיץ מאולקר לטאו ויטוריה, הופך אט אט לטורקי הטוב ביותר שאינו משחק ב-NBA. הוא מאפיל על איברהים קוטלואי, קלעי השלשות הקטלני, שחזר מניסיון כושל בסיאטל לפנאתינייקוס, וישחק בעונה הבאה באולקר. העמדה היותר בעייתית מבחינת הטורקים היא עמדת הפוינט גארד, שמאויישת בידי קרם טונצ'רי מבשיקטאש ואנדר ארסלאן מאפס פילזן.
בכל מקרה, המאמן טאנייביץ' הצהיר שישתמש בהידאייט טורקוגלו המגוון מאורלנדו מג'יק כפוינט גארד ל-25 דקות בערך במשחק, מה שיכול להקפיץ את ממוצע הגובה של החמישיה הפותחת שלו ל-2.05 מ'. ב-99' ערך טאנייביץ' ניסוי דומה, כשהסב את אנדראה מנגין לעמדת הרכז של איטליה. זה נגמר בזהב.
בולגריה
כנראה שהיינו מזלזלים בנבחרת הזאת אם היא לא הייתה אחת מהשתיים ששלחו אותנו לטורניר ההזדמנות האחרונה עוד בקיץ שעבר. בכל זאת, קשה להאמין שבולגריה תוכ
בית 3
העיר המארחת – בלגרד
הנבחרות: סלובניה, צרפת, יוון, בוסניה
סלובניה
בנו אודריך מהסן אנטוניו ספרס היה אמור להיות השחקן המשמעותי של סלובניה באליפות, אבל פרש בסופו של דבר בגלל פציעה. שני שחקנים נוספים שלא הגיעו לבלגרד הם מתיאס סמודיס ואיביצה יורקוביץ', שחתמו על חוזים שמנים בקבוצות רוסיות, שהתעקשו על אי הכללתם בסגל הסלובני. סמודיס חתם בצסק"א מוסקבה, יורקוביץ' חתם בלוקומוטיב רוסטוב ולסלובנים נפער חלל רציני בעמדה מספר 4.
הסלובנים עדיין לא השיגו מדליה באליפות אירופה והם מקווים מאוד לעשות את זה הקיץ. 2,000 אוהדים סלובנים צפויים להגיע לבלגרד כדי לעודד ונראה שגם בלי בנו אודריך, מדובר באחד הסגלים המרשימים ביותר באליפות. בעמדה מספר 5 יציגו הסלובנים שני סנטרים מה-NBA, שהקריירה שלהם פונה לכיוונים מנוגדים: פרימוז ברזץ' (2.16 מ'), שפרץ העונה במדי שרלוט בובקטס; וראשו נסטרוביץ' (2.12 מ'), שהפך במהלך העונה משחקן חמישייה למחליף זניח בסן אנטוניו ספרס. גם בוסטיאן נכבאר (2.07 מ', ניו אורלינס הורנטס) לא מבריק בארצות הברית אבל אמור להוות כוח באירופה. את מקומו של אודריך ימלא שחקן לא פחות טוב, יאקה לאקוביץ' מפנאתינייקוס, שישלים חמישייה מרשימה מאין כמוה.
השאלה היא איך תעבוד הכימיה בין שחקני ה-NBA לאלו מאירופה ואיך יצליח המאמן אלש פיפאן לגבש את הסגל. מאז עצמאותה ב-91, סלובניה השתתפה באליפות אירופה שבע פעמים ברציפות, אבל ההישג הטוב ביותר שלה היה מקום עשירי בלבד ב-1999. מאז פרישתו של יורי זדובץ' ב-1999 לא היה לסלובנים מנהיג אמיתי וזו אולי הבעיה העיקרית של הנבחרת. איך זה יעבוד בבלגרד? התשובות החל מיום שישי.
צרפת
לפני שנתיים, בשבדיה, הנבחרת הצרפתית הפסידה לליטא במותחן בחצי הגמר וסיימה בסופו של דבר ללא מדליה, אחרי הפסד לאיטליה במשחק על המקום השלישי. לטוני פארקר מהסן אנטוניו ספרס יש אמנם כבר שני תארי NBA, אבל לנבחרת הצרפתית אין מדליה באליפות אירופה מאז 1959. עכשיו הגארד הצעיר זוכה להזדמנות נוספת לזכות בתואר מחוץ לסן אנטוניו.
ארבעה שחקנים צרפתים נבחרו השנה בדראפט של ה-NBA, אבל רק אחד מהם, מיקאל גלאבאלה מריאל מדריד, ישתתף באליפות. אנטואן ריגודו (ולנסיה) פרש מהנבחרת ב-2001 וחזר עכשיו כדי להוסיף ניסיון. באליפות הקודמת צרפת סבלה מחוסר נוכחות מתחת לסלים ומבעיה בקליעה מבחוץ. השנה זה אמור להסתדר עם ריגודו, הפאור פורוורד פלורן פייטרוס (מלאגה) וגלאבלה. הסקנד גארד מיקל פייטרוס, אחיו של פלורנט, חזר מעונה לא רעה בכלל בגולדן סטייט ווריורס (9.5 נקודות למשחק) ואמור להפציץ מבחוץ. נציג נוסף מה-NBA הוא בוריס דיאו, שלמרות שהתייבש בעונה שעברה על הספסל של אטלנטה (בשנה הבאה בפיניקס), בצרפת בונים על האתלטיות שלו ועל יכולותיו ההגנתיות. פאוור פורוורד משמעותי נוסף בנבחרת הוא סאשה ג'יפה, שמשחק בשטרסבורג. פרדריק וייס הוותיק מבילבאו, שייזכר לעד כאיש שנבחר 15 על ידי הניו יורק ניקס ומעולם לא שיחק בשורותיה, זומן ברגע האחרון במקומו של וינסנט מאסינג הפצוע. המהלך גרר ביקורת קשה מצד חלק מהשחקנים. הקולני מביניהם היה טוני פארקר, שתהה כיצד אפשר לזמן שחקן שדחה את הנבחרת בטורנירים הקודמים.
יוון
אחרי כמה שנים טובות בהן לא הגיעה הנבחרת היוונית לשום הישג משמעותי, נראה שהפעם יש לפנאיוטיס יאנאקיס סוף סוף קבוצה מאוזנת ותחרותית. הנבחרת היוונית השיגה שמונה ניצחונות רצופים במשחקי האימון האחרונים לקראת הנסיעה לבלגרד. באחרון היא ניצחה את ספרד 80:88.
ההצלחה הגדולה של השחקנים מחוץ למדינה ובעיקר בליגה הרוסית, השכיחה במעט את פרישתם מהנבחרת של שחקנים וותיקים ומנוסים כמו סיגלאס, אלוורטיס, איקונומו, רנציאס וצקאלידיס. השחקן הוותיק ביותר בנבחרת הוא הוא הפורוורד האנרגטי מיכאליס קקיוזיס (2.06) בן ה-29, שעבר הקיץ לברצלונה. בפנים מציגים היוונים את דימוס דיקודיס מצסק"א (2.05), לזארוס פאפאדופולוס מדינמו מוסקבה (2.10) וקוסטאס צרצאריס מפנאתינייקוס (2.10).
בסגל היווני מופיעים בסך הכל שישה שחקנים מהליגה הרוסית. בין הפורוורדים אפשר למצוא גם את אנטוניוס פוטסיס (עבר מריאל מדריד לדינמו מוסקבה), והרכז המוביל הוא תיאודורוס פאפאלוקאס האינטליגנטי אך הפכפך מצסק"א מוסקבה. גארדים מובילים נוספים הם שחקני פנאתינייקוס, דימיטריס דיאמנטידיס המוכשר, הקלעי המצוין ניקוס חאג'יוורטאס מפנאתינייקוס והצעיר ואסיליס ספאנוליס, הכוכב העולה של הכדורסל היווני. גם ניקולאוס זיסיס, שעבר הקיץ מא.א.ק אתונה לבנטון טרוויזו האיטלקית, זוכה לתפקיד משמעותי בקו האחורי.
בוסניה
"אנחנו האאוטסיידרים. אם ננצח משחק אחד זו תהיה הפתעה גדולה", אמר מאמנה של נבחרת בוסניה מונסור באירמוביץ'. הכוכב הגדול של הכדורסל הבוסני, ננאד מרקוביץ', עדיין משחק בליגה המקומית בגיל 37, אבל זה לא עזר לו לקבל זימון לנבחרת האלמונית יחסית. בוסניה העפילה לשש אליפויות אירופה מאז פירוקה של יוגוסלביה אבל מעולם לא הגיעה לשלב השני. לנבחרת הבוסנית רשמה ניצחון אחד בלבד בכל האליפויות האלה, ב-1993.
הנבחרת הנוכחית מתבססת בראש ובראשונה על המתאזרח האמריקאי הנרי דומרקאנט, שחקנה של אפס פילזן, שהיה הבולט ביותר במשחקי ההכנה הקיץ ויהיה הסקנד גארד הפותח. שחקן מוכר נוסף, שאמור לפתוח איתו בחמישיה, הוא אקס הפועל ת"א, יסמין הוקיץ', שהזהיר לקראת האליפות: "נדע לפגוע בנבחרות שיזלזלו בנו". מי שאמורים להשלים את החמישיה הם דמיר מרסיץ' מפנרבחצ'ה (1.92), הפורוורד קנאן באיירמוביץ' ממאריופול (2.06) והסנטר של קלן הגרמנית, אלוויר אובצ'ינה (2.09).
בית 4
העיר המארחת נוביסאד
הנבחרות: סרביה ומונטנגרו, ספרד, לטביה וישראל
סרביה ומונטנגרו
"אין מה לעשות, יש מקום ל-12 שחקנים בלבד", אמר לאחרונה המאמן הלאומי זליקו אוברדוביץ', שהתבקש להסביר את פשר שיחרורו מהסגל של אלכסנדר פבלוביץ' מקליבלנד קאבלירס. כל מאמן באירופה חולם על ההיצע שעומד לרשותו של אוברדוביץ'. עשרה שחקנים סרבים משחקים כיום ב-NBA, שבעה עמודו לרשותו הקיץ והוא נשאר בסופו של דבר עם חמישה לקראת אליפות אירופה, אותה הוא מארח בארצו.
אוברדוביץ', שכבר היה בכל הסרטים, יחוש הפעם לחץ יוצא דופן. סרביה, אלופת העולם הנוכחית, עשתה בושות בשני המפעלים האחרונים בהם השתתפה. היא סיימה שישית באליפות אירופה האחרונה וסיימה במקום ה-11 במשחקים האולימפיים באתונה, אחרי הפסד משםעח לסין. עכשיו, כשהאליפות בבית, עם 12 תותחים, מאמן ושני עוזרים בכירים (דראגן שאקוטה, שאימן ב-15 השנים האחרונות ביוון ואיגור קוקוסקוב, עוזר מאמן בפיסטונס) הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה.
לא צריך לפרט יותר מדי על הסגל הזה, שכולל שילוב נפלא בין שחקני NBA לכוכבים הגדולים באירופה. פשוט לקרוא, להתענג ולהתחנן לרחמים לקראת המפגש עם ישראל ביום שבת: מרקו יאריץ' (מינסוטה טימברוולבס), איגור ראקושביץ' (1.91, גארד, ריאל מדריד), וולה אבדאלוביץ' (1.91, גארד, ולנסיה), דיאן בודירוגה (2.04, פורוורד, לוטומטיקה רומא), מילאן גורוביץ' (2.07, פורוורד, הכוכב האדום), ולאדו שפאנוביץ' (1.98, גארד, פנאתינייקוס), ולדימיר רדמאנוביץ' (סיאטל סופרסוניקס), דיאן מילוייביץ' (פאואר פורוורד בגובה 2.01 מ' שסוחט השוואות לצ'רלס בארקלי, פרטיזן בלגרד), דיאן טומאשביץ' (פנאתינייקוס), ננאד קרסטיץ' (ניו ג'רזי נטס), דרקו מיליצ'יץ' (דטרויט פיסטונס) וזליקו רבראצה (לוס אנג'לס קליפרס). הסגל הזה כל כך מוכשר, שהיעדרותו של הסרבי הטוב ביותר, פרדרג סטויאקוביץ' מסקרמנטו, לא תורגש.
לטביה
גולת הכותרת היא היעדרותו של הסנטר קספרס קמבאלה (פנרבחצ'ה) מבלגרד. זה יכול להרגיע חלקית את צביקה שרף, שראה לפני שנה את הלטבים מנצחים את ישראל בשלב המוקדמות, בקמפיין הכושל של מולי קצורין. קמבאלה לא חזר בזמן מארצות הברית למחנה של הנבחרת הלטבית. הוא מאשים את חברות התעופה בסיבוך שגרם לאיחור. קמבאלה טוען כי לא הצליח למצוא כרטיסים למחלקת עסקים ולא רצה לכווץ את הרגליים במחלקת התיירים. המאמן קרליס מוז'ניקס רתח מזעם כשראה שקמבאלה לא מכיר את התרגילים באימונים והדיח אותו. מי יספק את השרירים בפנים, כשרוברט שטלמאהרס ואובקיס הלמאניס זורקים מחוץ לקשת?
הקלעי המצוין מז'לגיריס קובנה איימרס בגאצקיס פרש מהנבחרת, אבל הלטבים, אלופי אירופה הראשונים ב-1935, נותרו מסוכנים מאוד בעמדות הגארד. שטלמאהרס נתן עונה מצוינת בריטאס וילנה וזכה איתה בגביע יול"ב. הלמאניס הכבד (2.03 מ') נתן עונה טובה בבאמברג הגרמנית והוא השחקן הותיק בנבחרת. אנדריס ביידרינס, שנבחר בשנה שעברה בסיבוב הראשון בדראפט והעביר שנה בגולדן סטייט ווריירס, העדיף להשקיע את הזמן בליגת הקיץ ב-NBA.
השם החם של הלטבים כיום הוא ארמנדס סקלה, שנתן קדנציה מצוינת בנבחרות הצעירות. בגיל 22, הוביל סקלה (1.92) בעונה שעברה את אופוני ליאז' הבלגית והשיג ממוצעים של 11.2 נקודות ו-3.1 אסיסטים ביול"ב קאפ. גארד צעיר ומסוכן נוסף הוא קריסטפס ואלטרס מאולדנבורג הגרמנית, בנו של ולאדס ואלטרס, כוכב נבחרת ברית המועצות בשנות ה-80'. באזור הצבע יפגשו גרין, קוזיקרו ומרקוביץ' את ראיטיס גראפס (2.10), ששיחק בעונה שעברה בורוצלאב הפולנית (7.7 נקודות ו-4.5 ריבאונדים ביול"ב קאפ). גראפס יכול להראות מגושם לפעמים, אבל הוא מסוכן גם מחוץ לקשת.
במשחק האימון האחרון לפני האליפות, לטביה הביסה את קאזאן 58:85. במשחק הראשון מול הקבוצה הרוסית ניצחה לטביה ניצחה 70:76.
ספרד
הנבחרת הספרדית יכולה לעשות היסטוריה באליפות: היא עשויה לזכות במדליה רביעית ברציפות, הישג שישתווה רק לנבחרות שכבר לא קיימות: בריה"מ ויוגסלביה. אלא שקשה לראות איך הספרדים יצליחו לעשות את זה ללא פאו גאסול מממפיס, השחקן שכמעט עשה הכל בנבחרת לפני שנתיים בשבדיה ונאלץ להחלים החודש מפציעה בקרסול. גאסול יגיע לבלגרד, אבל אך ורק בתור פרשן הטלוויזיה הספרדית, לצדו של חואן אנטוניו סן אפיפניו, "אפי" האגדי.
נבחרת ספרד הנוכחית היא צעירה מאוד, ומתבססת על גארדים מוכשרים וגבוהים שמספקים בעיקר בשר וסנטימטרים. הרכז, חוזה מנואל קלדרון, חתם הקיץ על חוזה בטורונטו ראפטורס, והסקנד גארד, חואן קרלוס נבארו מברצלונה, ימשיך כנראה להיות הקלעי המוביל. מהספסל יעלו שני ילדים מוכשרים, עם פוטנציאל NBA, סרחיו רודריגז מאסטודיאנטס (ה-MVP של אליפות אירופה לנוער) ורודי פרננדז המבטיח מבדאלונה.
בפנים בולטים הפורוורד האפור קרלוס חימנז (אסטודיאנטס, 2.07) וחורחה גרבאחוסה (מלאגה, 2.04). בהיעדרו של הסנטר הענק, דואניאס, יאיישו את עמדה 5 איגנסיו דה מיגל בן ה-32, השחקן הוותיק ביותר של הנבחרת, יחד עם פליפה רייס מריאל מדריד ופראן ואסקז הצעיר, שנבחר במקום ה-11 בדראפט על ידי אורלנדו מג'יק אבל העדיף לעבור לעבור ממלאגה לג'ירונה, תמורת יותר מ-2 מיליון דולר לעונה - סכום שיהפוך אותו לבעל השכר הגבוה באירופה. תחת המאמן האלמוני יחסית מריו פסקוורה, יציגו הספרדים כהרגלם קבוצה קשוחה והגנתית, שתקשה מאוד על ישראל ביום ראשון.