בן חיים ערך אימון מלא

הבלם טל בן חיים בספק לקראת המשחק מול שווייץ (שבת, 18:30, שידור ישיר בערוץ 1), לאחר שחזר להתאמן אתמול והתלונן שוב על כאבים בשרירי הבטן התחתונה.

היום (שישי) בצהריים קיימה הנבחרת את האימון המסכם שלה באצטדיון סיינט ג'ייקוב בבאזל. בן חיים התאמן כרגיל אחרי שקיבל זריקה נוספת, למרות הכאבים בשרירי הבטן שמציקים לו מאוד. במקרה ובן חיים לא יהיה כשיר, יעדיף ככל הנראה גרנט את אלון חרזי הותיק על פני אבי יחיאל כמחליפו של בן חיים.

בעמדת השוער עדיין קיימת התלבטות, אך העדיפות כרגע היא לניר דוידוביץ' כשוער הראשון על פני דודו אוואט.

אתמול ערכה הנבחרת אימון באיצטדיון סט ג'קוב בו ייערך המשחק. בן חיים, שלא התאמן מאז המשחק במדי בולטון בשבת, השתתף באימון לאחר שקיבל זריקה וטיפולים. בשיחה שקיים על הדשא עם רופא הנבחרת, ד"ר מרק רוסנובסקי, הוא התלונן על כאבים. "זה כואב לאללה, כמו שזה נראה לא אוכל לשחק מחר", אמר בן חיים. "הוא התלונן על כאבים ומחר הוא ימשיך לקבל טיפולים", הוסיף ד"ר רוסנובסקי. בנבחרת יעשו מאמצים גדולים להכשיר את הבלם לקראת המשחק, אולם בכירים בצוות המקצועי הביעו פסימיות לגבי שיתופו.

חוסר הוודאות לגבי בן חיים הבלם מסבך עוד יותר את העניינים בהגנה. במידה שבן חיים יוכל לשחק, יפתחו לצדו אריק בנאדו, קלמי סבן (מגן ימני) ואדורם קייסי (מגן שמאלי), כאשר ההתבלטות היא האם לשלב את אלון חרזי כבלם או את אבי יחיאל שיכול לשחק גם כקשר אחורי. במקרה שבן חיים לא ישחק, קיימת אפשרות שיחיאל וחרזי.

ההתלבטות נוספת שיש לגרנט קשורה בשאלה האם לפתוח עם אבי נמני או עבאס סואן. בשער יפתח קרוב לוודאי ניר דוידוביץ' שהתאמן בצורה מלאה (דודו אוואט: "היום היה משעמם במלון"), ובהתקפה יניב קטן. ההחלטות תתקבל רק לאחר האימון המסכם היום ב-12:30.

מלבד בריאותו של בן חיים, הרבו להתעסק אתמול בנבחרת בענייני לוגיסטיקה. למשל, הבשר הכשר. השווייצרים אסרו להכניס את 15 ארגזי המזון, משום שווטרינר לא אישר זאת. או התלונות על המים. בחדרי השחקנים לא היו מים מינרלים. "זה חלק מהמלחמה הפסיכולוגית של השווייצרים", טענו בנבחרת ונתנו דוגמאות: לפני האימון, כשנודע כי השווייצרים שלחו רק 10 כדורים בהם ישחקו הנבחרות מחר ולא 20 כמתחייב, איימו בהתאחדות לשלוח מכתב לפיפ"א. האיום עשה את שלו, הנבחרת קיבלה 10 כדורים נוספים. בנוסף, זועמים בנבחרת על כך שהשווייצרים הסתירו את מקום האימון שלהם אתמול, ואף שינו את מועדו כדי למנוע מנציגים ישראליים לחזות בו. "יש תחושה שהם רוצים לגרום לנו ללחץ", סיכם גורם בנבחרת.

מי שהראה לחץ ועצבנות אתמול היה המאמן אברהם גרנט. "יש עליו הרבה לחץ לקראת המשחק", אמרו מקורביו. בנבחרת טענו כי המאמן לא אהב את הגעתם של כלי התקשורת הרבים למלון ואת העובדה שהפריעו לשחקנים. גרנט אף הביע את מורת רוחו בעניין בפני מספר אנשים התאחדות שהודו: "אברהם השתולל מזעם, הוא רתח". גרנט גם התייחס לכך באימון הערב, כשנזף בעיתונאים. "אצלנו אין אי שקט. יש הרגשה שאתם לא באתם רגועים, תהיו רגועים יותר, ושקטים".

לאחר הנזיפה, חזר גרנט למנטרות הידועות. "הבקענו הכי הרבה שערים מבין ארבע הראשונות, אבל זה שווה רק בתיאוריה. אנחנו שואפים להבקיע, אבל לא רוצים לספוג. מישהו אמר לי שמבחינת ההסתברות הגיע הזמן שלא נצליח, ואני מקווה שזה לא יקרה. מגיע קרדיט לבחורים הנפלאים האלה על רמת הציפיות מהם".

משה סיני התייחס לנבחרת השווייצרית: "יש להם מאפיינים שחוזרים על עצמם בהתקפה, בתנועות של השחקנים תנועה אלכסונית בין מגן לבלם, חילופי דאבל פס. בחלק ההגנתי הם משחקים בקו אחד, והנבדל לפעמים לא נשרק ואפשר לנצל את זה בתזמון מדויק. הם ישחקו חזק מהפתיחה כדי לנסות ולהכריע ואנחנו מוכנים לזה". למרות פציעה של בן חיים, בהגנה נשמעו אופטימים. "עד עכשיו לא העריכו את ישראל מספיק, אבל הוכחנו בעבר שכל קבוצה שהקלה בנו ראש נעקצה", אמר אלון חרזי. "המנצחת במשחק תהיה חזק בתמונת המונדיאל", הוסיף אריק בנאדו. "צריך משחק טוב ולא לספוג, אם יהיה לנו משחק הגנה מושלם נוכל לנצח כי אנחנו שווים שער אחד או שניים בחוץ והוכחנו כבר את זה, יש לנו סיכוי טוב במשחק".

כשיוסי בניון היה נער, שהוביל את נבחרת הנערים למקום השלישי באירופה, גרס זאב זלצר, המאמן שלו ואיש שמבין משהו בטאלנטים, שבניון הוא שחקן ברמתו של כוכב אחר מאותו מחזור, מייקל אואן. זמן לא רב אחר כך בניון היה שחקן של קבוצה מהנגב, הפועל באר שבע, עם רקורד של מי שנפל בנערים של אייאקס כי התגעגע לאמא. מייקל אואן היה שחקן של ליוורפול, שדפק את ארגנטינה במונדיאל.

חלפו השנים, ובעונה הנוכחית אואן ובניון עומדים לשחק באותה ליגה, זה בווסטהאם וזה בניוקאסל. עונה שלמה יש לנו כדי לבדוק לאן באמת הגיעו שניהם באמצע הקריירה, מה הפערים האמיתיים. מעטים יפערו פה בתדהמה אם יתברר בסוף העונה שהמרחק לא גדול. זלצר יחייך לעצמו.

שחקנים גדולים באמת הם אלה שסומנו בגיל צעיר, עמדו בציפיות ואף עלו עליהן. רק לפני שנים מעטות, כשבניון כיסח את אלי כהן, עוד היתה כאן מחלוקת לאן הוא יתפתח, אם בכלל. אבל הילד, שכשל מנטאלית באייאקס, בנה את הקריירה באופן הנכון ביותר - באר שבע, חיפה, סנטאנדר, לונדון. הכל בצניעות, באיפוק, אבל בלי הצטנעות. התפתח לאחלה איש, למקצוען קלאסי.

השווייצרים רועדים מבניון, לא פחות משהיו רועדים מאואן. הם חוזרים ומציינים שלא הוא העניין. אין הוכחה טובה מזו. המילה "סלאלום" מרעידה להם את הביצים. הם טעמו יפה מבניון, והם יודעים שהוא מסוגל לפרפר אותם בכל רגע נתון. במובן הזה בניון עומד בקריטריון לשחקן גדול באמת - הוא משפיע על המשחק בטרם דרך על הדשא.

הבלם פטריק מולר רחוק משיאו, המגן השמאלי מאגנין נוטה לנדוד לאמצע המגרש. מאניין יושב על הטריטוריה הראשונית של בניון, אגף ימין. החלוץ המרכזי קטן ירבה לבלות גם הוא באותו איזור. הוא זה שצריך לפתוח לבניון את הדרך לסלאלום או להשתלב במסירות או בבעיטה שיעשו את זה. בזירה הזו אמור להתנהל עיקר המאמץ ההתקפי של ישראל.

בניון לא יודע פחד. הוא מאכיל נבחרות אירופאיות מאז היה בן 14. הוא המיצוי של דמות הכדורגלן הישראלי האידיאלי - רציני, אחראי, מקצועי, מאופק, ועם זאת מבריק, שנון, מתוחכם, מקורי. שילוב תכונות כזה מוביל את ההיי-טק הישראלי, את החקלאות, את הסיירות המובחרות. זה היתרון היחסי שלנו. זה מה שהיינו רוצים לראות בישראל החדשה. וזה ברגליים של הפרפר מדימונה.