וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

להיות איתך בכל דקה?

26.8.2005 / 12:12

איזה שחקן בליגת העל לא זוכה לדי הערכה? מי הכי אוברייטד? התשובות בפנים, כולל הפתעות. מה הרשימה שלכם?

ואליד באדיר - אנדרייטד:

ואליד באדיר הוא המראה של תפיסת העולם המעוותת שלנו, ולא רק בכדורגל. למרות שהוא אוחז כבר בארבע אליפויות, בדיוק כמו אבי נמני וג'ובאני רוסו, באדיר רק יכול לחלום על מימדי הכבוד וההערצה ששני הגלקטיקוס מקבלים. בקלות אפשר היה לפתור את התעלומה הזאת, ולומר שבישראל סוגדים ללהטוטנים ולא לכאלה שעושים עבודה שחורה. אבל זה הרבה יותר עמוק. במדינה בה שחקן כמו עבאס סוואן פורץ לתודעת הכללית רק בגיל 28, רק בגלל שאף אחד לא עלה על כשרונו (יש עוד עשרות כמוהו שמתבזבזים בליגות נמוכות), קשה שלא לומר שוב את הביטוי גזענות. מעניין יהיה לראות כיצד יתייחסו לאליפות החמישית של באדיר. בטח יראיינו את ברוך דגו.

(חמי אוזן)


אבי נמני - אוברייטד:

על פניו, המיקום של נמני כאן מוזר. אחרי הכל, מדובר באחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, שהצליח כמעט בכל מקום שדרך, לקח אליפויות והבקיע אינספור שערים. הבעיה היא שאין כל פרופורציה בין מימדי הסגידה לנמני לבין יכולותיו האמיתיות. הוא נכשל בצורה מביכה למדי בשתי הקדנציות האירופאיות שלו, זייף ורטן בעונותיו האחרונות במכבי תל אביב ולא הצליח לסחוב את הסגל המוכשר של בית"ר ירושלים. במילים אחרות, אבי נמני, למרבה ההפתעה, הוא בן אנוש. וכל אדם שמתויג כאלוהים, אלא אם כן מדובר בג'ורדן או מראדונה, הוא אוברייטד.

(אודי הירש)

שטראובר מקופח?

אלן מסודי - אנדרייטד:

כשמכבי חיפה פגשה את שטרום גראץ, השם שהטריד אותה הכי הרבה בדרך לליגת האלופות, היה אלן מסודי. לא הרבה זוכרים זאת, אבל מסודי היה אז אחד השחקנים הכי נערצים באוסטריה. גם שם בזו לאופיו הבעייתי, אופי שהפך אותו בקיץ האחרון למוקצה כאן, אבל באוסטריה ידעו גם להעריך מאוד את הכשרון הנדיר שיש לו ברגליים. אפילו אייל לחמן, שלא הצליח לתקשר עם הקשר, אמר פעם שמסודי היה משחק היום בארסנל לולא אופיו. אפילו אייל לחמן ידע להעריך את חומר הגלם. למזלם של אוהדי מכבי נתניה, ראובן עטר היה מספיק חכם להתעלם מרצח האופי שנעשה למסודי והחתים מיד בקבוצה. ייתכן מאוד שהחיבור ביניהם ישנה את הגישה הלא הוגנת כלפי מסודי.

(חמי אוזן)


טל בנין - אוברייטד:

נדמה שטל בנין עלה על הטריק הישראלי: ההיעלמות והקאמבק. בשנים האחרונות, מאז נזרק ממכבי תל אביב, הוא נוהג לרדת מפעם לפעם למחתרת, לטפח את הילת המסתורין סביבו ואז לשוב לזירה ולחתום תמורת סכום מופקע. תמיד יהיה יו"ר שישכח איך הקשר נראה בעונותיו במכבי תל אביב: גירסה חיוורת ונרפית של השחקן הנהדר והאגרסיבי מהפועל ממכבי חיפה, הישראלי היחידי שהשתלב בליגה האיטלקית. בבני יהודה בנין לא הורגש, בבית"ר הוא קצת השתפר ואז התאייד שוב. אלי אוחנה כל כך התגעגע, שהוא קרא לו לשוב דרך הטלוויזיה, ואז צץ הילד הנצחי במכבי נתניה. שם כמו בנין בסגל עוזר מאוד למכירת המנויים. השאלה היא אם הוא יוכל לעזור לחבר, ראובן עטר, להישאר בליגה.

(אודי הירש)


משה אוחיון ויניב עזרן - אנדרייטד:

העובדה ששני השמות הללו מוזכרים ביחד מעידה על הפוקוס הצר של הכדורגל הישראלי, שנע בין מתחם וולפסון לקריית שלום, עם קפיצה קטנה לקריית אליעזר. עזרן הוא חלוץ נהדר, שנאלץ כבר לעזוב את אשדוד בשל קבוצת הכוכבים המופרכת שהוקמה שם על ידי חיים רביבו, חזר הביתה ופרץ בעונה שעברה. הקשר אוחיון מככב יחד עם עזרן בנבחרת הצעירה, אחת המוכשרות ביותר שהיו כאן. למרות זאת, אפילו על עומר פרץ, שעלה לבוגרים של הפועל תל אביב לפני שעתיים בערך, כתבו יותר. שניהם יצטרכו לעבור לאחת הגדולות כדי לזכות בתשומת לב. בעצם, אין סיבה שהתחנה הבאה לא תהיה אירופה.

(אודי הירש)


עומר גולן - אוברייטד:

בסך הכל, נראה שמדובר בבחור נעים הליכות. חייכן, רגוע, שליו, ילד טוב של אימא. מה יש לומר נגדו, במיוחד כשהוא מספר שהזמר האהוב עליו זה חנן יובל. מקסים, כמעט כמו יותם הלפרין. וגם שחקן כדורגל לא רע בכלל, אפילו די טוב. עם מימדי גוף מרשימים, תנועה חכמה, טכניקה לא רעה, ומספרים נאים למדי (13 שערי ליגה לפני שתי עונות, 9 בעונה שעברה). עומר גולן הוא ללא ספק אחד השחקנים הכי מעוררי אמפטיה בליגת העל. באמת בחור טוב. הבעיה היחידה היא כאשר הוא מקבל את חולצת ההרכב בנבחרת, אז מתברר פתאום שהוא בחור טוב מדי. רך לפרקים, די אנמי, בקושי מאיים על השער, בלי קילר אינסטינקט בעיניים, כזה שיש לחלוצים גדולים באמת בעיניים. אלון מזרחי, רונן חרזי, אלי אוחנה, שלומי ארבייטמן, אבל עומר גולן?

(חמי אוזן)


לירן שטראובר - אנדרייטד:

בכל פעם שהרוחות הרעות מתחילות לנשוב בקרית שלום, שק החבטות של מכבי תל-אביב, לירן שטראובר, יוצא מהארון. משלמה שרף, דרך אבי נמני ועד ניר קלינגר, תמיד אוהדי מכבי תל-אביב ימצאו את הסיבה להתייצב מאחורי השער שלו ולהטביע בו את יגונם. אין מה לומר, שטראובר באמת מעורר לפעמים אנטגוניזם. הגולים המצחיקים, הזינוקים התיאטרליים, הבעות הפנים, הם כנראה הסיבות שהפכו את שטראובר לשעיר לעזאזל. אבל האם שטראובר הוא באת כזה שוער גרוע, כפי שמציירים אותו? במה אוואט, דוידוביץ', קורנפיין או אוהד כהן עולים עליו? האם היו מתייחסים אליו כך, לו רק גדל במכבי תל-אביב, ולא בהפועל? או שמא כל זה קשור לאופיו המוחצן וחזותו, ולאו דווקא לנושאים מקצועיים?

(חמי אוזן)

אפק יוצא קטן

עומרי אפק - אוברייטד:

עומרי אפק הוא פסגת שאיפותיהם של חלק לא מבוטל מאוהדי הפועל תל-אביב. מחונך, משכיל, רהוט, מחושב, עיניים כחולות, צבע עור בהיר, שם משפחה צברי. בעונת 2000 חבר אפק, בחצי עונה מדהימה, לפיני בלילי, סלים טועמה, כפיר אודי, ובעזרתם הגדולה מאוד של רונן חרזי, שמעון גרשון ושביט אלימלך, לקח את הפועל לדאבל ראשון ומיוחד. אלא שמאז, חוץ מהנפילות התכופות על הדשא, הפרצוף המיוסר לשופט וגולים מזליקים מדי פעם, לא נשאר ממנו כלום. אפק נוסע על אדי הדלק מהעונה ההיא, לא מצדיק במאומה את המרדף של קבוצות ליגת העל אחריו. מזמן כבר ברור לכולם שהוא לא שחקן דומיננטי, משפיע, חשוב, יציב, מוביל, מנהיג, ושאת היציאה שלו לספרד יש לזקוף רק לזכותו של סוכנו המוכשר. גם בסנטאנדר וסלמנקה קלטו זאת, אבל איכשהו אפק מוזמן לסגל הנבחרת ונהנה מחיזוריהם של ראשי קבוצות ליגת העל. ובמקום לנסות להצדיק את התווית שהוא סוחב על הגב, אפק ממשיך לחלום בספרדית ולהתעקש על החוזים, כאילו שכבר אין לו מה להוכיח. לא בטוח שאם היו קוראים לו אבי כנפו, כל התהליך הביזארי היה מתרחש.

(חמי אוזן)


זאב חיימוביץ' - אנדרייטד:

לא ברור מדוע שמו של זאב חיימוביץ' לא הפך לאחד המלפפונים החמים של הקיץ. יכול להיות בגלל שהוא עדיין לא גלקטיקו, ולא מוכר מנויים, אבל חיימוביץ' הוא כבר הרבה זמן בלם שראוי לתשומת לב גדולה יותר ממה שהוא זוכה. חזק, חכם, מבטיח, לא סתם הוא מאייש את עמדת הבלם האחורי בנבחרת הצעירה, עם הפנים למעלה.

(חמי אוזן)


יניב קטן - אוברייטד:

כמו במקרה של אבי נמני, גם כאן מדובר בשחקן נהדר. יחד עם עידן טל, קטן היה בעונות האחרונות האיש הדומיננטי ביותר בליגת העל. הוא נמצא בכל מקום על המגרש, רץ, מבשל ולפעמים אפילו מבקיע. הנקודה היא שקטן נעלם כמעט בכל משחק גדול במסגרת בינלאומית, בין אם מדובר בנבחרת ובין אם במדי מכבי חיפה. הוא רגיש, הוא נלחץ, הוא לא יציב. כבר אין מדובר במחלת ילדות: קטן אוטוטו בן 25, ואמור להגיע לשיאו ממש עכשיו. זה אנושי לחלוטין להילחץ לפעמים, אבל זה גם אומר שאפשר להנמיך קצת את צלילי ההייפ סביב קטן. לא בטוח שהוא האיש שיציל מירידה קבוצות פרמייר ליג, גם כי נכון לעכשיו הוא מתקשה לגרד עשרה גולים בליגה הישראלית. בינתיים, ניוקאסל, אליה נקשר שמו של קטן, מעדיפה להתמקד ברכישתו של מייקל אואן. יכול להיות שגרהאם סונס בכל זאת יודע מה הוא עושה?

(אודי הירש)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully