בייסבול: הצרות של הרד סוקס

לכל אחד יש את השטן שלו. מין דמות שהיית מת שתיעלם לך מהחיים כי היא עושה לך את המוות. רועי בן עברי, אחד מאנשי וואלה! בייסבול, הוא בדיוק הטיפוס הזה. מילא שהוא יצור מעצבן מטבעו, הבעיה איתו היא שהוא תמיד צודק. מעבר לעובדה שהפך אותי לשפחה במשחקי הפנטזי (המאזן ההיסטורי בינינו הוא משהו כמו 3-300 לטובתו), הוא גם לקח ממני שתי ארוחות בהתערבות. אחת מהן הייתה בשליש הראשון של שנה שעברה, כשהבוסטון רד סוקס הריחו כמו בתי הזיקוק בחיפה. הוא טען שהם יגיעו לפלייאוף, אני אמרתי שאין סיכוי. בסוף הם לקחו אליפות אחרי 86 שנה.

השנה התערבתי שוב עם אותו בן עברי. נשוא ההתערבות שלנו היו הניו יורק יאנקיז. טענתי שהם לא מגיעים לפלייאוף. הוא אמר שכן. זה היה שוב אי שם בסביבות מאי, כשהם היו ממש ממש מסריחים. הוא הוסיף ואמר שלדעתו הרד סוקס לא יגיעו, אבל על כך לא היה מוכן להתערב.

ומובן שהטינופת ייצא צודק והיאנקיז יהיו שם, אבל לא על חשבון בוסטון. כי לעניות דעתי, בפעם הראשונה לאחר שבע שנים, הרד סוקס יזכו במקום הראשון בבית המזרח. הישג שמתגמד, כמובן, לאור השנה שעברה, אבל כל ניצחון על היאנקיז הינו בבחינת הישג מוראלי חשוב.

הרד סוקס יגיעו לישורת האחרונה, בכך אין לי שום ספק. אם הם יקחו אליפות? זו כבר שאלה אחרת, והתשובה היא לא.

אז מה נשתנה משנה שעברה?

ראשית, נעבור לחלק הטוב יותר. לבוסטון יש את ההתקפה הפורייה ביותר במייג'ורס. העובדה שמני ראמירז לא הלך בטרייד משחקת לטובתה של בוסטון, מדובר באחד החובטים הגדולים בהיסטוריה בת 150 השנה של הליגה. מני נותן את התפוקה, יחד עם האיש שבא לפניו, מר מאני, דייויד אורטיז. ג'וני דיימון בליד אוף הוא תמיד סכנה, לג'ייסון וריטק יש המון ניסיון יחד עם מחסום פסיכולוגי ששבר העונה, להכות לגראנד סלאם, אדגר רנטרייה נכנס לעניינים וגם תחתית הרשימה, עם ביל מולר, טוני גרפאנינו וגייב קפלר, היא תמיד מסוכנת. התקפה יש, ושם לא ממש צריך שיפור. הבעיות הן שתיים: הגשה והגנה.

משחק ההגנה של בוסטון אינו טוב כמו בחלק השני של העונה שעברה. לאדגר רנטריה יש 23 שגיאות העונה. כרגע הוא בקצב של 26-27, שווה למאזן אליו הגיע ב-2000 עם הקרדינלס, הגבוה שלו בקריירה. רנטרייה עשה בין 2002 ל-2004 19, 16 ו-11 שגיאות בהתאמה. המשחק שלו לא נקי במיוחד השנה.

בעיה אחרת נמצאת בבסיס הראשון. הטרייד על דאג מינטקביץ' בעונה שעברה היה שווה אליפות ונתן שקט לדייויד אורטיז בעמדת החובט המסומן. כגיבוי היה דייויד מקארתי, עם משחק הגנה משובח משלו. השנה יש שם לרד סוקס את ג'ון אולרוד הקשיש ולעתים קווין מילאר ואורטיז במידת הצורך. זוהי הגנה פחות מגוונת, פחות גמישה ומועדת לפורענות לעתים.

אבל זו לא הצרה העיקרית של הרד סוקס. התקפה טובה היא מצרך חשוב בבייסבול, הגשה טובה היא מוצר הכרחי. כשמשווים את הרוטציה של בוסטון לזו של שנה שעברה, מוצאים הרבה סימני שאלה. קורט שילינג חזר מפציעה ארוכה וההופעות הלא משכנעות בבולפן לא מעידות שהוא בהכרח בכושר טוב. למאט קלמנט היה חצי ראשון מעולה, בשני הוא דעך. על דייויד וולס אפשר לסמוך מהאינינג השני, וזו בעייה אם בראשון הוא סופג בכל פעם ארבע ריצות. וייד מילר הוא אכזבה שמרבה לדשדש ברשימת הפצועים, טים וייקפילד הוא אותו וייקפילד עם הנאקל המעצבן שלפעמים עובד ולפעמים לא וברונסון ארויו יכול לתת משחק אדיר אבל גם יכול לקרוס כמו במשחק 3 מול היאנקיז בפלייאוף בעונה שעברה.

החור הכי קריטי נמצא בבולפן. מלבד מייק טימלין האמין אין אף אחד שהסוקס יכולים לגשת אליו ברגעים המכריעים. מייק מאיירס טוב עד כה אבל משהו בו אומר "תיזהרו ממני", ג'רמי גונזאלז טוב להגשת אמצע ארוכה ותו לא והשאר פשוט לא פוגעים. מאט מנטאי הוציא, כרגיל, גימ"לים, מייק רמלינג'ר איבד את זה סופית וצ'אד בראדפורד חזר מפציעה ארוכה, כך שקשה לעמוד על טיבו. קית' פולק חוזר מרשימת הפצועים בקרוב, והוא יהיה זה שיחזור לסגור במקום שילינג. זו לא בשורה טובה. בולפן טוב יכול לחפות על הגשה בינונית, תשאלו את הלוס אנג'לס איינג'לס של 2002. רוטציה טובה יכולה לחפות על בולפן גרוע, תשאלו את פלורידה של 2003. כשאין לך את שניהם, אתה לא מגיע רחוק.

בסופו של דבר, על פניו נראה שלרד סוקס אין מספיק כלים השנה. ההימור שלי הוא שהם יגיעו לפלייאוף ואולי יעברו שלב, אבל את הוורלד סירייס יראו בטלוויזיה. מצד שני, חשוב לזכור: הבולפן של האיינג'לס, שהיה בעבר בלתי פגיע, נראה רע מאוד, לאוקלנד יש היסטוריה רעה בפלייאוף, קליבלנד לא נראית מוכנה, על הוייט סוקס אני לא שם אף פעם כסף ומה נשאר? היאנקיז, והמצב שלהם גרוע עוד יותר מבוסטון.