שיטת היהלום

עם שתי עולות חדשות-ישנות ועוד שלוש שעברו קיץ לא קל, תחתית ליגת העל תהיה מורכבת השנה מלא מעט קבוצות. זהו החיזוי שלנו למלחמת ההישרדות בעונה הקרובה.

באו:

מטה לאקיץ' (בלם), עופר טלקר (מגן), גיא טוביאק (קשר), טל בנין (קשר), אלן מסודי (קשר), קובי חסן (קשר), שלומי אדרי (חלוץ), ויטלי לנדב (חלוץ).

הלכו:

יניב צ'ציאן, עמוס סאסי, אבי אלפסי, לירון בסיס, אורן נסים, עומאר עבדול-עזיז, ערן כהן, רון קופרלי.

מטרות:

לאור ההיסטוריה של השנים האחרונות, הישרדות בליגה תשמח את האנשים בנתניה. אבל לאור הסגל המעניין שבנה ראובן עטר, יכול בהחלט להיות שהמטרה הזאת תושג כבר באמצע העונה, אז נתניה תוכל להסתכל בלי בושה על מקום טוב באמצע הטבלה, אולי אפילו על איזה הישג בגביע המדינה. עם ווינרים כמו ראובן עטר וטל בנין, אל תתפלאו אם זה באמת יקרה.

למה המטרות כן יוגשמו:

על הנייר, לנתניה יש קישור מנצח. טל בנין ינהל מאחור, אלן מסודי ועבדול ראזאק ירקדו מלפנים, וקובי חסן וגיא טוביאק מועמדים אפשריים לתואר תגלית העונה. יש בחוליה הזאת קצת כישרון, קצת נעורים, מספיק ניסיון, הרבה ברק וגולים. אם יתאמתו הדיווחים האחרונים מנתניה, לפיהם עטר מצא גם סקורר לא רע בכלל, ויטלי לנדב, ייתכן מאוד שגם העונה יהיה כיף לבוא לקופסה.

למה המטרות לא יוגשמו:

קבוצת תחתית פוטנציאלית, ללא קו אחורי ראוי, תמיד מועדת לפורענות. לא ברור מדוע עטר התעקש להלחם על גולן חרמון, בלם שמרבה לטעות ולוקה בהרבה יסודות בסיסיים של משחק ההגנה, תכונות שמוכרות היטב לאוהדי בית"ר ירושלים. לא ברור כמה דלק עוד נשאר במנוע של עופר טלקר, מגן שמשחק ההגנה שלו הולך ונעלם עם השנים. לא ברור גם מה שווה מטה לאקיץ', הבלם החדש של עטר, ועד כמה הוא יכול לחפות על השטויות של חרמון וטלקר. על הנייר, ההגנה של נתניה שווה ליריבה שני שערים במשחק. לא בטוח שהקישור וההתקפה של נתניה יוכלו להשיב מספיק אש.

למה לבוא לראות:

שבת חורפית. משחק ב-14:30. חנייה על המדרכה. צעדה ברחובות נתניה. ניחוח של כדורגל בסמטאות. רעש המולה שגובר בדרך לאצטדיון. סנדוויץ' טוניסאי בכניסה. משחק עם שבעה שערים. סנדוויץ' טוניסאי ביציאה. כמה קבוצות עדיין מציעות נוסטלגיה כזאת? ועוד עם ראובן עטר על הקווים.

שחקן המפתח:

בכל הקבוצות בהן שיחק, טל בנין היה הדומיננטי ביותר. כיוון, צעק, הוביל, הנהיג, גרם לשחקנים לידו להיות יותר מקצועניים, יותר מחוייבים, יותר טובים. העונה לבנין יש אתגר קשה לא פחות מאשר אלו שעימם התמודד במכבי תל-אביב ובברשיה: לחבר בין ההגנה הבעייתית לקישור הקדמי הנוצץ ולהקנות למכבי נתניה משחק מסודר ולא מפוחד. וגם קצת להוכיח לנו שלא נס לחו.

ממה צריכם להתנתק:

מהשטויות של אשר אלון. כבר שלוש שנים קיימת תחושה שהקבוצה יושבת לו כמו אבן ריחיים על הצוואר, והוא עושה כל טעות אפשרית כדי להוריד אותה ממנו. כדי שהשנה הדברים ידפקו כמו שצריך, נתניה צריכה גם ניהול טוב ומסודר.

שורה תחתונה:

היהלומים המטורפים ימשיכו לזהור. לפחות לעונה אחת.

באו:

עמנואל פאפו (מגן), קרלוס צ'קאנה (חלוץ), אלעד בונפלד (קשר), אבי תקווה (קשר), אורן ניסים (חלוץ), הירקליס שנגליה (קשר), ולנטין תיאודוריקה (בלם/קשר)

הלכו:

ואלרי געגוע, מוטי קקון, שי דהאן, יוסי נגר, קובי ראובן

מטרות:

קרלוס צ'קאנה שהגיע מאשקלון, אלעד בונפלד ממכבי תל אביב, עמנואל פאפו מאשדוד, אורן נסים מנתניה ואבי תקווה מקפריסין – השמות הללו יכולים לקחת את כפר סבא אפילו עד מרכז הטבלה. אבל אחרי כל כך הרבה עליות וירידות, בכפר סבא ישמחו קודם כל לתקוע יתד בליגת העל ולעצור את הנדנדה. גם אם הפציעה של בונפלד קצת קלקלה את האופטימיות, אין שום סיבה שזה לא יקרה.

למה המטרות כן יוגשמו:

כי השלד מהעונה שעברה נשאר (שלא כמו בעליות קודמות, שבהן החליפו במועדון את כל השחקנים). כי ההגנה יציבה וחזקה, כי הקישור מלהיב ומאוזן וכי אייל משומר גדל להיות מגן ימני, שעשוי לקבל זימון לנבחרת בעתיד הלא רחוק. כי עם עוד שני זרים טובים זו תהיה קבוצה לא רעה בכלל וכי עם חלוץ בשם אברהם אבינו אי אפשר לטעות. אם נצרת עילית עשתה את זה, למה כפר סבא לא? ובעיקר כי סכנין, נתניה והפועל פ"ת לא נראות הרבה יותר טוב.

למה המטרות לא יוגשמו:

כי אין מי שיבקיע שערים. אלכסיס פצוע לתקופה ממושכת, אורן נסים כבר הרבה אחרי השיא, צ'קאנה צריך להתאקלם בליגת-העל, אבי אבינו וגיא דיין צעירים מדי , כי הספסל מוכשר אך לא מספיק עמוק, כי חסרים שני זרים ומי יודע איך אלישע לוי יתפקד תחת לחץ. וגם אם כל התרחישים האלה לא יתממשו, עדיין יש את המסורת של כפ"ס, שתגרום לה להרגיש תחושת תלישות בליגת העל, תוך געגועים לתיקולים חמים בלאומית.

למה לבוא לראות:

כשפבריציו קראבליו לא עסוק בלריב עם שופטים הוא השחקן הטוב ביותר בכפר סבא. המסירות, ניהול המשחק, התיקולים ובעיקר המנהיגות מראים שלשחקן, שנכשל בתל אביב ובבאר שבע, יש כישרון גדול ברגליים, אם נותנים לו להנהיג. בעונה שעברה כפר סבא לא הפסיד ב-18 משחקים ברציפות מרגע שהגיע, מה שמעיד על ההשפעה שלו על הקבוצה.

שחקן המפתח:

דאגלס דה סילבה. בעונת הירידה האחרונה ספגה כפ"ס כמות שערים גדולה. גדולה מדי. הבלם האחורי הברזילאי, שהוכיח את עצמו בליגה הלאומית, צריך לתת לעולה החדשה ביטחון בעורף.

ממה כפר סבא צריכה להתנתק:

הנדנדה בין הליגות הפכה להיות דבר קבוע אצל הקבוצה ובדיחה קבועה אצל חובבי הכדורגל. עוד ירידה עלולה לייאש גם את אחרון האוהדים.

שורה תחתונה:

תשכחו את כל מה שקראתם. אחרי הכל, מתי בפעם האחרונה כפ"ס נשארה בליגה?

הפועל פ"ת:

באו:

שלומי בן חמו (שוער), אנג'לו אליסטר (בלם), גל כהן (בלם), אוגוסטין קיריצה (קשר), דניאל היידמן (קשר), יהודה ג'נשווילי (קשר), כריסטיאן ריוס, עידן סרור (קשר), עמאר מנצור (מגן ימני), טוטו תמוז (חלוץ), שמעון אבוחצירה (חלוץ), מוטי קקון (חלוץ).

הלכו:

קובי שאלו, אבי יחיאל, אדורם קייסי, איתי הבה, דאשקו דוריצ'יץ', עמית צלאח, קלמי סבן, אולג מוזגובוי, ארז אליאב, אריאל פייטרס, גיא שמיר, שלומי ארבייטמן.

מטרות:

לשכוח את הקיץ הסוער ולהישאר בליגה. די להסתכל ברשימת העוזבים והבאים כדי להבין את הזעזוע שעבר על הקבוצה. שבועיים לפני פתיחת העונה, אין אף אחד במועדון שמעמדו בטוח, וזה כולל את היו"ר, העמותה, המאמן והשחקנים. בהצלחה.

למה המטרות כן יוגשמו:

כי מקובל לחשוב על הפועל פתח תקווה כקבוצה של לוזרים, אבל בעצם היא לא ממש כזו. קבוצות אחרות היו כורעות מזמן תחת עול של הנהלה כה איומה, אבל האימפריה של שנות ה-50' וה-60' הצליחה איכשהו לשרוד. העזיבה ההמונית של שחקני המפתח לא בריאה יותר מדי, אבל אפשר לסמוך על מחלקת הנוער האטרקטיבית של הקבוצה שתייצר שחקנים שיעזרו לה להישאר. גם החזרה הביתה של מוטי קקון, אפילו אם העיט לא יכבוש אפילו שער ליגה אחד, תשפיע לטובה על המוראל. את השאר יעשה גברי לוי, שדואג להשמיץ בפומבי כל שחקן רכש שאומר "לא". מי רוצה להסתבך איתו? לפרטים נא לפנות לרביד גזל.

למה המטרות לא יוגשמו:

כי כמות הרעלים שעברה במקום הזה בקיץ האחרון לא הייתה מביישת את בתי הזיקוק בחיפה. אף אחד לא יודע מי בעל הבית, גם לא ברור מי נותן הוראות בעמותה, ורפי כהן, שרק הגיע מהפועל אשקלון, לא ממש מרגיש בטוח על כסא המאמן. פגרה כזאת מציבה כל קבוצה בעמדה מאוד בעייתית, מה גם שרפי כהן אחר הרבה מעבר לשיאו בעמדת השוער.

למה לבוא לראות:
כי גם אם לא יהיה מעניין על המגרש, תמיד אפשר להסתכל ליציע הכבוד, שם בטוח יהיה אקשן, בבירה הלא מוכרזת של הכדורגל הישראלי. חוץ מזה, זאב חיימוביץ' צומח להיות בלם טוב מאוד, כדאי לעקוב גם אחריו.

שחקן המפתח:

הגיע הזמן שיוסי שבחון יעביר הילוך ויהפוך לאחד המובילים בקבוצה. גם מנור חסן, שכמעט ונופה בקיץ האחרון מהסגל חייב לקחת מנהיגות. השנה אין לשניים הללו מאחורי מי להתחבא.

ממה פ"ת צריכה להתנתק:

ממה לא, או יותר נכון ממי לא? אחרי שפתח תקווה נפטרה כמעט סופית מהעמותה המוזרה ומדני לוי הבלתי נלאה, הוכיח שוב מאיר שמיר את טביעת העין שלו הידועה שלו, כששם את גברי לוי על כסא היו"ר. פתח תקווה צריכה להתנתק מהרעש התקשורתי והרוח הרעה שמנשבת בה דרך קבע, אבל תרשו לנו להסתכן בניחוש פרוע: עם גברי בשלטון, זה לא יקרה.

שורה תחתונה:

שיחת טלפון אחרי המחזור השישי, בערך: "גיא, זה אבא. אתה בא אלינו?"

באו:

אדריאן פיטו (קשר), מרדין דה לה רוסה (קשר), ניקולאי בוגדן (קשר), פסקל קונדפוני (חלוץ), יניב אברג'יל (חלוץ), כפיר ליבוביץ' (קשר אחורי), ענאן פרו (שוער).

הלכו:

ארנסט אטצ'י, דקל קינן, תומר אליהו, אלן מסודי, קלבר רודריגז.

מטרות:

בני סכנין פותחת עונה שלישית ברציפות בליגת העל, אבל המטרה נותרה כשהיתה – הישארות בליגה. למרות ההתקדמות בבניית האיצטדיון, סכנין תמשיך לארח בקרית אליעזר וגם השנה יחתמו שם בודאי על המקום העשירי של השנתיים האחרונות. מאזן גנאיים התעקש והצליח להשאיר את עבאס סואן שכבר סיכם בחיפה, אבל עזיבתם של אטצ'י, מסודי, רודריגז ותומר אליהו משאירה את הקבוצה חסרה ופגיעה ברוב העמדות. מומי זפרן הביא את יניב אברג'יל ומספר זרים חדשים, וינסה להקנות לקבוצה סגנון התקפי יותר, כשמלמעלה מרחף צלו של אייל לחמן, שמזוהה כאבי השיטה הקשוחה, שהביאה להצלחות של השנתיים הקודמות. אם זפרן יצליח, ירויחו בסכנין פעמיים: גם עונה נוספת בליגת העל, וגם יציאה לדרך חדשה מבלי שיוזכר, שוב, שמו של המאמן הפתח תקוואי.


למה המטרות כן יוגשמו:

שני דברים אי אפשר לקחת מסכנין. תחושת השליחות שלה כמייצגת המגזר הערבי כולו, והנחישות שנגזרת מאותה שליחות, המתבטאת במשחק פיסי וחסר פשרות. זפרן, שהחליף את לחמן בסיום העונה הקודמת, השאיר את הקבוצה בליגה, והמוטיבציה שלו להוכיח את עצמו בליגה הבכירה יחד עם החיבור לקבוצה אותה העלה לליגת העל, יתנו לסכנין את הלהט הדרוש כדי לשרוד עונה נוספת בין 12 הגדולות. התרומה המפתיעה של ארקדי גיידמק עשויה לחפות על עזיבתו של סלימאן דיאב, הספונסר הראשי, ולאפשר לקבוצה להתחזק. והיא זקוקה לחיזוק רציני.

למה המטרות לא יוגשמו:

סכנין של השנתיים הראשונות התבססה על פתיחה טובה של הליגה, שהספיקה כדי לשרוד ברגע האחרון, בעזרת בחירת זרים טובה של לחמן. גם ההתפרקות של היריבות החלשות לתחתית סייעה בכך. הבלגאן בפתיחת העונה הנוכחית השאיר את סכנין עם רביעיית זרים חדשה לחלוטין, שאיכותם תשפיע משמעותית על סיכויי ההישרדות. גם ההתחזקות של רוב קבוצות הליגה, והרכש המרשים של צמד העולות מהלאומית, הופכות את הקבוצה של מומי זעפרן למועמדת הראשית לירידה. מחול הפוליטיקאים סביב התורמים לאיצטדיון החדש לא יתרום גם הוא לשקט התעשייתי. חוץ מזה, מתי בפעם האחרונה יניב אברג'יל נשאר בליגה.

למה לבוא לראות:

ההתפרעות במשחק מול הפועל תל אביב קצת השכיחה אותו, אבל הקהל הצבעוני והמחויב של סכנין הוא אחד הדברים היפים בליגת העל שלנו. אם יוגשם חזון האיצטדיון החדש, השילוב בין הקהל והביתיות יהיה שווה לקבוצה עוד כמה נקודות ליגה.

שחקן המפתח:

אחמד קסום. הכישרון הגדול של סכנין באגף ימין הגיע לגיל הפריצה. אם יצליח להפגין את הכישרון שלו, יבקיע יותר ויהפוך דומיננטי יותר, יהיה לסכנין, סוף סוף, נשק שאינו לקוח מהסגנון ההגנתי והאגרסיבי שלה.


ממה צריכה להתנתק:

מהמנטליות של תכנית הישרדות. עם גביע בארון וניצחונות גדולים על אריות הליגה, סכנין יכולה להרשות לעצמה להסתכל למעלה, ולהפסיק לחשוב כמו קבוצה שלא באמת ראויה להיות כאן.

שורה תחתונה:

אחרי גביע ושנתיים סוערות, פניה של סכנין למטה.

באו: מיכה פיטאמץ (בלם) , אלירן אלקיים (בלם), אשרף סולימאן (מגן), אייל בן עמי (מגן), סיימון סשלר (קשר), אושרי גיטא (חלוץ), איתי שכטר (חלוץ), דארקו ג'וקיץ' (חלוץ), מיסלאב קרגולאן (חלוץ).

הלכו: ליאור בן חמו, גבריאל ווחין, יואב זיו, ז'וזה דוארטה, ישראל דרור, יאלן פוקורן, סיימון סבאלה, עידן גורן, ראובן גאגיחשווילי, שגיא מזרחי, אודי כבודי, ליז'ורנו סקריפנטי.

מטרות:

לשרוד בליגה בפאסון ולהראות שהעונה שעברה, בה לא רק הבטיחה הקבוצה את הישארותה אלא גם התמודדה על כרטיס לאירופה, לא היתה מקרית.

למה המטרות כן יוגשמו:

בעיקר בזכות הנהלה מצוינת; מאמן טוב עם הרבה תשוקה למשחק; זרים, שעל הנייר נראים סולידיים; וישראלים כמו שחר ונדיב סימנטוב, עוז ברנדוויין ואושרי לוי, שקיבלו את ההזדמנות בליגת העל ולא ישמטו אותה בקלות.

למה המטרות לא יוגשמו:

חוסר ניסיון ותסמונת העונה השנייה. רמת הציפיות בנצרת עילית שונה עכשיו, אחרי עונה כל כך מוצלחת. מבחינה פסיכולוגית, נצרת עילית עלולה להיפגע בענק. יש לה מספר שחקנים מנוסים כמו אבישי ז'אנו וסיימון סשלר, אבל החשש הוא שאין לה תמיכה מספקת של אוהדים כדי לשחזר עוד עונה כזו. גם העובדה ששחקני מפתח כמו יואב זיו וז'וזה דוארטה עזבו לקבוצות גדולות לא תורמת.

למה לבוא לראות:

בגלל אחת הקבוצות היחידות בליגה שהשם הגדול ביותר שלה הוא המאמן. הקבוצה של איווניר משחקת בקבוצתיות, רצה ומשקיעה על המגרש, וזה לא מעט בנוף הלאה של ליגת העל.

שחקן המפתח:

סיימון סשלר הסלובני, קשר יצירתי שהגיע לכאן בשלהי הקריירה. עם זאת, הוא רק בן 31. גם לאושרי לוי, אולי השוער מספר 2 בליגה (אחרי אוהד כהן), יהיו השנה הרבה מניות בעונה טובה של נצרת עילית.

ממה נצרת עילית צריכה להתנתק:

מהעונה שעברה והאופוריה שבה. הליגה התחזקה מאוד, וזחיחות לא תוסיף למצב.

שורה תחתונה:

ההצלחה של נצרת עילית תימדד בכמות הטלפונים שאיווניר יקבל בסוף העונה מהגדולות, כשהמועמדות העיקריות הן מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים. אם תהיה לו עוד עונה מוצלחת, אבשלום נוריאל ייאלץ להיפרד ממאמנו.