גבוה יותר, מהר יותר, מרשים יותר

אליפות העולם לנוער באתלטיקה שנערכה בשנת 98' בעיר הצרפתית אננסי, היתה הפעם הראשונה שילנה איסנבאייבה, אז בת 16, השתתפה בתחרות כל כך גדולה מחוץ לקווקאז, שם נולדה בחלק המזרחי של המדינה. מומחי האתלטיקה דיברו על מבנה הגוף האידיאלי של הקופצת במוט הצעירה, אבל גם על בעיות קשות בטכניקה. וזה באמת הסתיים רק במקום תשיעי, עשרה סנטימטר מתחת למקום השלישי. הילדה היתה קצת מדופרסת, אבל בסביבה שלה אף אחד לא התרגש. היא כנראה ידעה שהתחנות הבאות שלה בקריירה יהיו הרבה יותר מרשימות.

איסנבאייבה בכלל לא התחילה כקופצת במוט. אבל לאחר תשע שנים כמתעמלת אומנותית, נקטעה הקריירה של הילדה הביישנית בשל בעיית גובה. בשנה אחת היא צמחה בעשרה סנטימטר ועם 170 סנטימטרים אי אפשר לזרוק סלילים באוויר. הדרך לקפיצה במוט היתה קצרה. שנה לאחר אותה תחרות בצרפת ושלוש שנים לאחר שהתחילה להתעסק בקפיצה במוט, היא כבר זכתה במדליית הזהב הראשונה שלה בתחרות בין לאומית, כשקפצה 4.10. יבגני טרופימוב, האיש שהקים את מחלקת הקפיצה לגובה בוולגוגראד בחסות הצבא האדום והפך למאמנה האישי, התראיין אז לעיתון מקומי ואמר: "הילדה הזו הולכת להיות סרגיי בובקה של עולם הנשים. חסרה לה טכניקה ויש לה המון נקודות לשפר, אבל יהיה לה עתיד גדול".

חובבי האתלטיקה המערביים העדיפו באותם ימים להתעסק בקרב הבין גושי בין סטייסטי דרגילה האמריקאית לסווטלנה פאופנובה הרוסיה. "שחורת השיער", כפי שקרא לה טרופימוב, המשיכה לשבור שיאי נוער על בסיס של אחת לכמה חודשים, אבל לא היתה עדיין בליגה של הגדולות.

חודש לפני אליפות העולם ב-2003, בתחרות באי הבריטי, הדהימה איסנבאייבה את העולם וקפצה לגובה של 4.82. חודש אח"כ, בסטאד דה פראנס, באירוע השיא של אותה שנה, ניבאו הפרשנים הגדולים שהיא תהיה הגיבורה האמיתית של האליפות. ההתרגשות הרגה אותה והיא סיימה שלישית, לאחר אותה דרגילה ואותה פאופננובה. "לא צריך להבין באתלטיקה, כדי לראות שחסרה לבחורה הזו טכניקה", קבעו (שוב) פרשני ה-BBC במהדורות סיכום האליפות. "אני בהחלט מאוכזבת מהמקום השלישי, יש לי עוד כל כך הרבה מה לתקן" היא אמרה לאחר שקפצה 4.65 בלבד. אגב, זאת תהיה הקפיצה הגרועה ביותר של הילדה בשנתיים הקרובות.

לונדון, יום שישי לפני שבועיים. הקהל מצפה מ"בובקה עם החצאית" לעבור כבר חמישה מטרים, לאחר שהבטיחה לעצמה בקלילות את מדלית הזהב. היא מחייכת, רצה והופכת לאישה הראשונה בהיסטוריה שחוצה את הגבול הכאילו בלתי נתפס הזה. תוך שנתיים ימים בדיוק, היא שיפרה את שיא העולם שהיא עצמה קבעה ב-18 סנטימטר. אבל טרופימוב, שהפך לאחד המאמנים המבוקשים בעולם, שוב אמר לאחר מכן במסיבת העיתונאים: "יש עוד הרבה עבודה, בעיקר בטכניקה". איסנבאייבה, כבר אישה בת ה-23, הגיבה: "המאמן שלי צודק, גם אני מרגישה שיש לי עוד כל כך הרבה מה לשפר, בכל מיני תחומים".

היום, נושאי השיחה של המומחים לגבי איסנבאייבה השתנו. היום, הם כבר מתווכחים עד לאן היא מסוגלת להגיע. סרגיי בובקה, שאמר פעם שהוא לא מתעסק עם קפיצה במוט לנשים עד שהן לא יעברו חמישה מטרים, העריך השבוע שהגבול של המקבילה הנשית שלו יעמוד על 5.20. איסנבאייבה הסתכלה על בובקה וענתה כמעט בהתנצלות: "פעם חשבתי שבאמת זה יהיה הגבול שלי, היום אני כבר לא כל כך בטוחה".

"כשאנשים שואלים אותי מה הדרייב שלי", מוסיפה איסנבאייבה, "אני מחלקת את התשובה לשניים. אחד זה הכסף. המחשבה שכל שיא עולם שאני שוברת שווה 50 אלף דולר, עושה לי את שלה. דבר שני, בראש רצות לי עוד ועוד מטרות. אני מניחה שזה יירגע אולי כשבאמת אגיע ל-5.15- 5.20. אני משתדלת לא לבזבז את הכסף שלי, אבל אני בכל זאת בחורה צעירה ובגדים ומכוניות מעניינים אותי. כרגע טוב לי לגור ליד ההורים, אני מניחה שהטיולים שלי כרגע בעולם מספיקים לי. אולי אחרי שאני אפרוש אעשה עם הכסף שלי דברים אחרים. עד אז אני מקווה לרגש אנשים וליהנות מכל רגע".

18,000 איש שראו אותה בשבוע שעבר באיצטדיון בקריסטל פאלאס שוברת עוד שיא העולם, יודעים שיש לה חוב גדול באליפות העולם. שנתיים אחרי שהיא לא שמרה על קור הרוח, תגיע בובקה הנשית לאירוע השיא של הקיץ הנוכחי שייחל בשבת. בהלסינקי מתמרקים ובטוחים שהם יקבלו את השואו: "אני אוהבת לשבור שיא אחרי שיא לאט לאט, הקהל מת על זה". היא אומרת ומחייכת בביישנות.