אין אברבוך - יש מרתון

למרות שהוא רחוק מלשכנע כבר שנתיים, אלכס אברבוך היה היחיד שאפשר היה לתלות בו תקוות למשהו גדול באליפות העולם באתלטיקה. אבל אברבוך נפצע והשאיר סגל של חמישה אתלטים ישראלים, כולם מבוגרים ועתירי ניסיון ברמות הבינלאומיות, אך עם זאת, שקועים בבינוניות שלהם, בלשון המעטה.

ארבעה מחמשת הנציגים שלנו ירוצו במרתון. שלושה בגברים: היילה סטאין, זבדיה וודג' ואסף בימרו, ונילי אברמסקי, שתרוץ במרתון הנשים. אם להיות מציאותיים, לאף אחד מהם אין סיכוי להגיע לפודיום, אבל בריצה כמו המרתון, גם הגעה לקו הסיום בין 20 הראשונים, מהווה הישג בלתי רגיל. וזה מה שעשה היילה סטאין באולימפיאדת אתונה וזה מה שנקווה שיעשה כאן. הנציג הישראלי החמישי והיחיד שיתחרה באיצטדיון יהיה מטיל הכידון, ואדים בביקין, שקשה להאמין שיצליח להעפיל לגמר במדינה שבה הטלת כידון היא כמו מטקות בחופי תל אביב.

אף אחד לא יודע באמת בן כמה הוא, כנראה שגם הוא עצמו לא. לפי הרישומים האתיופיים, הוא כבר היה צריך לחגוג 50 השנה. לפי ההיגיון, הוא עוד לא עבר את ה-45. מה שבטוח, סטאין הוא זקן המשתתפים בהלסינקי, כשם שהיה זקן האתלטים באולימפיאדת אתונה. רק לפני שנתיים, הפך סטאין מרץ בינוני במירוצי כביש למרתוניסט הבכיר בארץ. זה קרה אחרי שקבע זמן מצוין של 2:14:21 ש' במרתון ונציה היוקרתי – זמן שאליו לא התקרב שום ישראלי. כל זה, אגב, קרה שנה אחרי שאותו סטאין לא הצליח לסיים את המרתון באליפות אירופה במינכן ובארץ החלו הביקורות על איך זה ששולחים "תרח זקן" למשימה כזו. בהמשך הוא כבר השתיק את כולם אחרי שסיים במקום ה-20 המכובד באולימפיאדת אתונה.

השנה הנוכחית לא היתה הכי מוצלחת עבור סטאין, שסבל מפציעה ולא השתתף במרתון טבריה. הוא חזר באמצע העונה, ניצח במספר מירוצי כביש ובאליפות ישראל למירוצי שדה. המטרה העיקרית בהלסינקי – להתברג בשליש הראשון של הרצים, כלומר בין 30 הראשונים בערך. אם סטאין יצליח להתברג בין 20 הראשונים, זאת תהיה הצלחה בלתי רגילה.

עוד אחד מהאתלטים המבריקים שצמחו כאן. כמו סטאין, גם בימרו יכול להתגאות במקום ה-20 המכובד במרתון יוקרתי. זה קרה באליפות העולם באדמונטון, קנדה ב-2001. למעשה, מאמצע שנות התשעים ועד לאותם שנים, בימרו היה המרתוניסט הישראלי הבכיר.

הבכורה שלו בזירה הבינלאומית הגבוהה היתה באליפות העולם לפני 10 שנים בדיוק, בגטבורג, אז הוא בכלל לא הצליח לסיים את המירוץ. בין לבין הוא שלט ביד רמה במירוצי הכביש בארץ והקדיש עצמו למרתון, עד לאותו הישג נפלא באוגוסט 2001. בימרו, בן 36, משמש כמדריך בפנימיה לילדים מוגבלים ברמלה וזה במקביל לקילומטראז' האימונים המטורף שהוא צובר כל שבוע. לעומת היילה סטאין, הוא עוד נחשב צעיר. השנה הוא זכה בתואר השישי שלו במרתון טבריה, והוא כבר חולם על העשירי. המטרה: במקרה של בימרו, שקצת גימגם בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות, גם מקום 40 ייחשב למכובד. באולימפיאדת אתונה, אגב, הוא סיים במקום ה-59.

צעיר המרתוניסטים הישראלים, ואם תשאלו אותו, הוא מעדיף בכלל ריצות קצרות בהרבה. אולי זה גילו הצעיר יחסית (32) לריצה מסוג זה. וודג', בן טיפוחיו של איליה בר זאב, מאמנם של נילי אברמסקי ואיתי מגידי, ראה בשנים האחרונות בעיקר את הגב של אסף בימרו והיילה סטאין. נכון להיום, הוא מתמחה בעיקר בריצות של עד חצי מרתון, את האחרונה שבהן, שהתקיימה במסגרת המכביה, הוא ניצח בקלות. בכלל, ההישגים הגדולים של וודג' בקריירה היו במירוץ חצי המרתון, והבולט שביניהם היה מדלית כסף באוניברסיאדה בבייג'ינג. המטרה העיקרית של וודג' בהלסינקי, תהיה לסיים גם בין 50 הראשונים

אם חיים יבין הוא מר טלוויזיה בשבילכם, אז נילי אברמסקי היא גברת מרתון. אז נכון, היא מעולם לא הביאה אותנו אל הצמרת העולמית באליפויות העולם ואירופה, אבל היא תמיד ידעה, יותר טוב כמעט מכולם, איך לסמל הישגיות ומצויינות דרך הריצות הארוכות. אי אפשר שלא להוריד בפניה את הכובע על כל כך הרבה שנים של השקעה, כשההפסקה שבה עצרה "לנוח", היתה אך ורק עם הולדת בתה. אגב, כבר באותה שנה נילי אברמסקי שבה לרוץ מרתון ועוד נסעה לאולימפיאדת אתונה. נראה שהיא רק הולכת ומשתבחת עם השנים. השנה היא עוד לא עשתה את זה, אבל לנילי אברמסקי יש נוהל לקבוע לשפר את ההישגים שלה יותר ויותר ככל שהשנים עוברות. היום היא כבר בת 35 והיא מחזיקה כמעט בכל שיאי ישראל במרחקים הארוכים.

באולימפיאדת אתונה היא סיימה במקום ה-42. המטרה העיקרית שלה בהלסינקי תהיה לרוץ בזמן שקרוב לשיאה הישראלי, 2:36:36 ש', שנקבע לפני שנה וחצי. זמן כזה ימקם את אברמסקי בחציון הראשון והמכובד.

ב-1991, כשהיה עולה חדש יחסית בן 21 בלבד, ואדים בביקין עשה היסטוריה כשעלה לגמר אליפות העולם השלישית בטוקיו וסיים שם במקום העשירי המכובד בתוצאה פנטסטסטית לכל הדעות - 81.56 מ'. זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שבביקין הצליח לעלות לגמר כלשהו בתחרות גדולה.

זאת אולי תהיה הפעם האחרונה שלו באליפות העולם באתלטיקה. שתי אליפויות הוא כבר החמיץ במהלך הקריירה בגלל שימוש בחומרים אסורים. אותה פרשה, שהשביתה אותו בעבר לשנתיים, הניבה סימן שאלה גדול על כל ההטלות האיכותיות (מעל לשמונים מטר) שבביקין ביצע בתחילת שנות התשעים. כשחזר מההשעיה, בביקין התקשה לשחזר את אותן התוצאות, עד שעבר שוב את מחסום 80 המטרים בשנת 2000. זה לא עזר לו בשתי אליפיות העולם האחרונות, באדמונטון ובפאריז, שם הוא נשר במוקדמות.

שיאו הישראלי של בביקין עומד על 81.94 מ' והוא נקבע לפני שנה. תוצאה זהה תוכל להכניס אותו אל תוך 12 הגדולים בסיטואציה מסוימת. תוצאה קצת יותר נמוכה - והוא חוזר הביתה מהר ואולי לא שב יותר לאליפות העולם באתלטיקה. הוא כבר בן 35. השנה בביקין קבע תוצאה של 77.57 מ' בלבד, וגם זה קרה בתחרות נטולת קהל בירושלים. לפני כן, הוא אכזב באליפות ישראל ובמכביה, כשלא הצליח להרחיק את הכידון ליותר משבעים מטרים. המטרה העיקרית של בביקין היא כמובן להיכנס לגמר. אם הוא לא יצליח, אבל יטיל ליותר מ-80 מטרים, נסלח לו. אם גם זה לא, נודה לו על קריירה לא רעה ונמשיך הלאה.