כשחושבים על שוק ההעברות של השנה שעברה ומשווים אותו לזה של השנה, מגלים הבדל תהומי. שתי סערות מרכזיות עמדו בשנה שעברה. האחת - שעון החול שעבד נגד רנדי ג'ונסון והיאנקיז. רק כשעה אחרי הדדליין, התברר שרנדי נשאר באריזונה.
השנייה - בוסטון ניסתה להיפטר מנומאר גרסיהפארה. זה היה קשה, אבל בסופו של דבר היא עשתה עליו טרייד משולש וקיבלה עבורו שני שחקני הגנה מעולים, דאג מינטקביץ' ממינסוטה ואורלנדו קבררה ממונטריאול, שעשו הבדל בין השנה שעברה ל-86 השנים שקדמו לה.
כשמסתכלים עוד קצת לאחור, מגלים את הטרייד שהביא את יוסטון לגמר ה-NL. קרלוס בלטראן עשה הבדל עצום בין האסטרוס של החלק הראשון לאלה של החלק השני של העונה. גם שמו של רוג'ר קלמנס הוזכר. היה הרבה אקשן.
והשנה? העובדה שהטרייד ה"גדול" ביותר הוא זה ששלח את פיל נווין לטקסס ואת צ'ן הו פארק לסן דייגו מסבירה את התמונה. ת'יאו אפסטיין, מנכ"ל הרד סוקס, אמר בשנה שעברה ש"לפעמים, כדי לזעזע, צריך לעשות טריידים רק כדי לעשות אותם, ולא משנה איכותם". השנה דף ההחתמות של בוסטון היה נקי. מה, בעצם, זה אומר?
ההישארות של מאני רמירז בבוסטון עובדת לטובת הרד סוקס
אמיר ציפורי - עובדה:
היחסים בין המועדון לכוכב האדיש משהו ידעו במהלך השנים האחרונות עליות ומורדות עם דינמיקה שנתית קבועה בה אחד מהצדדים חוטף את הג'ננה, מנסה להתגרש רק כדי לחזור למיטת הכלולות בכוחות מחודשים. מני, ה MVP של הוורלד סירייס למי ששכח, ימשיך לתת לרדסוקס את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, לשחק בייסבול, עד הג'ננה הבאה עלינו לטובה ב 2006.
אריאל גרייזס - עובדה:
אם יש עובדה אחת לגבי מני שאף פעם לא משתנה היא זו - הבנאדם לא מעניין אותו כלום, את העבודה הוא יעשה. האפאטיות של מני יכולה לעלות על העצבים של האוהד השרוף ביותר אבל בשורה התחתונה מדובר באחד משלושת החובטים הטובים בליגה והשילוב בינו לבין דיוויד אורטיז, האיש והתחת, הופך את הסוקס למה שמופיע בסיוטים של כל מגיש בליגה. על הבעיות החברתיות הם הצליחו להתגבר שנה שעברה, על החוסר של מני בהתקפה הם לא היו מתגברים השנה.
אבי פרידמן - עובדה:
רע מאד, בשביל היאנקיז כמובן, כל אוהד בייסבול ממוצע מכיר את הסיפורים על שפילד הקמצן איירוד הסוציומט וג'יאמבי המסומם. אבל מה לעשות- אלה השחקנים שמנצחים משחקים. אז מה אם מני בכיין ועצלן? הוא עושה את העבודה, וזה מה שחשוב. חוץ מזה- אני בטוח שאם היתה סטטיסטיקה של "תשלום למשחק שניצחת" (GW/Pay), החוזה ה"ענק" של מני לא היה נראה כ"כ גדול.
רועי בן עברי - אגדה:
בכל מקרה בוסטון היתה יוצאת מפסידה. האוירה במועדון לא בריאה, אפילו שמדובר במני "האדיש". נכון שגם שנה שעברה הוא רצה לצאת מבוסטון אבל ההבדל הגדול נבע בכך שהשנה רואים עליו שהוא מרגיש שבזה שהוא "הביא אליפות" ומבחינתו שהעולם יישרף. ממוצע החבטות שלו ירד בקרוב ל-50 נקודות מממוצע הקריירה. מצד שני, בוסטון לא היתה משיגה את שוויו האמיתי בשוק כה חלש. לכן, עם כל הבעיות שעוד יצוצו, הם לא יכלו לוותר עליו.
אריה בנימין - עובדה:
מני הוא אחד השחקנים ההתקפיים הטובים בליגה ומחליפיו הפוטנציאליים קמרון ואוברי האף לא רק שלא מגרדים את קרסוליו, הם אף לא מגרדים את הציפורן החודרנית שבתוך הגרב האדומה שבנעלי הבייסבול שלו. הבעיה היחידה שעלולה להיווצר היא הראש של מני והשפעותיו על יכולתו במגרש (התנהגותו מחוץ למגרש מעניינת רק את אשתו, שצריכה אולי להיות קצת יותר שקטה העונה). מספרים שבכל שנה מני מבקש טרייד ולא מקבל. המרמור בשנה שעברה הוביל לאליפות, אולי הוא יוביל השנה להסכם שלום כולל ולפירוקה של איראן מנשק גרעיני.
היאנקיז רכשו פיצ'ינג, והרבה. אחד מהמגישים יעשה את ההבדל:
אמיר ציפורי - עובדה:
מכל המגישים שהחתימו היאנקיס העונה, לצ'אקון יש את הסיכוי הטוב ביותר ל"תת כתף". הינקיס משוועים לידיים בריאות, ולמרות שצ'אקון איננו טוחן איניניגים ידוע, המספרים שלו במגרש מאותגר המגישים של קולורדו לא רעים בכלל. מכיוון שהיאנקיס זקוקים גם לעזרה בבולפן, עובדת היותו קלוזר עם נסיון (35 שמירות בשנה שעברה) בוודאי לא תזיק במידה שהפותחים הקבועים יחזרו לכושר והוא יוסט לבולפן.
אריאל גרייזס - אגדה:
אלא אם ב"הבדל" מתכוונים להרבה הפסדים. בחייאת רבאק, היאנקיס המפוארים סומכים על מגישים שקבוצות כמו קולורדו וטמפה (הקבוצות הכי גרועות בליגה, להזכירכם) לא רצו, כדי להביא אותם לפלייאוף? איך אומרים באנגלית - תנו לי שבר!
אבי פרידמן - אגדה:
נומו, השם הגדול מבין שלושתם, כבר אחרי השיא, הוא עוד צריך לעשות כמה פתיחות הכנה בטריפל-A קולומבוס, אבל עד אז פבאנו כבר יחזור מהפציעה ולא הרבה אחריו גם רייט. אמברי, שהגיע מהבולפן של הרד-סוקס, הוא מושתל של פרנקונה, הוא ישבור כמה שמירות, "ירוויח" כמה רצים ובעיקר יספר לחברים מהבול-פן של בוסטון כל מה שקורה אצלנו. צ'אקון אולי ייתן קצת שקט, אבל לא כזה שיעשה הבדל.
רועי בן עברי - עובדה:
נומו לא יעשה הבדל, גג יעשה חורים בראש של קשמן וג'ורג'י. אבל השניים האחרים יכולים לתת ליאנקיז פתרונות יצירתיים. צ'אקון לא יסחוב את היאנקיז על הגב אבל ייתן מספרים סולידיים עד שפצועים יחזרו ויתן להם צ'אנס להתמודד על ראשות הבית. אמברי הוא הכל או כלום. אי אפשר לדעת מה תהיה יכולתו, אבל הניסיון שלו זה לא משהו שאפשר לקחת ממנו. אני מצפה שהוא יהיה הפתעה נעימה שם אחרי שייקח לו כמה שבועות להתרגל לניו יורק.
אריה בנימין - אגדה:
אינני סבור שמי מהמגישים החדשים יעשה את ההבדל. בריאן קשמן, מנהלה הכללי של היאנקיס, אשר יכולתו מעולם לא נבחנה בזמן אמיתי ובפרמטרים בהם נבחנים מנהלים כלליים אחרים (המושג "מגבלה תקציבית" זר לו), עומד למבחן וציונו עד עתה נכשל. שיטתו של קשמן אשר מכיר רק את הפעולה "קנה" היא שיטת "מצליח" הידועה: קונים שחקן ומשלמים לו משכורת השחקן מצליח שומרים אותו, לא מצליח מנפים וממשיכים לשלם. שלושת הליצנים יקבלו משכורת, אבל כנראה שלא יסיימו את העונה ביאנקיס.
לו הפלייאוף מתחיל היום, יוסטון לוקחת אליפות
אמיר ציפורי - אגדה:
ההגשה הפותחת שלהם מעולה ושלושת המובילים שלה, קלמנס, אוסוולט ופטיט חזקים ומנוסים ויכולים לקחת שלושה משחקים מכל קבוצה בליגה. אז נכון, הגשה מנצחת משחקי פלייאוף אבל אין להם פותח יציב/מנוסה נוסף, בעיה בסדרה של שבעה משחקים, ויש להם בעיה מסויימת בבולפן, באינינגים שבע ושמונה לפני בראד לידג' (שהגיש נפלא באוקטובר שעבר). למרות השיפור בהתקפה, עדיין חסר מחבט גדול נוסף, מלבד ברקמן ואנסברג, שיכול לשנות מומנטום של משחק בהינף חבטה אחת.
אריאל גרייזס - אגדה:
קשה, קשה להמר נגד ההגשה המדהימה וההתעוררות ההתקפית של יוסטון בשבועות האחרונים. אבל אחרי הכל, למרות פיצ'ינג שכולל את קלמנס, פטיט ואוסוולט בשיאם, לקארדינלס יש עדיין קבוצה חזקה יותר ונגד ליין אפ שכולל את אלברט פוחולס (ועם מאלדר וקארפנטר בהגשה) אני לא מהמר.
אבי פרידמן - אגדה:
אם הפליאוף היה נערך היום, אוקלנד היו זוכים באליפות. זה נכון שהסטארטינג פיצ'ינג של יוסטון הוא בדרגה מעל הליגה, אבל רוטציה של ארבע וחצי פותחים, ורק שבעה שחקנים מעל עשרים ריביז לא יספיקו בשביל הפלייאוף. אחרי פתיחה מזעזעת, אוקלנד חזרה ובגדול- פיצ'ינג סולידי והתקפת קלאץ' (12 שחקנים עם 25 RBI ומעלה) הביאו אותה למאזן 14:38 מאז תחילת יוני, כמו שזה נראה היום ה-A's יהיו אלופים באוקטובר.
רועי בן עברי - עובדה:
בלי להתאמץ בכלל. בכושר הנוכחי של קלמנס, אוסוולט, פטיט ולידג', אף קבוצה לא יכולה להתמודד עם היכולת והנסיון שהרבעיה הזאת מביאה לפלייאוף. הם פשוט 5 דרגות מעל כל דבר שיוצב נגדם. קשה לי לראות מישהו מנצח אותם אם כולם יישארו בריאים ובכושר קרוב לכושר הנוכחי.
אריה בנימין - אגדה:
עם לוזרי פלייאוף כמו הקארדס והברייבס הם יגיעו לוורלד סיריס, אבל שם יהיה להם קשה נגד הרד סוקס או היאנקיס (אוקלנד תפסיד כרגיל בסיבוב הראשון). לא נורא, גם להגיע לגמר זה הישג.