לארי בראון הגשים חלום כשמונה למאמן הניקס, אבל כדאי לו מאוד להתכונן נפשית לכך שהעבודה עצמה לא תהיה חלומית, כי החיים שם לא הולכים להיות קלים. באופן תיאורטי הכל נפלא, אך אם תחפרו קצת, תגלו שזה עשוי להיות סיוט. "מר הגנה" אוהב את ניו יורק. הוא מאמין שאיזיאה תומאס הוא מנהל חכם והמדיסון סקוור גארדן הוא מקום נפלא, אך הסגל של הקבוצה, שמונה 15 שחקנים בשוויו 120 מיליון דולר (עוד לפני הקנסות של מס המותרות), משבית קצת את השמחה. אולי מדובר במאמן הכי טוב בליגה, אך גם הוא יודע שאין לו סיכוי מול הפיסטונס, הפייסרס וההיט.
בראון הוא איש חסר סבלנות, כפי שאפשר לגלות מהעובדה שהוא נוטש את קבוצותיו הרבה לפני תום החוזה. דוגמא נוספת לכך היא העובדה שהוא אוהב מאוד לעשות טריידים. הרבה טריידים.
צ'אד פורד, פרשן בכיר ב-ESPN, מסביר כי בראון הוא מאמן שיום אחד יאהב שחקן, למחרת אותו שחקן ימצא את עצמו מחוץ לקבוצה. כעת, אף אחד לא בטוח בתפוח הגדול. הוא לוקח כדוגמא את סטפון מארבורי, הפוינט גארד המוכשר והשחצן של הקבוצה, שתומאס סימן כפרנצ'ייז פלייר. לפני כשנה, כשבראון אימן את הנבחרת האולימפית של ארה"ב באולימפיאדת אתונה, הוא ניסה לזרוק את סטארבורי אחרי שזה ביקר את ההתקפה של הנבחרת. אבל השבוע הוא התנהג כאילו כל העולם חולה במחלת השכחה וטען שיש לשניים מערכת יחסים טובה.
אל תפספס
"הולכים להיות שינויים"
"כרגע קשה למצוא מישהו בניו יורק שמאמין כי הסגל הנוכחי של הקבוצה יישאר עד לסיום העונה", אומר פורד. "מלבד מארבורי, גם ג'מאל קרופורד צפוי לאכול מרורים מקואץ' בראון". קרופורד ידוע בחוסר האחריות שלו ובלקיחת זריקות רבות מבחוץ (יותר מ-7 שלשות למשחק) - לא בדיוק מסוג הגארדים שבראון אוהב. הוא מעדיף חבר'ה סטייל אריק סנואו - רכזים סולידים ואחראיים, שלא לומר אפורים. כמו כן, ספט וקרופורד לא ידועים כשחקני הגנה גדולים, וזה משהו שבראון לא מתפשר עליו.
גם לתומאס עצמו לא צפויים חיים קלים. הוא מדבר על שליטה בקבוצה ובמאמן, אבל זה יש אינדיקציות שהמצב הולך להשתנות בקרוב מאוד.
"הולכים להיות שינויים", אמר חבר קרוב של המאמן היהודי. "לארי רוצה שליטה בקבוצה. ברור, זה לא מה שהוא יגיד לאיזיאה, אבל תוך שבוע הוא יתייצב אצלו במשרד וינסה לסגור עסקאות. שחקנים שנוח לו איתם ישארו. הוא צריך שמארבורי יקבל את שיטות המשחק שלו, כי אם לא - הוא יעוף, לא משנה במי מדובר. אם איזיאה יגביל אותו, בראון יעשה לו חיים קשים. הוא מומחה בזה. הוא פשוט ילך מאחורי גבו לתקשורת ויתחיל ללכלך על שחקנים. אני לא חושב שאיזיאה יוכל להתמודד מולו, למרות שכרגע נראה שזה מה שהוא חושב".
סגל בעייתי
אז מי אמור להישאר ומי אמור לעוף? למרות הבעיות עם מארבורי נראה כי הוא לא יעזוב, בעיקר בגלל החוזה הענק (75 מיליון דולר ל-4 שנים) שיקשה על מציאת קבוצה שתסכים לקחת אותו. למרות זאת, פרשנים בארה"ב מעריכים כי קיים סיכוי שאריק סנואו, ארל ווטסון או ספידי קלקסטון, שלושה שחקנים שבראון אוהב, ינחתו בניקס ויזיזו את מארבורי לעמדה מספר 2, שם האנוכיות שלו תהיה פחות הרסנית.
ג'מאל קרופורד, השוטינג גארד של הקבוצה, עשוי לעזוב גם הוא, אבל גם זה לא יהיה פשוט מכיוון שגם לו יש חוזה בעייתי. פורד חושב כי האופצייה המעניינת ביותר מבחינת השחקן היא פורטלנד, שעשויה להעביר אותו לשורותיה בתמורה לדריוס מיילס, שחקן נוסף עם חוזה מנופח ממנו היא מנסה להיפטר. "בראון בוודאי ישמח לקבל את הפורוורד הארוך והאתלטי", טוען הפרשן. "אלו בדיוק השחקנים שהוא אוהב".
השחקן השלישי בקו האחורי של הניקס הוא קווינטין ריצ'רדסון, שהגיע לפני מספר שבועות מפיניקס בתמורה לקורט תומאס. Q ידוע ממוקם ארשון בליגה בהפצצות מאחורי הקשת, אבל מכיוון שהוא מגוון יותר ממארבורי וקרופורד, הוא עוד עשוי להישאר. מדובר באחד הריבאונדרים המוצלחים ביותר בעמדת הגארד, ויש לו גם משחק משובח עם הגב לסל, יתרון שבראון לבטח ישמח לנצל.
ג'רום ג'יימס, הסנטר שהגיע מסיאטל בעונה האחרונה כהחתמה החשובה של הקיץ, עשוי להוציא מבראון את התכונות הרעות ביותר. פורד צופה שג'יימס יתחיל את העונה לקול שבחים מבראון, וצ'יק צ'ק יימצא את עצמו מיובש על הספסל.
הניקס יצטרכו מהר מאוד להתחיל לשחק בצלמו ובדמותו של בראון, כלומר - הגנתי, קשוח, מסודר וקבוצתי. הבעיה היא שהסגל לא מתאים, ושחקנים כמו טים תומאס ומוריס טיילור לא יכולים לשנות את אופיים ככה באמצע הקריירה. אבל בראון יודע להוציא מים מן הסלע, וברגע ששחקנים יבינו מהם הקריטריונים לקבלת דקות משחק, הם יתאפסו על עצמם. שני שחקנים שצפויים לראות הרבה פרקט העונה הם שחקן השנה השנייה טרבור אריזה, שמביא עמו את כל התכונות שבראון אוהד, והרוקי נייט רובינסון, בחור אתלטי ואנרגטי שצופים לו גדולות ונצורות.
מה לגבי שאר השחקנים? לא היינו ממליצים להם לעשות תוכניות לטווח ארוך, כי אם יש מישהו ב-NBA שאי אפשר לדעת מה הוא יעשה מחר, הרי זה בראון.
* השתתף בהכנת הכתבה: שימי ששון