לפני שלוש שנים, כשלוסי פולקנר מונתה לאחראית האתיקה בהתאחדות האנגלית לכדורגל, הורמו גבות רבות. גם אשה, גם תפקיד מוזר, ובעיקר בזבוז כסף. שלוש שנים לאחר מכן היא יושבת בלובי של המלון בתל אביב כאורחת של הקרן החדשה לישראל, בדרך להרצאה בפני ראשי ההתאחדות לכדורגל הישראלית. זהו ביקורה השני בארץ, כשהמטרה הכללית היתה לבוא וללמוד מהישראלים ומהפלסטינים כיצד עושים שלום דרך כדורגל.
אבל אחרי הביקור הראשון היא הגיעה לשתי מסקנות: אין פה שלום, וגם לא כדורגל. הפגישה השנייה, שנערכה בשבוע שעבר, התבססה על הנחות היסוד של הביקור הראשון והתמקדה בפעילות שטח של נציגת ההתאחדות האנגלית מול הקולגה המזרח תיכונית.
פולקנר, אשה מבוגרת ומנומסת, מעידה על עצמה כאוהדת ברייטון, עובדה שהכינה אותה היטב לתפקיד הכולל טיפול בגזענות, אלימות ואפליית נשים בכדורגל האנגלי. הראיון איתה מזכיר את הראיונות שעלי ג'י עושה עם בריטים מנומסים בתוכנית שלו.
האם פגשת את המקבילה הישראלית שלך בשני הביקורים שלך בארץ?
"לא פגשתי, כי לפי הבנתי לא קיימת מקבילה ישראלית לתפקיד שלי בישראל. למעשה בכל אירופה אין ממש תפקיד מוגדר כזה בהתאחדויות לכדורגל, רק באנגליה".
ומן הסתם כבר יצא לך להבין שבישראל כל עניין האתיקה לא בדיוק הולך כמו שצריך.
"למה אתה מתכוון? אנחנו אישית באנו הנה כדי ללמוד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכיצד ניתן לגשר דרך הכדורגל באזור הזה".
כיצד אתם נלחמים בגזענות בארצכם?
"למען האמת יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות, אבל יש כאן עיסקת חבילה. ההתאחדות, בעלי הקבוצות, השחקנים, האוהדים והמשטרה כולם הבינו שחייבים לעבוד ביחד כדי לפתור את הבעיה הזאת, וכל גוף צריך לפקח על האחרים כדי שמגרש הכדורגל יהיה מקום יותר נעים לבלות בו כמשפחה וכבודדים".
אבל זה מתחיל מבעלי הקבוצות, נדמה שהם האחרונים בישראל שדואגים לאינטרס של הקהל שלהם. ממחירי כרטיסים עד הגנה במגרש עצמו.
אל תפספס
"שוטרים צריכים הכנה מיוחד"
"כמה עולה כרטיס למשק בישראל?".
באזור ה-10 פאונד ומעלה (1 פאונד=8 שקלים).
"וואו. זה הרבה כסף. אצלנו כרטיס עולה יותר, אבל אני חושבת שאצלנו אתה מקבל תמורה מלאה לכרטיס, לא רק בשל רמת הכדורגל, אלא כי אתה מקבל את כל התנאים שדרושים לך כצופה. הצופים הם חלק מהמשחק, ואם צופה מדווח על הפרעה או על גזענות ואלימות שמתרחשות והן מפריעות לו, ההתאחדות והמשטרה מטפלות בכך בזריזות. אם הקבוצה לא מענישה את האוהד בצורה מספקת, להתאחדות יש זכות להתערב ולהגדיל את העונש כראות עיניה".
אז למעשה מה שקורה בסיטואציה הזו הוא שבישראל חברי כנסת הופכים את אוהדי הכדורגל לפושעים בפוטנציה, כי מחוקקים חוקים דרקוניים.
"היתה לנו את הבעיה הזו בתחילת הדרך גם באנגליה, כשההתייחסות לקהל הכדורגל היתה כאל מכלול אלים. צריך לדעת איפה להעביר את הגבול. מצד אחד רוב האוהדים באים באמת לראות כדורגל, ועם המיעוט שמתפרע צריכים להיות אגרסיביים. הסברנו לכוחות המשטרה שבמקרים מסוימים אין ברירה ואי אפשר להסתפק בהערות נחמדות, אלא צריך להשתמש בכוח תקיף נגד גזענות או אלימות ביציע".
אבל המשטרה וכוחות הביטחון הם בעיה לא פחות גדולה. אצלנו אותם אנשים שמתעסקים בפינוי ההתנחלויות חובטים באוהדים בסוף השבוע.
"חייבים להבין ששוטרים וכוחות ביטחון בכדורגל צריכים הכנה מיוחדת. מגרש כדורגל זה משהו אחר. אנחנו לא רוצים לתקן את החברה הבריטית או את העולם שבחוץ. אנחנו רוצים שאנשים שבאים לכדורגל יזכו לבילוי מושלם. השוטרים מתנהגים אחרת כשהם בחוץ וכשהם במגרש הכדורגל. אותנו מעניין האינטרס של אוהד הכדורגל. וזה מחזיר אותנו להתחלה. המשטרה אצלנו ניהלה עשרות פגישות עם כל ראשי חוגי האוהדים ודנה איתם בגזענות, באלימות, באלימות המשטרה, והצדדים הגיעו להסכמים. זה הבסיס הראשוני להצלחת הדברים".
פגשת את האנשים שלנו בהתאחדות לכדורגל. יש סיכוי שעם החומר האנושי הזה זה יקרה?
"ברור, איזו שאלה. צריכים להתחיל מאיפשהו. אתה בטעות חושב שבאנגליה הכל מושלם, אבל זה לא ממש ככה. אנחנו רק בתחילת הדרך. זה לא הולך להיות קל, לא אצלנו ולא בישראל, אבל חשוב שתצאו עם השינוי הזה לדרך כמה שיותר מוקדם, כי יש הרבה עבודה לעשות".