הפעם אין מחילה, ג'ינו

יום אחרי ההתבטאות של יעקב ג'ינו בדבר הספסול של ליאור אליהו בדקת הסיום מול ליטא, התנצל המאמן: "זו היתה תגובה לשאלה מעצבנת". אפשר להבין אותו. כשרגע אחרי הפסד מרגיז דוחפים לך מיקרופון לפנים ושואלים שאלה שנראית לך קנטרנית, אתה עלול לצאת משיווי המשקל. זה קרה לטובים וגדולים מג'ינו.

אלא שלא עבר שבוע, ולא די בכך שג'ינו הוסיף חטא על פשע, הוא עשה את זה בצורה בוטה יותר, אלימה יותר ובלתי נסלחת. הקרבן הפעם היה אבי בן שימול. "הוא הפסיד לנו שני משחקים", האשים המאמן בראיון לרון קופמן מ'הארץ'. "אין לו את זה, הוא לא מקשיב".

איני עוקב באופן סדיר אחרי כדורסל ישראלי. לא ראיתי כמעט, עד למשחק מול ליטא, את אבי בן שימול משחק. קבלת ההחלטות שלו לא נראתה לי טובה יותר או גרועה יותר מזו של השחקנים האחרים, אבל בהחלט יכול להיות שאני טועה ושעכברי הכדורסל התפלצו מכל מגע שלו בכדור. החטיא שתי זריקות עונשין? קורה, וזה קורה בדיוק היכן שצריך, בטורניר של נבחרת עתודה, שהמטרה הראשית שלו היא להכשיר את דור ההמשך לנבחרת הבוגרת. הניצחון הוא רק שני בסולם סדר החשיבות כאן, או לפחות אמור להיות.

יכול להיות שבן שימול באמת שחקן ש"אין לו את זה". ייתכן שאי אפשר לסמוך עליו. אבל בן שימול הוא בחור בן 19. הוא יכול להתקדם, הוא יכול להתפתח, אפשר לשפר אצלו הרבה אספקטים של המשחק. רק שהחל מיום חמישי האחרון זה יהיה קשה יותר, כי את הביטחון העצמי שלו יהיה קשה להרים מהרצפה אחרי ביקורת ברוטאלית כזו. כולם יודעים מה קרה לרפי כהן אחרי ששלמה שרף פיטר אותו מהנבחרת ב-99' בשידור ישיר לאומה. בן שימול ("היחסים שלי עם יעקב ג'ינו תמיד היו מצוינים ואני מקווה לשתף עימו פעולה בעתיד"), אגב, היה בוגר יותר בתגובה שלו.
.

המוניטין שג'ינו בנה לעצמו בשבוע שעבר עם ההעפלה לחצי הגמר התנפץ לרסיסים. לו הייתי שחקן כדורסל, יעקב ג'ינו היה המאמן האחרון שהייתי חפץ לשחק תחתיו. זה לא עניין של אימון ותדרוך, זה עניין בסיסי ביותר של יחסי אנוש. מאמן חייב לתת גיבוי פומבי לשחקניו ולהעביר ביקורת עליהם רק בארבע עיניים. הוא לא יכול לקטול אותם מעל דפי העיתון. הפעם ג'ינו לא יכול להתלונן ששאלו אותו שאלה מרגיזה. הוא ישב בראיון, אחד על אחד, והיה לו את כל הזמן שבעולם לענות. והוא בחר לצלוב את בן שימול. אפילו בג'ונגל הספורטיבי שלנו, זה שבו כולם אוכלים את כולם, יש קווים אדומים. רוב המאמנים לא ייצאו בפומבי נגד שחקן שלהם. בטח שלא נגד שניים, צעירים מאוד, בהפרש של חמישה ימים. ואם לא מלמדים את זה בקורס מאמנים, אף פעם לא מאוחר מדי.