טל בנין לא הלך לאן שמאיר פניג'ל שלח אותו. הוא שמע את העצות של פניג'ל, והלך לשחק אצל חבר טוב, ראובן עטר. בניגוד לקיץ הקודם, הקיץ הזה מאוד מתוקשר מבחינת בנין. בקיץ הקודם בנין פשוט שתק. נעלם ושתק. שתק עד לחזרה המתוקשרת לבית"ר ירושלים. בקיץ הזה הוא שוב כיכב בכותרות, אלא שהפעם בגלל הסחבת במשא ומתן המתוקשר מול בית"ר ירושלים.
"זה לא היה בשליטתי", מבהיר בנין. "אני לא הוצאתי שום דבר לתקשורת שקשור למשא ומתן ולא מבין איך זה הגיע למימדים האלה. כל המידע לא יצא ממני. רציתי לעשות את הדברים בצורה יותר שקטה, אני לא בעד זה שהמשאים ומתנים מתנהלים בצורה הזאת. אני אוהב שכל אחד יודע מה הוא רוצה ודברים נסגרים מהר, ואז אתה בא רגוע לפתיחת האימונים כשאתה יודע שאתה סגור בקבוצה. אלא שזה נמתח יותר מדי זמן. אמרו לי אוהדים שיש קונצנזוס לגבי ההישארות שלי ואין אחד שלא חושב שאני צריך להמשיך".
-אז מה קרה?
"בפגישה הראשונה הצגתי את הדרישה שלי והיו אמורים לתת לי תשובה, וגם דיברנו על כספים שמגיע לי מהעונה שעברה. הם הלכו וחזרו, ומבחינתי חודשיים ימים זה מספיק כדי לסגור את הסיפור הזה. מאוד רציתי להמשיך בבית"ר אמרתי את זה תמיד. אבל כשהם היו בחו"ל, אף אחד לא דיבר איתי".
-אבל יש הנהלה.
"נכון, אבל בוא נגיד שבכל הזמן שהם היו בחו"ל לא היה משא ומתן".
-ומה קרה בפגישה האחרונה?
"באירוע של עופר טלקר דיברתי עם אלי אוחנה שיחה חברית לחלוטין, מלב אל לב. סגרתי מולו את הדברים, לחצנו ידיים אחרי שאלי אישר לי שמה שסגרתי איתו זה בסדר וזה אחרי שהוא דיבר עם מאיר פניג'ל והכל בסדר. למחרת היתה אמורה להיות פגישה על מנת לסגור, אז אמרתי לאלי: 'לסגור, לא למשא ומתן', והוא אמר שכן, ולמחרת הכל שוב נפתח".
-למה?
"אני לא נכנס לראש שלהם. אבל מפה והלאה הדברים התגלגלו. כשזה קרה ביום רביעי הרמתי טלפון לראובן ואמרתי לו שזה לא מסתדר. הוא לא הבין כי יום קודם אמרתי לו שאני סוגר בירושלים. ואז הוא אמר לי 'אתה בא לסגור, זה סופי?', אמרתי לו: 'פעם שמעת אותי כל כך נחוש? אם נגיע לסיכום אז נסגור היום'".
2
-השארת אנשים פגועים בירושלים. טוענים שנהגת בכפיות טובה אליהם לאחר שנתנו לך במה בעונה שעברה.
"זה לא רלבנטי והכל מאחורי. אני לא רוצה לדבר מבחינה מקצועית על מה קרה בבית"ר מהרגע שהגעתי".
פניג'ל האשים שאתה רוצה להסית נגדו את הקהל, ואפילו צוטט בתקשורת כאומר ש"תלך לחפש מי ינענע אותך". לא מתאים לך להתכתש בתקשורת.
"אני לא מייחס לזה חשיבות ולכן לא התייחסתי לזה. הרצון שלי לשחק בבית"ר היה מעל הכל. עשיתי הכל כדי להיות שם, הבלגתי על המון דברים, ומבחינה מצפונית ידעתי שזהו, מבחינתי הספיק לי והבנתי את עצמי לחלוטין. בסך הכל אנשים ניזונים מהתקשורת והרבה דברים במשא ומתן הוצגו בצורה לא הכי נכונה. פורסמו סכומים לא נכונים, וקרו הרבה דברים שאני לא רוצה להרחיב את הדיבור עליהם. בכל אופן, הפגישה האחרונה עם מאיר פניג'ל, למרות כל הדברים האלה, היתה באווירה טובה. עם אלי היחסים שלי טובים אז למה להרוס את זה? זה שזה לא קרה, אז זה לא קרה".
-למה?
"בגלל הסיבות שנוצרו וכל הזמן שזה נמשך, זה כבר הוציא את כל הטעם הטוב".
-נפגעת?
"אני לא לוקח דברים בצורה אישית".
-יש משהו אישי בינך לבין פניג'ל.
"בגדול אין שום דבר. הוא איש רגשי ומודע לזה שהוא מתעצבן מהר. אין לי מלה אחת רעה להגיד על האנשים שם, אני אוהב אותם".
-ועם כל האהבה, העדפת לשחק בנתניה בפחות כסף.
"זה רק מראה שזה לא הכסף, וכל מה שהציגו בתקשורת והסכומים שכביכול דרשתי לא היו נכונים. השיקול לא היה כלכלי כמו שהוצג".
-אמרת קודם שאתה לא רוצה לדבר על מה קרה מאז שהגעת לירושלים, אבל הפתעת את כולם, חזרת והצלחת אחרי שכולם חשבו שאתה עומד לפרוש.
"הפתעתי את מי? מה אני צריך להגיד על דבר כזה? כשהגעתי לירושלים ידעתי שאין אדם אחד שהיה בעד שאני אגיע. אנשי תקשורת, קהל, ואנשי מקצוע. אני יודע שהדעה הרווחת היתה 'בוא נתחיל לצחוק', כאילו שאני אהפוך לבדיחה אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. לא נסעתי סתם לאיטליה, וידעתי ששם אני אוכל להיכנס בצורה הכי טובה לקצב וכושר. אבל הרצון שלי היה להיות ברמה גבוהה יותר מהקצב שיש פה. לא קל להיות במסגרת של מחנה אימון במשך שלושה שבועות של שני אימונים ביום ועוד לבד. צריך בשביל זה כוח רצון אדיר, אבל קודם כל, זה בא מאהבה. כשאתה אוהב את המקצוע, לא משנה אם אתה מרוויח הרבה או פחות. דווקא ההגעה לנתניה, מבחינתי מסמלת סגירת מעגל שקשורה לאהבה הזאת. כאילו שהגלגל חזר לאחור כשהתחלתי לשחק כדורגל, כי יש פה את התקציב הנמוך בליגה ואת הדברים הבסיסיים ביותר, כמו שאיפה כביכול להישאר בליגה, זה אתגר".
3
-אתה אוהב אתגרים.
"אני מת על זה. כשבאתי מתל אביב לאיטליה זה היה אתגר, היציאה שלי לברשיה באיטליה זה היה אתגר מאוד גדול. החזרה שלי לשחק בעונה שעברה, אחרי הרבה זמן זה סיכון כי באיזשהו מקום אתה באמת יכול להפוך לבדיחה".
-חששת?
"אני לא לקחתי את זה בחשבון, כי ידעתי והרגשתי שאני מוכן ויודע לקראת מה אני הולך, אבל כלפי חוץ זה היה סיכון. בסופו של דבר אני שמח על ההחלטה לצאת למחנה ובבחירה שלי בבית"ר. והיה חשוב לי שבאיזשהו מקום הוכחתי לאחרים. זה נראה כאילו אני מובן מאליו, שאף פעם לא הפסקתי לשחק. אבל אם לא הייתי משחק טוב, הייתי כבר מקבל פידבק שלילי על זה".
-כאילו, טל בנין פה.
"בדיוק".
-אבל למה נעלמת פתאום, ומה קרה שחזרת?
"כשהייתי בבני יהודה הייתי טרוד, מאוד טרוד, ואמרתי שזה לא הוגן מבחינתי. ניקיתי שולחן, עשיתי סדר בדברים, אבל עדיין זה לא עניין אותי. פתאום כשהבן שלי גיא (בן 8, א"ג) התחיל לגלות עניין ואמר לי 'בוא לשחק פה בוא לשם', ופתאום הוא היה בא והיה אומר שבבית הספר התחילו לדבר ואמרו ככה, אז ראיתי שזה חשוב לו כי הוא לא זכה לראות אותי ולהרגיש אותי ובאותו רגע שלאק, אמרתי יאללה. באיזשהו מקום זה עשה לי תיאבון והכניס אותי לטירוף, עשיתי מחנה אימון בלי לדעת מה קורה, אם דברים יקרו או לא".
-היית בן 33, לא עבר לך בראש לפרוש.
"לא חשבתי על זה, מבחינתי ידעתי איך אני מרגיש. ספורטאי ששומר על הגוף שלו וחי חיים ספורטיביים מכיר את עצמו. למרות שקרעתי את התחת זה עבר טוב, ברוך השם בלי פציעות".
-דיברת על אנשי מקצוע ועיתונאים שחיכו לעשות ממך בדיחה, ורק אוחנה האמין בך.
"אמרתי את זה בכל משחק ששיחקתי בבית"ר בעונה שעברה שאני מודה לו על האמון בי. כשהוא התקשר אליי במחנה בחו"ל הוא אמר לי 'לא מעניין אותי מה אומרים, אני יודע מי אתה, וכמה אתה מקצוען', הוא נתן לי להרגיש שלא מעניין אותו מה אומרים ואני שמח".
-והנה אתה לא ממשיך בקבוצה שהוא מאמן.
"נתתי לו את כל הקרדיט, וחיכיתי לו כל כך הרבה זמן, ועשיתי את זה עבורו ובשביל הקהל של בית"ר, והוא יודע את זה, כך שאני לא חושב שיש לו על מה להתבאס עליי. הוא הרי לא יגיד דבר על המסגרת, אבל הוא יודע בתוך תוכו כמה רציתי להמשיך שם וזה היה גלוי לחלוטין".
4
-היו דיבורים שאתה סגור זמן רב אצל החבר הכי טוב שלך בנתניה, והכל היה הצגה.
"פה כולם יודעים הכל. בשורה התחתונה אני כאן, ואנשים יגידו הרבה דברים. אני יודע מה היה, ומצפונית אני מרגיש הכי נקי. הכי טבעי בשבילי היה להמשיך שם, ואם לא הייתי רוצה להמשיך בבית"ר לא הייתי מושך את זה, למה אני צריך את כל הטרראם הזה, אני לא אוהב את זה. חוץ מזה, ביום שלישי אמרתי לראובן שאני סוגר עם בית"ר והוא הזמין קשרים אחוריים למבחנים, ורק אחרי שהסיפור התפוצץ ביום רביעי התקשרתי אליו ושאלתי אותו אם הוא בנתניה כדי לבוא ולסגור. ראובן לא האמין כמה שזה אקטואלי ושאל אותי אם זה סופי ואם אני בטוח".
-צפויה עונה מעניינת השנה.
"כן זה מעורר עניין. אנשים מדברים על כדורגל, ויש תחרות מאוד גדולה על האליפות. מכבי חיפה, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, בית"ר, ויש את מכבי פתח תקוה, נצרת, בני יהודה, ואשדוד שרוצות להיכנס לשש. התחרות יוצרת עניין, ואם יבוא קהל זה ייתן מימד אחר".
-מקצועית, יכולת לשחק בקבוצה שמתמודדות על אליפות?
"נכון להיום אני לא שם, אבל ביכולת אין לי שום בעיה, ואני לא מרגיש נחות ממישהו. גם אם אני בנתניה, לא אחשוב שאני נחות, אני רוצה להגיע למצב שאני בא מנתניה למשחקים בחוץ בלי לפחד. אני לא מוריד מעצמי אף פעם. ככה היה גם בבית"ר, לא צריכים לפחד מאף קבוצה".
-מצטער שאתה לא חלק מהגלקטיקוס.
"ממש לא. אני לא צריך כותרות".
-מה אתה חושב עליהם?
"שכל כך הרבה שחקנים ביחד, לא יכול להיות שלא יהיה טוב. שחקנים ברמה הזאת, שרוצים להצליח וקיימת בהם האמונה והרצון להגיע לתארים אז הקבוצה צריכה להצליח. הם חייבים להיות טובים".
-יצא שחזרת לשתף פעולה עם אבי נמני בבית"ר, וקרה שבדיוק בתקופה הזאת הוא ירד לספסל. יש קשר?
"זה יכל גם לקרות אם לא הייתי שם, זה לא קשור לזה שהגעתי לשם. אבל תמיד יש את הדיבורים מסביב ויש את מה שקורה באמת. שנינו ברמה ובמצב כזה שאנחנו יודעים להיות עניינים ויודעים להביא ולהפריד דברים במגרש והכל מאחורינו. כל הסיפור של מכבי וכל האגדות שהמציאו, שמנו אותם מזמן מאחורה. נכון, היתה בינינו מתיחות, אבל זה לא הפריע לנו לשתף פעולה ועובדה שזכינו במכבי תל אביב בתארים. כשהגענו לבית"ר שיתפנו פעולה בצורה הכי טובה שיכולה להיות".
-והנה הוא חזר למכבי תל אביב שתתמודד על אליפות ואתה בנתניה שעלתה ליגה.
"מזהים אותי עם מכבי, אבל אני לא גדלתי שם. שיחקתי שם שלוש שנים. אבי זה שחקן שגדל במכבי תל אביב ומן הסתם, אחרי כל כך הרבה שערים, הקהל מזדהה איתו. הקהל רוצה להזדהות עם סמלים ופתאום הוציאו אותו משם, ובסופו של דבר, אתה רואה שזה יותר חזק מכל דבר".
5
-ומה אתה חושב על החזרה של איל ברקוביץ'?
"בזמנו הוא אמר לי שהוא אף פעם לא יחזור לשחק בארץ, אז אמרתי לו אף פעם אל תגיד אף פעם. הסתבר שהאהבה למשחק יותר גדולה מכל דבר".
הוא צריך להיות בנבחרת?
"גם על עצמי אני לא מעיד שאני יכול להיות, כי זה לא משנה".
למה?
"כי כל אחד חושב שהוא יכול להיות".
אתה יכול להיות?
"היום לא".
ובשנה שעברה.
"מה זה משנה מה אני חושב. חשבתי שכן".
לא היית מרגיש נחות מהשחקנים שיש?
"לא. אם הייתי שם לא הייתי מרגיש פחות מהם. אני יכול למלא תפקידים ולעשות דברים. אבל אלו ששיחקו עשו את זה טוב, ויש גם סיכוי לעלות, אז אין סיבה להוציא ולהכניס שחקנים. בכל מקרה כשהייתי צריך להיות שם, הייתי".
בסגל יש לך מקום.
"חזרתי לשחק גם כדי להראות שאני יכול. לא שאני רוצה לחזור, אלא זה אצלי בראש בתוך תוכי. כל החיים זה היה ככה, אני לא יכול שלא לחשוב על הכל ובגדול, אז אני משחק כאילו ואני מנסה לשכנע את אברם. בסופו של דבר זה עוזר לקבוצה ואם זה יקרה על הכיפאק אם לא, אז לא. אבל כשאני משחק, זה כאילו שאני רוצה להראות".
בגיל 34 אתה עדיין שואף לכך?
"הגיל בכלל לא מהווה בעיה, ואני חושב שאברם יודע את זה. אם היה שחקן בן 36 שבכל משחק היה נותן גול הוא היה בנבחרת. יש קבלות, ואברם עובד לפי מה שהוא רואה. אולי, מי יודע מה יהיה".
קצת קשה להגיע לנבחרת דרך קבוצה שרוצה להישאר בליגה.
"אני לא רואה במטרה להישאר בליגה אתגר. האתגר שלי הוא שנתניה תתמודד מול קבוצות עם תקציבים גדולים במסגרת המגבלות. יש לנו שחקנים מוכשרים כמו עבדול ראזאק, אלן מסודי, קובי חסן, ישראל זביטי ועוד. אמנם הסגל לא הכי רחב כמו בקבוצות עם תקציבים גדולים, אבל זה האתגר. יש פה אווירה של כדורגל, הרבה קהל, והקבוצה התחזקה. כל זה אמור לעזור לנו להיות הפתעת העונה כמו שראובן אמר ופוטנציאלית זה אפשרי. התקציב לא משנה ושמות לא משנים. חשוב מה נעשה. אני רואה שחקנים שמשקיעים, עובדים קשה, כמעט ולא מחסירים אימונים ובסופו של דבר אלו דברים מביאים פירות. גם חשוב מה נעשה במחנה אימון מבחינה מקצועית וחברתית. וככל שנהיה יחידה ותלכיד ונבוא עם כוח ולא נפחד, ולא נבוא בחשיבה של להישאר בליגה אלא נחשוב בגדול, נצליח. הרי כולם מתחילים מאותו קו, הדברים הבנאליים הם הכי נכונים".
אתה הולך לדבר עם השחקנים על כל זה.
"אני לא מדבר יותר מדי, במגרש זה יוצא לי אני מעיר ומתקן".
אתה מהמקללים?
"רק את עצמי. את האחרים אני לא מקלל, רק מעיר. אני בעד קודם כל לעשות ולשמש דוגמה בדרך שאתה מתאמן ומשחק ולעשות את המקסימום, ואז אתה יכול להעיר. אתה לא יכול לא לעשות כלום ולהגיד קוראים לי ככה וככה ולנצל את זה".
מצפים ממך שתנהיג פה.
"אני לא אומר אל תצפו ממני, לא הורדתי ציפיות גם בירושלים. להיפך אין לי בעיה שיבנו עלי אבל אני לא לבד. יש פה עוד שחקנים טובים. וכל אחד יכול להנהיג. במשחק כל אחד מרוכז לעצמו במה הוא צריך לעשות, אני מסתכל מסביב ורואה את הדברים יותר בגדול, זה בא לי בטבעיות, אבל הסרט של הקפטן לא מעניין אותי".
העובדה שאתה משחק תחת ראובן עטר לא יכולה לפגוע בחברות ביניכם.
"דברים קורים לנו ביחד. אבל החברות תישאר חברות והיא רק תעזור, אנחנו מאוד עניינים".
כן אבל גם שניכם מאוד רגישים.
"נו אז מה. ראובן רוצה להצליח לא פחות ממני ואני רוצה להצליח גם בשבילו, ויש פה ערך מוסף. ואתה רואה את זה באימונים, אני מרגיש טוב ורוצה לשחק כמה שיותר טוב וזה המקום הכי טוב לעשות את זה".
זה גם מבחן עבור ראובן עטר ושיטת המשחק שלו.
"ראובן עטר כמאמן ושחקן תמיד עמד בלחצים וימשיך לעמוד בהם. אני מאחל לו שיעמוד בלחצים, ושיצפו ממנו. בעונה שעברה הקבוצה היתה בלחץ לעלות ליגה ובשורה התחתונה היא השיגה את זה וזה מה שחשוב".
מכבי נתניה לאן?
"יש שחקנים טובים, כאלה שאפשר לצאת איתם למלחמה, ולכן אי אפשר להגיד שהמטרה היא להישאר בליגה. ראובן אמר שהוא רוצה להיות הפתעת העונה ואני מאמין בדברים האלה. אני יודע מה אני רוצה לעשות ולכן לא מרפה, אני רוצה שהקהל יבוא למגרשים ויראה בגאווה קבוצה שקשה לנצח אותה. כמו שאני רואה, תהיה הצלחה בעזרת השם למכבי נתניה ואין יותר יפה מזה".