"אם אעזוב, הפועל ר"ג תימחק"

דמותו של אלי ניר קשה לפיצוח. אוהדי הפועל רמת גן, אנשי תקשורת ומקורבים מגדירים אותו כ"עוף מוזר". אולי זו הבעת ההשתוממות הקבועה שהוא עוטה על פניו, גם כשמוטחות בו שאלות קשות, אולי זה החיוך השובבי הקבוע, שלא תואם את המצב הקשה שלו ושל הקבוצה. גם בראיון הזה שמר ניר על החיוך הלא ברור, אבל מה שהתגלה זה שחוץ מלחייך הוא גם יודע לכעוס, בעיקר כשמדובר באוהדים שהפגינו לפני שבועיים מול בית משפחתו בהרצליה. "אני בז לאותם אוהדים", אומר ניר בזעם, "אין להם מושג מה קורה בקבוצה, כי אלי ניר הוא לא הבעיה. יכול להיות שאלי ניר נכשל, לא ניהל טוב, הכל יכול להיות, כי העונה האחרונה היתה כישלון, אבל אלי ניר הוא זה שאיתו הקבוצה זכתה בגביע המדינה. אם לא הייתי שם ערבויות, הפועל רמת גן כבר לא היתה קיימת.
"ההפגנות לא משפיעות עליי ולא על המשפחה", ממשיך ניר הנסער, "הם יכולים לקלל, לכתוב, לשיר שירים מגעילים עליי ועל כל המשפחה, אבל הם לא מגיעים לקרסוליים שלי ושל ארבעת ילדיי. הם צריכים רק לדעת שביום שבו אלי ניר יחליט סופית לקום ולזרוק הכל, הפועל רמת גן תימחק".

בשבוע שעבר חל המועד האחרון להרשמת הקבוצות לליגה הארצית, הליך פורמלי ראשון שהקבוצה נדרשת לבצע. ניר, שהתלבט רבות אם לרשום את הקבוצה, החליט ברגע האחרון לבצע את ההליך, מה שמנע את מחיקת הקבוצה מרישומי ההתאחדות. "ראיתי שלאף אחד לא אכפת", הוא אומר, "כנראה שנגזר עליי לעשות הכל לבד, כמו בעבר. בשבועות האחרונים הבשילו כל מיני תהליכים שאני שותף להם, ואולי הם יספקו איזשהו אור בקצה המנהרה. אם זה לא יצליח, גם ככה הקבוצה היתה מתפרקת, כבר יש נגדה צווי בורר".

על פי ההערכות חייבים הפועל ואלי ניר, העומד בראשה, סכום שנע בין ארבעה לחמישה מיליון שקל, שמורכב מחובות לשחקנים, בעלי מקצוע וספקים. הבעיה הגדולה ביותר היא עם 30 השחקנים ובעלי התפקידים, שהוציאו צווי בוררות בהתאחדות לכדורגל נגד הפועל רמת גן בהיקף של מיליון וחצי שקל. אם לא ישולמו החובות האלה עד סוף החודש, הקבוצה תפורק רשמית. במקרה כזה גם תפרע הבקרה התקציבית את הערבויות האישיות שהשאיר אלי ניר במשרדו של רו"ח יאיר רבינוביץ'. על השאלה אם יש לו את הסכום שרשום בשטר הערבות מסרב ניר לענות: "מאחר וזה עניין משפטי, בוא לא נדבר על זה. או שיממשו או שלא. זה סכום כסף גדול ואני צריך לדעת איך להתמודד עם זה".

ניר, 54, שעובד כמנהל חשבונות בחברה פרטית, נכנס להפועל רמת גן לפני תשע שנים. יחד איתו נכנסו להנהלת הקבוצה הספונסר הראשי שלה, אלי כדורי, בעלי חברת המאגר (ואביו של הקפטן לשעבר, שחר כדורי), ונחום וישנבסקי, ששימש יושב ראש הקבוצה שלוש שנים. בעונה שעברה החליטו השניים לצאת מהנהלת הקבוצה. ניר נשאר לבדו, והיום הוא שולח אצבע מאשימה לעבר חבריו לשעבר בהנהלת הקבוצה. "הם נטשו את הספינה ברגע שהתחילו הבעיות ונתנו לה ולי לטבוע לבד", טוען ניר, "הטעות שלי היתה שלא נטשתי גם, אבל מתוך אהבה לקבוצה לא עשיתי זאת. כנראה שטעיתי, כי אחר כך אותם אנשים גם ניסו להפריע מבחוץ, כי זה אכל אותם שהקבוצה ממשיכה להתקיים. אני מתחרט שלקחתי לבד את האחריות, אבל אני לא בוכה על חלב שנשפך. הטעות היחידה שעשיתי זה ששיחררתי אותם מהערבויות האישיות שלהם ונשארתי לבד".

-מה אתה אומר לאנשים שאתה חייב להם כסף?
"קודם כל זה לא אני, זו הפועל רמת גן. ברור שזה לא נעים, אבל אני מבדיל בין שתי התקופות. מה שחייבים היום לא עולה על החוב שהיה בזמן ששלושתנו ניהלנו את הקבוצה. העונה שמרתי על איזון מסוים ולא הגדלתי את החובות, לכן אני לא חושב שהיום שאני צריך לבוא ולהתנצל כי יש בדיוק את אותו חוב. ההיפך הוא הנכון: אם ההתאחדות לכדורגל ועיריית רמת גן לא היו מעכבות לי תקציבים שמגיעים לי , לא הייתי חייב שקל אחד על העונה הזו לאף אחד".

-איפה הכסף?
"הסיפור של הפועל רמת גן קיבל תפנית טרגית במיוחד לאור זכייתה המדהימה בגביע המדינה לפני שלוש שנים. אז, כך חשבו כולם, תחזור הקבוצה המפוארת הזו למרכז העניינים בכדורגל הישראלי. בפועל מה שקרה הוא שרוב שחקני הסגל עזבו, בעונה הבאה ירדה הקבוצה לליגה הארצית, ואת העונה האחרונה היא סיימה במקום השמיני, בלי הרבה כבוד".

על השאלה מדוע לא מינף את הזכייה ההיא להשגת ספונסרים חדשים לקבוצה משיב ניר, "עשינו עשרות פגישות להביא ספונסרים. אנשים לא יודעים כמה קשה להכניס משקיעים לכדורגל, בייחוד כשמדובר בקבוצה מהליגה השנייה. מי ייכנס לקבוצה שבקושי מסוקרת בעיתון ובטלוויזיה בכלל לא?".

שאלה כלכלית נוספת שמעלים מבקרי ניר היא לאן נעלמו מיליון וחצי הדולרים שקיבלה הפועל רמת גן בעבור עזיבת איצטדיון המכתש, שנמכר לקבלן שאמור לבנות במקום בנייני מגורים. גם בעניין הזה, טוען ניר, מדובר בהגזמה החוטאת לאמת. "לא קיבלנו מיליון וחצי דולר ולא מיליון דולר", הוא טוען. "זכינו בפסק בורר על המכתש במיליון ו~75 אלף דולר. מתוך זה 15 אחוז הלך לעורכי דין, וכדי לקבל את הכסף מההסתדרות נעשתה מחיקת חובות של כמה מאות אלפי דולרים, למרות שאני התנגדתי לעניין, ושניים אחרים היו בעד. אחר כך הלך גם כסף לבורר ולשמאי, ובסוף לא נשאר מהסכום הזה הרבה כסף. אני מכיר את הסיפורים, הכל שטויות".

אחת האפשרויות להצלת הפועל רמת גן היתה להיכנס לאיחוד העירוני שעשו הכח ורמת עמידר. עיריית רמת גן, שמעוניינת לרכז כוחות ולתת משאבים לקבוצה אחת בעיר, כבר התנתה את הגדלת התקציב בהצטרפות קבוצה שלישית לאיחוד. גם במקרה הזה ניר טוען שהוא לא הבעיה, אלא החובות הגדולים של הקבוצה. "אני הייתי מוכן להיכנס לאיחוד וניהלתי משא ומתן עם אנשי הכח ועמידר במשך שנה", מספר ניר. "בסוף הם, בשיתוף עיריית רמת גן, החליטו שהם לא רוצים אותנו, כנראה בגלל החוב, למרות שעל הפגישה הראשונה כל אחד הציג מה שהוא מביא איתו. הם הביאו כסף פרטי ואני הבאתי חובות, זה מה יש. אם היום הם קוראים לי להצטרף, אני נכנס ללא היסוס. ברור שזה כואב מבחינת הסמל וכל מה שמשתמע מכך, אבל אם זה יציל את הפועל רמת גן ויאפשר לי לזוז סוף כל סוף הצידה, אני מוכן למהלך הזה. אם יירצו, אני אעזור מבחוץ. אם יירצו שאלך קיבינימט, אלך".

-אז למה בעצם אתה נשאר בקבוצה?
"אני לא רוצה להישאר, אבל גם לא רוצה להגיש אותה לפירוק ולהיות האיש שייזכר כמי שפירק אותה. זו קבוצה שאני אוהד מאז שאני ילד, חשוב לי שהפועל רמת גן תישאר ותצא מהמצב הקשה שלה. כרגע אני הבן אדם היחיד שמסוגל להשאיר אותה בחיים".