מה תורמת לנו המכביה?

המכביה היא אחד המפעלים החשובים של הציונות במאה השנים האחרונות. כאשר יצעדו הערב אלפי ספורטאים יהודים מ-34 מדינות באיצטדיון הלאומי, בטקס הפתיחה של המכביה ה-17, תורגש היטב תחושת הגאווה וההזדהות. אולם, שוב - כמו בכל המכביות האחרונות - יתלווה לאירוע טעם של החמצה.

אין ספק שהוגי רעיון "האולימפיאדה היהודית" מצאו פתרון איכותי להגברת המודעות לארץ ישראל. ואכן, המכביות הראשונות שירתו את הרעיון נאמנה. לכבוד המכביה הראשונה ב-1932 נחנך איצטדיון בצפון תל אביב, ששירת את הקהילה גם שלושה עשורים מאוחר יותר. אבל מאז לא תרם האירוע לפיתוח תשתיות. התחרויות מתקיימות כיום במתקנים עלובים ומעליבים, שהמשתתפים אף לא היו נכנסים אליהם בארצות המוצא שלהם.

הכישלון החמור ביותר של תנועת מכבי העולמי הוא אי שילובו של המפעל בלוח הפעילות הבינלאומית במקצועות מושכי קהל. המכביה היתה חייבת לארח טורניר טניס מקצועני נושא פרסים ושתי תחרויות הזמנה בינלאומיות באתלטיקה ובשחייה. שני מקצועות אלה הם הבסיס האיכותי של המשחקים האולימפיים, משחקי חבר העמים, פאן-אמריקן ועוד. מארגני המכביה דנים בסוגיה כבר 12 שנה, אך נמנעים מקבלת החלטה. בדרך זו האירוע לא יתפוס את המקום הראוי לו בתודעת הספורט בישראל ומחוצה לה.

בנוסף למוצא היהודי המאחד את כל משתתפי האירוע, כוללת המכביה מאגר של מומחים בינלאומיים בניהול, מחקר ופיתוח, שחלקם עומדים בראש המשלחות. בספורט הישראלי הניהול לקוי וחסר מעוף ויוזמה. אם המדינה השכילה למנות נגיד בנק אמריקאי רק בגלל כישוריו, חייב הספורט הישראלי לנצל את מאגר המומחים הזמין, באמצעות שילובו בעמדות מפתח בארץ. ד"ר איאן פרומן, רופא שיניים דרום אפריקאי וחתן פרס ישראל, חולל מהפכה בטניס הישראלי רק מכיוון שפעל נגד השיטה המסואבת כאן. עוד שלושה-ארבעה אנשים עם חזון זהה בתחומים אחרים היו יוצרים שינוי מהותי ומשחררים את הספורט הישראלי מעול הפוליטיקה המקומית, שמחסלת אותו לאט, אבל בטוח.

הספורט הישראלי אינו זקוק לכספם של האורחים מחו"ל, כי כסף לא חסר לו. ידע, לעומת זאת, חסר מאוד. אבל אלפי פעילים עוסקים בבועה קטנה, שזה מכבר אינה תורמת תרומה משמעותית לעם היהודי בכלל ולעם בציון בפרט. תנועת מכבי העולמי מנציחה את עצמה באמצעות פקידות, עסקנות וארגון מפעלים צנועים בחו"ל, שספק אם הם מגבירים את המודעות למדינת ישראל.

איש ממנהיגי התנועה אינו עוצר לרגע כדי לראות, שהשתתפות של טובי הספורטאים בעולם בשניים-שלושה מקצועות באירוע הזה היתה תורמת רבות לדימויה של ישראל בדעת הקהל העולמית. מן הראוי שמארגני המכביה יפסיקו לשאול את עצמם מה מדינת ישראל יכולה לתרום למכביה - אירוע שנתפש כשולי בעיני הציבור כאן, המתייחס אליו כאל ג'מבורי המוני - אלא איזו תרומה יכולה המדינה להפיק מהאירוע.