סוכנות הידיעות הפרטית של גרנט

להלן כמה ראיות: בידיעות שפורסמו אתמול בשלושת העיתונים היומיים, הוזכרה כתבה בעיתון הגרמני "קיקר". הכתבה, כך על פי הדיווח, עסקה באברהם גרנט ונבחרת ישראל. על פי גרסה אחת, כותרת הכתבה היתה "ויוה אברהם" ו"אגב, אברהם גרנט מכונה בכתבה 'מאמן מבריק'" ("ידיעות אחרונות"); על פי גרסה אחרת, הכותרת היתה "ישראל קרובה למונדיאל", ו"בכותרת המשנה ובכתבה מיוחסים לגרנט דברי שבח על ההישגים שצברה הנבחרת בשנה האחרונה ומומחים בענף מגדירים אותו כטקטיקן, חכם ואיש מקצוע מהשורה הראשונה" ("מעריב"); על פי גרסה שלישית, "מישהו דאג להביא לאימון כמה גיליונות של 'קיקר', שבו פורסמה כתבת ענק על המאמן אברהם גרנט" ("הארץ").

כך שלמרות אי התאמות מסוימות בין העיתונים, התשתית הראייתית מוצקה: עיתון גרמני חשוב החליט לתת דעתו על נבחרת ישראל; הוא עשה זאת מהזווית של אברהם גרנט; המאמן הישראלי זכה למחמאות גדולות; גיליונות העיתון הובאו לאימון הנבחרת; כתבי הנבחרת דיווחו על כך לקוראים.

למרות שדי נעים לחזות בפירגון מצד עיתון חשוב ויוקרתי כמו "קיקר", כמה תהיות עדיין מרצדות ברקע ולא נותנות מנוח. כמו, למשל, איך בדיוק הגיעו גיליונות "קיקר" למחנה האימונים? מי תירגם עבור העיתונאים והשחקנים את כותרות הכתבה מגרמנית לעברית? האם הדיווח של העיתונאים הישראלים משקף את שנכתב בכתבה עצמה?

שלשום הגיעו כתבי נבחרת ישראל למחנה האימונים בקיסריה. כשנכנסו בדלתות הלובי, נפלו עיניהם על שני העתקים של הכתבה. עיתון "קיקר" לא היה במחנה האימונים, אלא צילומים מאותה "כתבת ענק". לשאלה מי צילם את העותקים, אין תשובה ברורה. "הם פשוט היו שם", על פי אחד הכתבים, "העתק אחד על השולחן ועוד העתק שהסתובב בלובי". לשאלה מי תירגם עבור העיתונאים את הנכתב בה, עונה אותו כתב: "כשהגעתי, כולם כבר ידעו מה הכותרות".

ב"קיקר" מפרסמים זה כשנה סדרת כתבות לקראת מונדיאל 2006. בכל פעם נבחרת אחרת, הפעם הגיע תורה של ישראל. כותרת הכתבה היא "אברהם אבינו", כתבו אותה יוזף ברומברגר (שמתגורר בישראל) ותומאס בקר. היא התפרסמה ב-21.6, לפני יותר משבועיים. כותרת המשנה היא: "נבחרת ישראל ואברהם גרנט מרגיזים את הגדולים". אברהם גרנט אכן זוכה ללא מעט סופרלטיווים (למשל: "להצלחה יש קודם כל שם אחד, אברהם גרנט"). אבי נמני, הקפטן, אומר: "אברהם מתנהג אלינו כמו אל הבנים שלו, אנחנו ניתן לו הכל בחזרה". עוד נאמר כי "גרנט עוסק בזמנו החופשי בקריאת ביוגרפיות של אישים היסטוריים... הוא שקט ובעל ביטחון... יש לו פרספקטיווה אחרת... פסיכולוג חובב... איש נעים, אבל בעל אוטוריטה...".

אבל גם: "גרנט הוא נציג אבסולוטי של המשחק ההגנתי". ועוד: "הוא לא משחק אפילו עם חלוץ אחד". ואפילו: "לאור היכולת של הנבחרת, לא בדיוק ברור איך הוא מצליח".

מאחר שהנבחרת שייכת להתאחדות, וההתאחדות מתוקצבת גם על ידי מועצת ההימורים, ומועצת ההימורים היא גוף ציבורי - מדובר בביזבוז כספי ציבור: עובד אחד עוקב אחרי פרסומים בעיתונות העולמית, שני דואג לצלם את הפרסומים, שלישי מניח אותם בלובי ורביעי מספק תרגום לעיתונאים. מוגזם. אלא אם כן, כמובן, את כל הפעולות עשה אדם אחד.