מדהים איך שהיוצרות מתהפכות בקצב מטורף לפעמים. רק לפני שבוע עוד היו בבית"ר ירושלים באופוריה. אם מכבי חיפה מתפרקת, הגלאקטיקוס של מכבי ת"א הם בלוף ומהפועל ת"א אין סיכוי שייצא משהו מאיים, מה כבר נשאר בקרב על התואר?
שתי נקודות הביאו לתפנית כל כך חדה ולמעבר של אוהדי בית"ר מאופטימיות לפסימיות. האחת היא ההפסד באינטרטוטו לליברץ'. 5:1 היא לא תבוסה שמצלצלת טוב לאוהדי בית"ר. זוהי התוצאה שקיבלו מהדייגים הנורבגים בטדי לפני שמונה שנים, וזו גם המנה שחטפו בראש בשבת האחרונה. אבל צריך להאמין לאלי אוחנה כשאמר ש"סוף סוף נפטרנו מהאינטרטוטו". הטורניר הזה תמיד היה מעיק, לא נחוץ ומפריע להכנות לעונה. ככה שבעניין הזה לא רק שצריך לסלוח, חשוב לציין שלהפסד אין כל חשיבות כהוא זה. העונש טמון בעובדה שבית"ר הגיעה למפעל המיותר הזה, לא בתבוסה.
הנקודה השנייה והמשמעותית יותר היא חזרתו של אוחנה מדרום אמריקה בידיים ריקות ובלי בלם, והצטרפותו המחודשת של אינדיו לקבוצה. בניגוד לאינטרטוטו, אין כאן כשל אחד של המאמן, אלא שניים: הטיול הארוך שלא העלה תמורה וחזרתו של שחקן בינוני, שכבר היה מחוץ לסגל. אותו שחקן שלא הפסיק לבכות לפני חודש שלא משלמים לו ושהיחס אליו מחפיר, חוזר לקבוצה עם חוזה "משופר": אם ילינו את שכרו, הוא יוכל להתלונן בבקרה. יופי. אז לא רק שהיכולת של אינדיו לא מבריקה, שבני יהודה וכל המחזרות הוירטואליות האחרות לא ששו לצרף אליהן, גם אין יותר מדי תבונה בראשו. ובלם אחורי הוא התפקיד שדורש הכי הרבה אינטליגנציה במגרש. אוהדי כדורגל לא מתיימרים להיות פילוסופים, אבל הם מזהים את הדברים האלה בין השורות.
מעבר לכך, התברר שטוטואנה ואנסומבו בכלל לא סגורים עדיין בקבוצה. לך תדע איך העניינים עם הפועל חיפה יתפתחו עד שתחל הליגה ואם הם בכלל ישחקו בצהוב. אז מה הפלא שהאוהדים כועסים ודורשים עוד חיזוק?
לא מפתיעה התנהגות ה"קומץ" כלפי מאיר פניג'ל. הם שכחו שהוא הציל להם את הקבוצה לפני ארבע שנים וזוכרים את העונות האחרונות, בהן היא לא מזכירה אפילו קבוצת צמרת. ניעור המכונית של הבעלים היה מיותר לחלוטין. האיש משקיע מכיסו ומזמנו בקבוצה, אבל צריך לשים סייג אחד למי שממהר להאשים את הג'ונגל של בית וגן: גם בחיפה, באימון מכבי ת"א בחולון ובמגרש האימונים של הפועל פתח תקוה לא עמדו האוהדים אדישים לאימוני הבכורה של קבוצותיהם וזרעו הרס. הקומץ לא לבד.
האופוריה שהיתה שם קודם לכן היא שמעורתת תמיהה. אוהדי בית"ר לא הגיבו לכשלים של השנים הקודמות, והקיצו מחלום בן שבועות ספורים. אבל נשאלת השאלה: למה בדיוק הם ציפו לפני שבוע, מה היה בקבוצה הזו שאין בה היום? טוטואנה ואנסומבו הם שני שחקנים סבירים, לא בוכנות שאפשר לבנות סביבם קבוצה. החבר'ה האלה בכל זאת ירדו ליגה. יואב זיו הוא שחקן נחמד, אבל מי אמר שיסתדר בטדי כמו שזרח במקום נטול עניין כנצרת עילית? תומר בן יוסף ותומר חליבה - אלה התשובות למכבי חיפה ולמכבי ת"א?
בית"ר לא היתה מועמדת לאליפות לפני שבוע כפי שהיא לא מועמדת היום. אפשר וקל לבוא בטענות לאוחנה, ויש הרבה כשלים למאמן. אבל בסך הכל, בתקציב שהיא מעמידה בשנים האחרונות, עם מוסר תשלומים ירוד ומוניטין רעועים מאז תקופת זאבי, שלא מאפשרים לה לקלוט את הקליברים הגדולים, היא הפכה לסתם קבוצה. צריך גם לזכור שפניג'ל עדיין לומד איך לשרוד בביצה. לא רק שהוא צריך להתמודד עם הכסף של שחר ולוני, גם אבי לוזון מאגף אותו מימין. המערכת הרעועה הזאת דורשת יותר ממאמן חדש וכמה שחקני חיזוק. היא זקוקה לעבודת צנרת רצינית.
בית"ר ירושלים, סתם קבוצה
6.7.2005 / 21:57