במכבי תל אביב לא קיבלו אישור להתראיין על פרשת ברוך דגו. לירן שטראובר, שוער הקבוצה, אמר לוואלה! ספורט: "תצטרך לעבור דרך ההנהלה". אבי נמני סירב גם הוא להגיב לפרשייה המכוערת, בה קיללו אוהדים את דגו, באימון הבכורה של הקבוצה אמש (שני).
מטלי לייבוביץ', דוברת הקבוצה, קיבלנו בשעות הצהריים תגובה רשמית: "מכבי ת"א תמיד הייתה ולעולם תהיה נגד התלהמות של אוהדים, נגד שחקניה ונגד שחקני קבוצות אחרות. ברוך דגו הוא שחקן מכבי ת"א ובאימון נעשה לו עוול. אנו מצפים מהאוהדים שפגעו בברוך דגו שיתנצלו על כך. אסור לכל מי שקורא לעצמו אוהד מכבי ת"א להיגרר לפרובוקציות מכוערות שכאלה".
ההרגשה שלנו היא שבמועדון עושים את מה שצריך, אבל לא יותר מזה. "מעריב" פירסם הבוקר כי אחד משחקני הקבוצה אמר לאחר התקרית: "אין פה גברים, וזה הוכח בשנה שעברה". בסרטוני הוידיאו נראים השחקנים מבודחים ובמצב רוח טוב. ההתעלמות מהקללות לדגו וחוסר הגיבוי לשחקן צעקו לשמיים.
לייבוביץ' נשאלה כיצד הקבוצה לא מצליחה למגר אוהדים בודדים, והדוברת ענתה: "זהו בדיוק העניין, שזה קומץ שאינו מייצג את אוהדי מכבי ת"א". נכון, זה קומץ. לא היו יותר ממאה אוהדים באימון אתמול. אולי עשרה מהם קיללו ונטפלו. אלא שאם דגו השפריץ מים מבקבוקו על אוהדים, היתה לו סיבה. הוא הרגיש מאוים ופגוע. איש מחבריו לא נקף אצבע. תגובה רשמית של טלי לייבוביץ' אפקטיבית הרבה פחות מאמירה ברורה של אבי נמני או איל ברקוביץ'.
אל תפספס
למה להתכסך עם רוכשי המנויים?
השתיקה התקשורתית של מכבי רועמת. לאורך החודשיים האחרונים שוטפים אותנו בעלילות הגלקטיקוס. הם עושים מסיבות עיתונאים קולניות, משחררים הצהרות, יוצרים הייפ מטורף, ובצדק מבחינתם. אבל כשזה מגיע לעימות אמיתי עם הבעיות, פתאום יש הוראה לשתוק. הולכים על קצות האצבעות, לא משחררים שום הצהרה. מנכ"ל הקבוצה, אלי דריקס, שבדרך כלל מגלה פתיחות תקשורתית, נמצא בחו"ל.
לפי דיווחו של משה גוזגל בספורט 5, נמני אמר לאוהדים, "לעזוב את דגו במנוחה", אבל לנו סירב נמני למסור תגובה. ראשי האוהדים מסרו זר פרחים, אבל אמרו באותה נשימה כי "דגו צריך לבוא לקראתנו". מה בדיוק הוא צריך לעשות? להגיד שהוא מאושר בקבוצה שסירבה לאמץ אותו לחיקה אפילו אחרי פנדל מכריע בגביע? דגו לא היה טלית שכולה תכלת בשבועות האחרונים. האמירה "הכושי עשה את שלו" לא היתה במקום - דגו עצמו מנגן לעתים על צבע העור. זה עדיין לא נותן לגיטימציה לקומץ לרדוף אחריו ולעשות לו את המוות בכל צעד ובכל אימון.
רוב האוהדים של מכבי ת"א הם אוהדים טובים, כאלה שבאים לראות את הקבוצה ולא מתעסקים בחשבונאות אישית. הכתם המכוער הזה עושה להם עוול גדול. רק אליליהם של האוהדים, האנשים שמשפיעים עליהם באמת, יכולים למחוק את הכתם. האיבה לדגו נולדה על רקע התפישה שהוא אחד האחראים לדחיקת רגליו של אבי נמני ממכבי. עכשיו נמני חוזר, דגו בדרך החוצה, וניתן לצפות מהמנצח לנצל את מעמדו לטובת המפסיד. אפשר להקים עוד אלף ועדות למניעת אלימות, אבל הדרך הטובה ביותר למיגור התופעה היא אמירה ברורה של כוכבי הקבוצה בנוגע לאמירות הקשות.
אלא שכשם שלאלי אוחנה היה נוח יותר לצאת נגד אוהדי בני יהודה, במקום להתעמת עם חלק מאוהדי קבוצתו על רקע הגזענות שפושה בקרבם, גם לאבי נמני ואיל ברקוביץ' קל יותר להתעטף באהבת הקהל מאשר לצאת באמירה פומבית וברורה למען מי שעדיין מחזיק בתואר "חבר לקבוצה". אחרי הכל, מי רוצה להסתכסך עם רוכשי המנויים?