ערבי או ישראלי?

הנזק העצום שמאזן גנאים גרם בשבוע האחרון לסכנין עשוי להחזיר בסוף העונה את הקבוצה למקום ממנו היא הגיחה לפני שנתיים, ולהפוך אותה לגימיק היסטורי קצרצר. האמירות הלא חכמות ששבו ועלו בסוף השבוע בפרשת עבאס סוואן, החזרה המבוהלת לנישה המסכנה "הקבוצה של המגזר" והתיוג של סואן כגיבור שאמור להקריב את עצמו על המזבח, מעידות על פאניקה מקצועית ואובדן דרך. עד לא מזמן סכנין התעקשה שיגדירו אותה כקבוצת ספורט ישראלית לכל דבר (כך לפחות גנאים דאג להצהיר תחת כל עץ רענן), התעלמה מהמלכודות הגזעניות שטמנו לה מדי שבת במגרשי הכדורגל, שידרה אופטימיות מקסימה וגרמה לשחקנים לרצות לשחק בקבוצה השפויה שלה, בטח שלא להכריח אף אחד, גם אם קוראים לו עבאס סואן ואלן מסודי. אם סכנין לא מסוגלת לשרוד ללא סואן או כל שחקן אחר, אז כנראה שלא מגיע לה לשרוד. ההיאחזות בתיק המגזרי, המשא הכבד הזה, לא יציל אותה, אלא יכריע אותה במהרה.

גם עבאס סואן חייב להתנער מהטלאי הזה שמנסים לתפור לו. סואן הוא שחקן כדורגל מצוין, לא שחקן ערבי. כדי להגשים את עצמו מקצועית כדאי לו ולמליצי היושר שלו להתנער מהמחשבה הפרימיטיבית כאילו הוא מייצג איזה כפר ונלחם איזו מלחמה שלא קשורה לספורט. כל מי שחושב אחרת, כאילו סואן הוא מה שהיה אהוד בן טובים עבור בני יהודה בשנות השבעים (תראו מה קרה לבני יהודה מאז שהתנתקה מהתווית המגזרית), עושה עוול גם לשחקן וגם לסכנין. רוי קין לא מייצג את אירלנד, למרות שהוא משחק באנגליה; למרות שהוא משחק במדינה שפשעה נגד העם האירי יותר מהפשע של הישראלים נגד הפלסטינים. כנ"ל לגבי עשרות האירים והסקוטים האחרים שמגיעים מדי שנה לפרמייר ליג, רק כדי להגשים את הכשרון בצורה מירבית. דיונים פוליטיים נעלמו מזמן מהליגות שמחשיבות את עצמן מקצועיות נטו. אז למה סואן לא יכול לעשות אותו דבר במכבי חיפה?

אם גנאים לא היה נכנס לפאניקה, אלא נותן לסואן את ברכת הדרך לנסות ולהגיע עם מכבי חיפה לליגת האלופות או לזכות באליפות לראשונה בחייו, הרווח שלו ושל "המגזר" אותו הוא מנסה לייצג היה הרבה יותר גדול. מעבר לכך שהוא היה מראה לכולם שסכנין יותר גדולה מכל שחקן, כל ילד שמעריץ את סואן היה לומד שהדרך להצלחה עוברת אך ורק דרך הוויתור על הזהות המגזרית. הדוגמה של סואן היתה מראה שרק מצוינות ומקצוענות יכולות להוביל למשהו בעולם הגדול. כל איש עסקים מצליח יודע זאת. גם ואליד באדיר, שככל שהתבגר ברח מהפוליטיקה כמו מאש.

הגיע הזמן, אחרי שנתיים בליגת העל, שגנאים ותומכיו יקראו את המפה, לפני שהם מניפים את דגל המאבק: סכנין לא שינתה כלום בכדורגל הישראלי ובחברה הישראלית. העבודות על האצטדיון החדש בכפר תקועות; הקיפוח של ערביי ישראל נותר כשהיה; הגזענות נוסקת. האם גנאים רוצה להישאב לתוך זה מחדש?

ההתנהלות של בני סכנין במחצית השנייה של העונה שעברה הייתה מבישה. מאז תקרית המכות בקריית אליעזר, הקבוצה צללה דרך קבע למטה. למעשה, המזל של סכנין היה שהפועל חיפה לא התעוררה שבוע קודם, כי לו זה היה קורה, היום היינו שומעים על ההכנות של הקבוצה למשחקים מול הכח ורעננה. בעצם, לא היינו שומעים עליה בכלל. סכנין הייתה הולכת בדרכן של הפועל טייבה, הפועל בית שאן, מכבי אחי נצרת ומכבי קריית גת, קבוצות שטעמו לעונה או שתיים את טעם ההצלחה ונמוגו כהרף עין מנוף הכדורגל.

ההנהלה עשתה הרבה טעויות, כאלה שאם תחזור עליהן בעונה הבאה היא תיקבר תחת ההריסות כבר באזור המחזור העשירי. טעות אחת מאזן ג'נאים ידע שהוא לא יכול להרשות לעצמו לעשות כבר עכשיו: לוותר על עבאס סואן. סואן הוא סכנין, סכנין היא סואן. אם הוא הולך, אין לקבוצה הזו זהות, אין לה סמל. חלאיילה, אחמד קסום ומאיר כהן הם לא סמלים. הם לא מייצגים. הם עוד שחקני כדורגל. סואן הוא שגריר.

סואן, כבר לא בחור צעיר, עשה טעות שחתם על חוזה כל כך נמוך בסכנין, 50 אלף דולר לעונה. אפשר להאשים את ההנהלה בניצול, אבל היד של סואן הייתה זו שהחזיקה את העט בזמן החתימה. בית משפט היה מבטל בנקל כל תביעה אפשרית מצידו. חוזה הוא חוזה, מה גם שהאלמנט של להחתים סמל בזול לא קיים רק אצלנו. בארצות הברית קוראים לזה "הום-טאון דיסקאונט" (הנחה לעיר הבית), וזה קורה הרבה מאוד פעמים, בפוטבול ובבייסבול בעיקר, שם שחקנים מוותרים על סכומים גבוהים בהרבה, לעתים.

ואז באה מכבי חיפה וניסתה בכל זאת לקחת את סואן, אחרי שזה כבר חתם. זה היה לא אתי, לא מכובד, די מגעיל, אבל עדיין לגיטימי מבחינתה. אם בג'ונגל החזק שולט, אין שום סיבה שחיפה לא תפעיל את הכח שיש לה. חיפה ראתה לנגד העיניים את הפועל פ"ת: ברגע שבעל הבית בה קם והלך, כל נשרי הליגה פשטו על הגויה ובזזו אותה. הירוקים לקחו את ארבייטמן, קייסי וקלמי סבן. מכבי ת"א שתתה אליה את יחיאל ואת ארז אליאב, שגם שפ"ת החתימה אותו, אבל מצא לבסוף את הדרך לקריית שלום. קשטן ניצל את ההזדמנות וריחף לוולפסון. אז שחר ראה את סכנין ואמר לעצמו, שגנאים קטן עליו.

רק שהוא לא תיאר לעצמו שהיו"ר של סכנין לא פראייר. האיש שמספר ימים לפני כן טרפד את העברתו של אלן מסודי להפועל ת"א, והיום נלחם נגד עזיבתו לנתניה, לא נתן לסואן ללכת. אחרי יומיים חזר הסמל עם הזנב בין הרגליים וביקש סליחה. זו הייתה הפגנת כח של גנאים, כלפי סואן ובמיוחד כלפי שחר. איתו לא מתעסקים. ובמציאות שלנו, שבה הורגלנו שמה ששחר רוצה שחר מקבל, צריך למחוא לו כפיים. וזה לא מסר רק לשחר, גם לפדרמן. בתוך שבוע עשה גנאים בית ספר להפועל ת"א ולמכבי חיפה. מסודי אולי ישחק בקבוצה אחרת לבסוף, אבל הכל יעבור דרך גנאים. סואן כנראה לא יילך לשום מקום.

ובנוסף לכל הנאמר, גנאים עוד עשה טובה גדולה לסואן. סואן אמור היה לתפוס את המשבצת של באדיר בחיפה. האבולוציה שלהם בליגת העל שונה: באדיר שיחק מתחילת הקריירה בבוגרים בקבוצה יהודית, הכיר את המנטליות, ידע על אלו נקודות צריך ללחוץ כדי להגיע למעלה, מה גם שמעולם לא היה לו תקן של כוכב. סואן לא יצא מעודו מסכנין. כששיחק בנבחרת, סכנין לא יצאה ממנו. וזה לא רע בכלל, כי את המעמד שיש לו, המקביל רק לזה של אבי נמני במכבי תל אביב, הוא לא היה מקבל בחיפה. יש סיכוי סביר שהקריירה שלו הייתה מתפוגגת מהר, שהיה רואה ספסל מתחילת העונה, מה שהיה מביא להיעלמותה של המורשת. כסף הוא דבר חשוב, וסואן צריך לדאוג לקריירה. אבל כסף הוא רק חלק מהתמונה. סואן היה יוצא המפסיד הגדול ממעבר לחיפה, והאיש שגאל אותו, מסיבותיו שלו, הוא מאזן גנאים.