"פעם כל משחק היה כזה" אמרו אוהדי ליברפול לאחר נצחונם הדרמטי על אולימפיאקוס בשלב הבתים של ליגת האלופות השנה, ניצחון שהעלה אותם לשלב שמינית הגמר והחל את הדרך שכולם יודעים כיצד נסתיימה. המשפט "פעם כל משחק היה כזה" גילם מבחינתם הרבה דברים מעבר לנצחון עצמו: הוא מגלם תקופה אחרת, אווירה באיצטדיון מלא, ערב אירופאי דרמטי וחשוב, הישג משמעותי, גאווה ששוקמה, ובעיקר- התרפקות על עבר והיסטוריה מפוארת, שכאילו הבליחה שוב לערב אחד.
נזכרתי במשפט הזה לאחר שקראתי שבית"ר ירושלים הביאו 4,000 צופים למשחק אינטרטוטו זניח. מספר מכובד ויפה לכל הדעות למשחק אינטרטוטו. רק שכשמדברים על הרבה קהל במשחק אינטרטוטו, כל אוהד של קבוצת הפועל ב"ש שגדל בשנות ה-70, התקופה מבחינתנו של "פעם כל משחק היה כזה", לא יכול שלא להיזכר באותו משחק מפורסם מול הרטה ברלין. 18,000 צופים מילאו את וסרמיל עד אפס מקום. אני ראיתי את המשחק עם אבי בעמידה במרווח שבין חומת האיצטדיון לשורה האחרונה מכיון שלא מצאנו מקום לשבת, ובבית-הספר שלי דיברו שבוע מראש בציפייה ובגאווה על המשחק מול הקבוצה ממערב גרמניה, אלופת העולם, שמגיעה לשחק מול קבוצתנו מהעיר הדרומית הקטנה. המשחק אכן לא הכזיב, והסתיים בתיקו דרמטי של 3:3 לאחר שהקבוצה הגרמנית כבר הובילה 1:3. 18 אלף צופים בוסרמיל, במשחק אינטרטוטו זניח, מול קבוצת אפורה ממערב גרמניה. פעם כל משחק היה כזה.
היום? היום אין אף משחק כזה. וסרמיל ריק. הקבוצה ריקה. האוהדים מרוקנים. פעם היו להפועל ב"ש 4,000 מנויים מכורים מראש כל שנה. בעונה הבאה, אם ימכרו 40 מינויים אני מניח שזינו יהיה מרוצה. מקסימום, הוא כרגיל יאשים את האוהדים שלא קונים מינויים. פעם היו בעיר 60 אלף תושבים. קרוב לשליש מהם הגיעו למשחק אינטרטוטו חסר משמעות. היום יש יותר מפי 3, כשפחות מאחוז מהם הגיע למשחק שחרץ סופית את גורלנו לירידה. סביר להניח גם שזה לא היה נושא השיחה העיקרי בבתי-הספר בשבוע שקדם למשחק. פעם הייתה להפועל ב"ש קבוצת נוער מפוארת, היום יש לה קבוצת נוער עלובה בליגה השנייה שמתאמנת בגנים ציבוריים. פעם העיר באר-שבע הייתה גאה בקבוצת הכדורגל שייצגה אותה. היום, העיר באר-שבע מתביישת בקבוצתה, במנהליה, ובהתנהלותה.
פעם היו קבוצות מפוארות בקנה מידה ישראלי- הפועל יהוד, הפועל לוד, שמשון ת"א, הכח ר"ג. כולן נעלמו ונמחקו מתודעת ציבור הכדורגל הישראלי ושקעו בתהומות הליגות הנמוכות. פעם הפועל באר-שבע הייתה הקבוצה הטובה בארץ. היום בכלל לא בטוח שהיא הקבוצה הטובה בבאר-שבע. פעם הפועל ב"ש הייתה אלופת ישראל הגאה. היום, תחת ניהולו של אלי זינו, היא קבוצה בליגה השנייה ששחקני הבית שלה מעדיפים לשחק בהפועל כפ"ס, וגם היא בדרך להישכח ולהעלם בתהומות הליגות הנמוכות.
פעם כל משחק היה כזה. היום אין אף משחק כזה. כל מה שנותר לנו לקוות זה שאולי בעתיד, לאחר שיגיעו בעלים חדשים וראויים לקבוצה, נוכל גם אנחנו להגיע סוף סוף לאותו משחק שאחריו נוכל להכריז בגאווה ש"פעם, בבאר-שבע, כל משחק היה כזה!".
אש על הגולש
וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il. אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם.