וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא כוחות

גיל קידרון

13.6.2005 / 10:03

סאן אנטוניו נטלה את היוזמה מן הפתיחה ולא הביטה לאחור, בדרך ל-76:97 קליל על האלופה מדטרויט ול-0:2 בסידרת הגמר

דיברו על מפגש קשוח בין שתי קבוצות הגנה עילאיות, דיברו על התמודדות מרתקת בין שתי התקפות קבוצתיות – אבל אחרי שני משחקים בגמר ה-NBA נראה שבצד אחד עומדת קבוצה ענקית ומאוזנת משני צידי המגרש, בעוד בצד השני מדדה לה קבוצה שבעה, שמשחקת בצורה נרפית, כמו פיניקס. רק במקום התקפה של 110 נקודות למשחק היא מציגה יכולת מיוחדת להחטיא עשרות ליי-אפים וסלים קלים.

24 מ-26 הקבוצות שהוליכו 0:2 בסדרת גמר המשיכו בדרך לאליפות, וכרגע קשה לראות כיצד לארי בראון ודטרויט יכולים להתאושש מהתבוסה המביכה ב-SBC CENTER, ולהראות משהו מהלב שאפיין אותם בפליאוף של השנה שעברה.

המשחק השלישי יהיה הראשון מבין שלושה רצופים (או שמא רק שניים?) שיתקיימו בפאלאס שבפרברי דטרויט ב-4 בלילה (שוב, ספורט 5) בין שלישי לרביעי.

סאן אנטוניו – דטרויט 76:97 (0:2 לספרס)

במשחק הראשון הפיסטונס עלו באמוק בדרך ל-4:17, לפני שהספרס התחילו לזחול אט אט למשחק, והרבה לפני שמאנו ג'ינובילי השאיר אותם מאחור ברבע רביעי גדול. הלילה שתי הקבוצות המשיכו בדיוק מאותה נקודה שבה הסתיים המשחק הקודם, ואחרי 0:8 קליל בפתיחה, התוצאה לעולם לא הייתה בסכנה אמיתית לאורך כל 48 הדקות.

ג'ינובילי הוא ה-MVP הבלתי מעורער של שני המשחקים הראשונים, אבל להבדיל מבמאני טיים של גיים 1, הפעם הוא לא היה צריך לקחת על עצמו את המשחק ולהשתלט על העניינים. הוא סיים עם 27 נקודות ב-6 מ-8 מהשדה (4 מ-5 מהשלוש) ו-11 מ-13 מהקו. תוסיפו לזה 7 אסיסטים ו-3 חטיפות ותקבלו סופרסטאר אמיתי.

ההתקפה של הספרס הציגה במחצית הראשונה משחק מושלם, הניעה כדור מצד לצד בצורה יפהפיה ולא הלכה על אף זריקה קשה. בהפסקה הראה לוח התוצאות על 42:56 לקבוצה הביתית, שדייקה ברמות בלתי נתפשות ממש של 59 אחוז מול מה שאמורה להיות אחת ההגנות האימתניות אי פעם - הסיבה בהא הידיעה שהגביע על שם לארי אובריאן נסע בעונה שעברה לדטרויט.

בשני המהלכים היפים של המשחק, מצאו ג'ינובילי וטוני פארקר אחד את השני למסירות באק-דור מעשי אמן ממש, שהובילו לליי-אפ קל. מצד שני, האלופים הראו שמבחינתם גם ליי-אפ חופשי היא זריקה קשה, שכדאי לעבוד עליה באימונים לפני משחק מספר 3. הקהל התחיל בקריאות "MVP" לכבוד ג'ינובילי, שייכנס לספרי ההיסטוריה אם יזכה בכבוד המלכים הזה. הוא, מצידו, ניסה להתרכז בעיקר: "ברור שזה משהו שאני מאוד מעריך, אבל זה משהו שאף אחד מאיתנו לא צריך לחשוב עליו".

"שיחקנו הגנה טובה, אבל אני חושב שהיה להם יום רע בהתקפה והם החטיאו הרבה זריקות קלות. אסור שניכנע לשאננות", הסביר המאמן המנצח גרג פופוביץ'. "שום דבר לא קל, זה היה משחק מאוד פיזי". אבל פיזיות ראינו רק מקבוצה אחת על המגרש. בואן הושאר לבדו לכל אורך המשחק, וצלף 4 שלשות מהפינות, בדיוק כמו שהוא אוהב. הספרס קלעו 11 מ-24 מאחורי הקשת. הפיסטונס נראו מבולבלים בהגנה ואנמיים בהתקפה, או שאולי בעצם הם היו
אנמיים בהגנה ומבולבלים בהתקפה. מול הנרפות של הוואלאסים, הרגישו פארקר ורוברט הורי (12 נקודות כ"א) שהם נמצאים במצב של דז'ה-וו מגמר המערב, במיוחד ביג שוט רוב (שהוסיף 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים), שהרבה לטייל בכדרור עד הטבעת, או לחטוף בקלילות כדורים מהידיים הרועדות של שחקני האלופה.

ברבע הרביעי החליטו הבוכנות שכדאי להתחיל לשמור, אבל בסך הכל
מהלכי ההגנה הכי טובים שראינו מהם היו בחסימות של ראשיד וואלאס על זריקות שנלקחו אחרי שריקה של השופטים, יעני כדי לשלוח מסר. בפועל, מסר יותר יעיל היה פשוט לתת קצת מאמץ בדיפנס כשמשחקים באמת.

כאמור, הדברים לא היו הרבה יותר טובים בצד השני. ערוץ ה-NBATV ספר 9 החטאות ליי-אפים או דאנקים עד המחצית, ואם החבר'ה שם בטלוויזיה לא היו מתעייפים להמשיך לספור עד הסוף, היינו לבטח יכולים לספר לכם שנשבר איזשהו שיא ליגה באימפוטנטיות התקפית. חניכיו של לארי בראון הציגו משחק שלא מתאים למעמד, לא בכל מה שקשור ליכולת קליעה (40 אחוזים מהשדה, 0 מ-6 מהשלוש), ולא במה שקשור לסדר וארגון בהתקפה (17 אסיסטים מול 23 של הספרס), כשרוב המהלכים שראינו היו כאלה של אחד על אחד, שלא מובילים לכלום.

צ'ונסי בילאפס (13 נקודות ב-4 מ-16, 4 איבודים) לא נוצל היטב בהתקפה ולא הצליח לנהל את המשחק של קבוצתו. עד שבראון החליט להוריד אותו לפוסט על טוני פארקר ובנו אודריך, החלשים ממנו בהרבה, זה כבר היה בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי. ריפ המילטון לא הצליח לנער את הצל המפחיד של בואן בשני הרבעים הראשונים, והתחיל ללכת עם הראש בקיר במחצית השנייה. זה נגמר ב-14 נקודות
ב-5 מ-15, כשהחטאות רבות הגיעו ממש מטר מהסל. אנטוניו מקדייס המתיק את הגלולה עם 15 ו-7.

"צריך לחשוב על הרבע הבא"

"הם ניצחו בבית שלהם, ואנחנו ננסה לעשות אותו דבר אצלנו", ניסה בילאפס לעודד את עצמו. "אבל אנחנו לא צריכים לחשוב על המשחק הבא, אלא רק על הרבע הבא".

קואץ' בראון היה יותר ריאלי. "לפי איך שהם שיחקו, ולפי התרומה הגדולה שקיבלו מכל כך הרבה שחקנים, אין ספק בכלל שהם שלטו לחלוטין בשני המשחקים הראשונים", הודה. "אני מקווה שמול הקהל הביתי שלנו, אנחנו נהיה אלו שנתקוף ראשונים ונהיה אגרסיבים. נראה מה יהיה".

זה לא נשמע כמו מישהו שיש לו אמונה גדולה בשחקנים שלו. לבראון עצמו יש חלק גדול מאוד בכשלון, בעיקר בגלל חילופים גרועים שעצרו כל מומנטום אפשרי, בגלל ספסול נמהר של שחקנים בבעיית עבירות, וחוסר יכולת לגרום לשחקניו ללכת לצדדים החזקים שלהם בהתקפה. לדטרויט היה יתרון 9:18 בריבאונד התקפה, אבל הספרס הפכו את הנתון הזה ללא משמעותי בעזרת אחוזי הקליעה, ובעזרת יתרון 16:34 בטיולים לעונשין.

שכחנו מישהו? אה כן, מיטסטר דאנקן. טימי קלע 18 נקודות לא מורגשות, הוסיף 11 כדורים חוזרים ו-4 גגות. להבדיל מדייויד רובינסון, שהגיע לצפות בחבריו לשעבר, הוא יכול לנוח במשחקים שכאלו ולתת לחבר'ה כמו ג'ינובילי ופארקר לעשות את העבודה.

כמו שכבר אמרנו כאן אחרי המשחק הראשון, הפיסטונס בפורמט הנוכחי היא קבוצה שאין לה את הכלים לסגור פיגור גדול במהירות. אחרי שההפרש ירד ל-73:81 כמה דקות לסיום, סאן אנטוניו ענתה בריצת 0:13 נינוחה שהבהירה בדיוק כמה הם רציניים בקשר לתואר.

קלעו לספרס: ג'ינובילי 27, דאנקן 18, בואן 15, פארקר והורי 12 כ"א, אודריך 7, מוחמד 6.

קלעו לפיסטונס: מקדייס 15, המילטון 14, בילאפס 13, ראשיד וואלאס 11, בן וואלאס 9, האנטר 7, ארויו 4, פרינס 3.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully