וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בייסבול: משלושה יוצא אחד

12.6.2005 / 20:52

במסגרת "עובדה או אגדה": שוב שאלות בייסבול, אבל לא בדיוק מהסוג שאתם מכירים

קיבצנו עבורכם ספיישל לחג: מומחי וואלה! בייסבול מנתחים את האספקטים הקצת אחרים של המשחק. חשוב לזכור: על כל קריטריון אנחנו לא שואלים מי הגדול ביותר בתחומו בליגה, אלא אך ורק מתוך השלושה. תרצו? מבחן אמריקאי

מבין השלושה, מי הכי מכוער: רנדי ג'ונסון, הידקי מאטסוי, דייויד אורטיז

אריה בנימין - רנדי ג'ונסון. אני לא יודע אם הוא הכי מכוער, אבל הוא לבטח הכי מפחיד. לא הייתי רוצה שצלופח בגובה 2.08 ירדוף אחרי בסימטה חשוכה בניו יורק.

אמיר ציפורי - רנדי ג'ונסון. גודזילה נחשב די חתיך ביפן, לאורטיז יש חיוך שקשה לעמוד בפניו, מה שמשאיר אותנו עם ג'ונסון, שמעבר להיותו מכוער לאללה הפנים שלו גם לא מביעים שום רגש, דרישת סף מהגבר המודרני.

נדב רזון - רנדי ג'ונסון. עד לפני שנה אולי התשובה הייתה אחרת, אבל עכשיו ג'ונסון לובש את מדי הכלא, והתשובה ברורה...

אריאל גרייזס - מאטסוי. הוא כל כך מכוער שאם הוא לא היה שחקן מצליח הוא היה מת בתול.

רועי בן עברי - רנדי ג'ונסון. למרות שליד שחקנים מסוימים בנבחרת ישראל הוא נראה כמו דוגמן, הפרצוף של נהג משאית עם השערות על הפנים לא בדיוק עושה לי את זה.

דוד רוזנטל - דייויד אורטיז. מה, אני היחיד כאן שמבין למה קוראים לו the black shrek בבוסטון?

מי הטוב ביותר מבין המגישים הבאים: רוי האלידיי, יוהאן סנטנה, רוג'ר קלמנס

אריה בנימין - רוג'ר קלמנס. 20 שנה של מצויינות ועוד היד נטוייה.

אמיר ציפורי - האלאדיי. ב-2003 זה היה האלאדיי, ב-2004 סנטנה והשנה שוב האלאדיי. קלמנס, שיכול להיות אבא של שניהם, היה לוקח בקלות אם מחשיבים את הפקטור של הגיל.

נדב רזון - האלאדיי. כל עוד סנטנה לא משחק כמו בחצי השני של העונה שעברה, האלאדיי פשוט הכי טוב, ואם לא היה משחק בקבוצה מעפנה, אף אחד לא היה מפקפק בזה בכלל.

אריאל גרייזס - סנטאנה. קלמנס מבוגר והאלאדיי הוא DL מחכה לקרות. סנטנה, לעומת זאת, בדרך הנכונה להיות פדרו הבא.

רועי בן עברי - האלאדיי. כבר 4 שנים, כל עוד הוא בריא, הוא מוכיח שהוא הפיצ'ר הכי יציב בליגה וכשהוא זורק זה גם נראה כל קל.

דוד רוזנטל - קלמנס. מה שהאיש שכח, ספק אם האלאדיי וסנטאנה, עם כל הכבוד הרב שיש להם, ילמדו אי פעם. ואחד הספורטאים הבודדים בליגה שאיש לא מפקפק אפילו לרגע שלא נטל מנת סטרואידים אחת.

מבין המגישים הבאים, מי הכי גרוע: מייק מקדוגאל, אמבריו בורגו, ראיין ווגלסונג

אריה בנימין - ווגלסונג. בריאן פוגלסבורג משתמשים רק כשהמשחק אבוד אבל צריך למלא 9 אינינגים. מקדוגל הופך משחקים לאבודים, אבל מידי פעם גם מציל. נלך על פוגי.

אמיר ציפורי - מקדוגאל. הוא מספיק גרוע לקחת כל תחרות ואת שני האחרים לא ראיתי מגישים אף פעם (כנראה לא הפסד גדול).

נדב רזון - מקדוגאל. נכון שבורגו זוועתי, אבל הוא בסה"כ ילד מוכשר מאד שהועלה למייג'ורס בגיל צעיר מדי (21) - למקדוגאל אין שום תירוץ, הוא פשוט אפס.

אריאל גרייזס - בורגו. במו זרועו הביא לי ניצחון בפנטזי. מינוס 20 בשבוע אחד זה הישג שמעט מאוד יכולים להתגאות בו.

רועי בן עברי - מקדוגאל. הוא פשוט עגלה מהלכת. לשניים האחרים לפחות יש כשרון.

דוד רוזנטל - ווגלסונג. אומרים ששני מינוסים יוצרים פלוס. לפי המשוואה הזו, לא משנה מי בבולפן של קנזס סיטי, כולם יותר טובים מווגלסונג.

sheen-shitof

עוד בוואלה

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

באיזו שעה הכי גרוע לראות בייסבול: 1:00, 2:00 או 3:00

אריה בנימין - 3:00. באחת או שתיים עוד אפשר להתחיל לצפות מתוך ידיעה שעוד תספיק לישון והיום שלמחרת לא אבוד לגמרי.

אמיר ציפורי - כל התשובות נכונות - זה פשוט לא זמן טוב לבירה ונקניקיות...

נדב רזון - 3:00. האמת, כל שעה בלילה היא גרועה כשאתה אדם עובד, אבל ה-03:00 בבוקר הזה תקוע בדיוק באמצע הלילה, לא לבלוע - לא להקיא.

אריאל גרייזס - 3:00. כל אחד ששמר אחרון בתורנות שמירה בצבא מכיר את ההרגשה - לקום באמצע הלילה וללכת לעבוד ישר אחרי זה. זוועה.

רועי בן עברי - 3:00. זה באמת באמצע הלילה. בתור אחד שהיה סטודנט בעבר הלא רחוק, לקום מאוחר היתה לוקסוס לא רע ככה שמשחק שמתחיל ב-1:00 בלילה נגמר בשעה סבירה ללכת לישון בה. לעומת 6:00 בבוקר זה מאוחר מדי ללכת לישון.

דוד רוזנטל - 2:00. יאללה, מדברים אתי על צבא. אף שמירה בצבא לא מתחילה ב-3:00. ב-2:00 כן, בעיקר במילואים.

מי מהשחקנים הבאים בטוח לא יסיים את העונה: מארק פריור, קליף פלויד, לארי ווקר

אריה בנימין - מארק פריור. שנת 2003 תיזכר לנצח אצל משפחת פריור כעונה היחידה בה לא נפצע מארק, שכבר היום נמצא ברשימת הפצועים, לתקופה ארוכה, ובכך נמנע ממנו לבלות זמן איכות עם סבא וסבתא.

אמרי ציפורי - לארי ווקר. פריור עוד צעיר ואולי ייצא מזה, פלויד נמצא עדיין במרחק שנתיים מלהיות קן גריפי ג'וניור, אז נלך על ווקר שב-17 שנות קריירה הגיע רק פעמיים (!) ל 500 נסיונות חבטה בעונה.

נדב רזון - קליף פלויד. הבן אדם לא גמר אפילו עונה אחת ב- 10 השנים האחרונות בלי פציעה. שני האחרים לפחות עשו את זה איזו פעם-פעמיים...

אריאל גרייזס - מארק פריור. שני האחרים כבר בשלהי הקריירה שלהם, לפריור חסר המזל יש עוד הרבה שנים להיפצע כל פעם מחדש.

רועי בן עברי - מארק פריור. כנראה שהוא נמצא בסביבה של קרי ווד יותר מדי זמן.

דוד רוזנטל - מארק פריור. סטיב בארטמן והכדור שמנע מהקאביז לעלות לוורלד סירייס היו רק אליבי למי שייכת הקללה האמיתית במועדון הזה...

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully