איל ברקוביץ' לא מבין מה רוצים ממנו, והוא מבחינתו צודק. בישראל, לדוגמא, רואים הכל דרך הפריזמה הישראלית. ידיעה על מהומות פוליטיות אדירות בבוליביה נפתחת ב"חולצו הישראלים מלה-פאז", ורק במשנה מוזכר ש"נשיא בוליביה התפטר", וידיעה על הליגה הספרדית נפתחת במעללי יוסי בניון, ולא בתוצאות משחקי קבוצות הצמרת. אדם קרוב אצל עצמו, ומדינה לא כל שכן.
כך גם בכוכב הלכת ברקו. הכותרת בכוכב הלכת ברקו במוצ"ש לא היתה "נס דאבלין", אלא "בעסת איל". כל-כך מקדים עניינו הפרטי של אייל את ענייני כלל ישראל בכוכב הלכת ברקו, עד שהשער המצמק של ישראל מול אירלנד אינו יכול לעורר שמחה "כי אני לא שם". כי אם ברקו לא שם, זה לא קיים. כי רק ברקו קיים בכוכב הלכת ברקו, ולכן הוא יכול, בניתוק מוחלט מהמציאות שמחוץ לכוכב הלכת שלו, להגיד מיד אחרי זה ש"אם גרנט קורא לי, אני מיד בא". אין לי ספק שכל אחד ואחד משחקני ווסטהאם יונייטד הבין מיד מדוע הניף ג'ון הארטסון את רגלו לבעיטת יעף אל תוך פניו של חברו לקבוצה. ברקוביץ' עד היום לא מבין, כי בכוכב הלכת ברקו, לא משנה מה יעשה ברקו, הוא תמיד יהיה מעל לכל. אילו רק היה היקום מתיישר לפי הקו הזה, לא היו בכלל בעיות.
אבל מכיוון ששאר היקום נדון להתנהל לפי הגיונו המוגבל והלקוי, ולא לפי ההגיון המושלם של כוכב הלכת ברקו, אין מנוס מהקביעה שלא רק שאסור למאמן הנבחרת אברהם גרנט לזמן את ברקו לסגל, אלא מוטב לו לפנות לבית המשפט ולבקש צו הרחקה מיידי שיאסור על ברקוביץ' להתקרב לכל מקום בו תהיה הנבחרת. ככה, ליתר ביטחון.
ההצצה הנדירה הזו לעמקי נפשו של הקיסם (הטעות במקור) מעלה שתי שאלות מהותיות:
1) נניח שברקו היה בנבחרת, אבל המאמן היה מחליט לספסל אותו. האם גם אז הוא לא היה מסוגל לשמוח למראה שער לזכות חבריו?
2) האם אוהדי מכבי תל אביב כבר מבינים מה נפל עליהם?
כוכב הלכת ברקוביץ'
רחביה ברמן
7.6.2005 / 16:27