אוקראינה עדיין לא העפילה לאף טורניר בין-לאומי חשוב, אבל היא תנסה להתקרב למטרה בשבת בלילה כשתארח את קזחסטאן, בזמן שיוון תגיע להר הגעש באיסטנבול. המשחק הנוסף הוא אלבניה - גרוזיה.
אז מדוע ולמה שונאות אחת את השנייה יוון וטורקיה?
1453. תחת פיקודו של הסולטן מוחמד השני, כבשו חיילי האימפריה העותומאנית את קוננסטנטינופול (כיום איסטנבול) - המרכז הרוחני, הפוליטי והכלכלי של האימפריה הביזנטית. הניצחון סימל את סופה של האימפריה הזו.
1830. היוונים הכריזו על עצמאות. חמישה מיליון מהם נותרים תחת שלטון עותומאני. השלטון היווני היה מתרחב ללא דרישותיו מהטורקים לאחר מלחמת העולם הראשונה. דרישות אלו היו מפיחות חיים ברוח התנועה הטורקית הלאומית בראשותו של מוסטפה קמאל אתאטורק.
1922. כוחותיו של הגנרל אתאטורק הדפו יוונים שפלשו לאנקרה, וטבחו בכמה אלפים מהם. תקופה זו בהיסטוריה היוונית מכונה "קטאסטרופי". הסכם שלום הושג לאחר שאטאטורק דרש החלפת מיעוטים. 1.3 מיליון נוצרים עברו מטורקיה ליוון, 400,000 מוסלמים עשו את הדרך ההפוכה. המתחים המודרנים בין המדינות נבעו בעיקר מהעימות בקפריסין ומאבקים טריטוריאלים על איים קטנים בין המדינות. ב-1996, מנעה התערבות דיפלומטית של האמריקאים, מלחמה בין שתי המדינות על אי בגודל של סלע.
1997. רעידת אדמה חזקה במיוחד זרעה הרס בטורקיה, כ-40,000 מקומיים נהרגו וכ-600,000 נותרו ללא קורת גג. יוון סייעה. פחות מחודש לאחר מכן, 100 נהרגו ו-2,000 נפצעו ברעידת אדמה באתונה, הפעם הטורקים שלחו עזרה. באותו השנה היוונים הסירו את הווטו נגד הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי. היחסים הדיפלומטים התחממו, אולם דיפלומטיה לא משליכה על כדורגל.
2002. במשך 47 שנים של תחרות כדורגל אירופיות בינלאומיות, לא שיחקו קבוצות משתי המדינות זו נגד זו. ב-1986 הגרילה בשיקטאש את אפועל ניקוסיה, מהצד היווני של האי, אבל הקפריסאים סירבו לשחק. הנימוק: "הכיבוש הלא חוקי של הטורקים". באוגוסט 2002 הוגרלה פנאתינייקוס למשחק מול פנרבחצ'ה. האוהדים היוונים הבריחו את שרי החוץ של המדינות מהאיצטדיון, בטורקיה הותקפה הקבוצה ואוהדי פנרבחצ'ה הרימו תמונה ענקית של הסולטן מוחמד ושלט גדול שקרא "מאז 1453, איסטנבול". שנה לאחר מכן אולימפיאקוס וגלטאסריי היו באותו בית בליגת האלופות. המהומות ליוו את המפגשים, וב-2004 אגלאו וג'נלרביליגי ערכו מפגש כפול. לא היו נפגעים.
2005. עד קמפיין מוקדמות המונדיאל הנוכחי, שתי הנבחרות לא נפגשו. בספטמבר האחרון זה קרה בפעם הראשונה באתונה. המשחק הסתיים בתיקו 0:0, רגוע יחסית. 33,000 אוהדי יוון הרימו אצבע המשולשת לכיוון השחקנים הטורקים, אבל 1,000 השוטרים שמרו היטב על הביטחון. המשחק באיסטנבול ביום שבת (21:00) יהיה קריטי הרבה יותר. הפסד ליוון וניצחון אוקראיני על קזאחסטאן יותיר את הטורקים שמונה נקודות מאחורי מובילת הבית, ארבעה משחקים לסיום. זוכת המקום השלישי במונדיאל 2002 לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את המונדיאל ב-2004 שייערך בגרמניה, ביתם של 2.7 מיליון מהגרים טורקים.
"אף אחד לא צריך לדאוג", מרגיע אורסון יאנאל, מאמן טורקיה. "עשינו את שיעורי הבית שלנו. המשחק קריטי אבל לשתי הקבוצות יש את המותרות להפסיד, שום דבר לא יהיה גמור גם במקרה של הפסד". אוטו ריאהגל, מאמן יוון, נשמע אחרת. "זה חשוב לשמור על יתרון שתי הנקודות על הטורקים, ולחזק את האחיזה שלנו על המקום השני".
ספורט ופוליטיקה הולכים יד ביד
אוריאל דסקל
2.6.2005 / 18:37