אודה על האמת: לרגע לא האמנתי. חשבתי שהעסק נגמר אז, לפני שנתיים, כשנבעט החוצה בבוז. לרגע לא האמנתי שיתנו לו לחזור, גם לא לסגור מעגל. הרי מכבי תל אביב, שמתנהלת בעשור האחרון בצורה כה מכנית וחסרת רגש, מעולם לא העניקה לאוהדיה המסורים מחוות דומות. לא, אינני "אוהד נמני", כפי שמכונים בבוז כל אותם חסידיו המובהקים. ובכל זאת כאב לי מאוד כששוחרר בצורה כה מרושעת. לא כך, חשבתי לעצמי, היה צריך לסיים מלך שערי הצהובים-כחולים בכל הזמנים את דרכו בקבוצה. לא כך.
ונדמה שלא רק אני, אף אחד אחר לא האמין. גם לא קלינגר. "אם המהלך הזה ייכשל", אמר המאמן במהלך מסיבת העיתונאים הדרמטית באותו יום קיצי של אוגוסט, "אדע להסיק את המסקנות". יכול להיות שרק אני זוכר את מה שאמר? "אבי נמני לא יחזור למכבי, וזה סופי", הגדיל והוסיף בעשרות הראיונות שהעניק מאז לתקשורת. ואנחנו נלחמנו; לא רק עליו, כפי שנוהגים רבים לחשוב, אלא על מכבי תל אביב כולה. נלחמנו על מכבי שלנו, שצעדה בדרך הבטוחה לאבדון. וניצחנו. נמני היה רק אחד הסימפטומים למחלה. והוא שוב איתנו לא בזכותך, ניר, כי אם על אפך וחמתך.
הוא חוזר הביתה ועכשיו זה סופי. הוא חוזר הביתה בזכות כל אותם עשרות ומאות האלפים שהדירו רגליהם מהמגרשים, שהודיעו לקברניטי הקבוצה בהחלטיות לא עוד! לא עוד לרמיסת המועדון האהוב עלינו. לא עוד לזלזול בקהל הצהוב ובאינטליגנציה שלו. לא עוד לשערוריות, לניהול הכושל, לחרפה שעל הדשא. כי אם הדבר היה תלוי רק בלוני וקלינגר, מכבי היתה מעמידה גם בעונה הבאה קבוצה המועמדת לירידה. אם הדבר היה תלוי בהם, מס' 8 לא היה דורך יותר בקריית שלום. הרי השניים הללו לעולם לא טועים. אנחנו היינו נותרים מיואשים ביציע. סליחה, בבית.
והוא חזר, והוא שוב איתנו. כן, זה עם הידיים על המותניים, והצעקות, והעקיצות, ותנועת ההטעיה המעגלית ביד ימין, והפנדלים, והבישולים, והשערים, וההתרגשות. וה"באהבה לשער 11", והשמחה, והחיבור, והנשמה. וקרה לי לא אחת במהלך השנתיים האחרונות ששאלתי את עצמי מה יש לי לחפש כאן, בבלומפילד, עם האנטי כדורגל והאנטי מכבי הזאת, שאוכלת לי את הלב. וכשהייתי חוזר הביתה מותש וכואב מעוד יום מאכזב, הייתי נוהג להכניס לטייפ את הקלטת מפעם זו עם זוהר, דריקס, נמני, קלינגר הישן והטוב, אובארוב, פולוקארוב, מליקה, שלח, הברומרים, מקנאקי, אבי כהן, סביליה ויתר החברים ונרדם איתה. וחולם. ונשאלת השאלה, האם באמת התעוררנו למציאות חדשה וצהובה, או שמא מדובר בחיזיון תעתועים? האם הייאוש והעצבות הם נחלת העבר, או שמא מדובר באחיזת עיניים? האם תחדש האימפריה ימיה כקדם? בואו, ימים טובים. שבענו כבר ממלחמות. לך, אבי היקר, אומר כמה טוב שבאת הביתה. ומי ייתן ובעזרת הרוחות החדשות והנעימות המנשבות לפתע, תשלים מכבי את המהפך ותחזור להיות מכבי שלי, מכבי של פעם. זו שאהבתי כל כך.
אש על הגולש
וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il. אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם.