לפני המשחק כמעט ולא דיברו על הסדרה, על היכולת של דווין וויד, הפציעה של שאק או ההגנה של הפיסטונס. הנושא הבוער היה עתידו של לארי בראון, שסיפר למקורבים שלו שבעונה הבאה הוא יהיה נשיא הקליבלנד קאבלירס. התקשורת רק רצתה לדבר על מדוע ולמה הוא מדסקס בכלל את הג'וב הבא שלו בזמן שהוא נמצא בשיא העונה של המקום שמשלם לו משכורת כאן ועכשיו. בראון כעס וטען ששמועות הללו לא יגרמו לשחקניו להיות לא מרוכזים. הלילה הוכיחו האלופים שכשהם רוצים, שום דבר לא יוציא אותם מריכוז. מה שבטוח, קואץ' בראון יחזור לדטרויט לפחות לעוד משחק אחד.
"רצינו לבוא ולשחק אגרסיבי, מבלי להתעסק בדברים אחרים", אמר ריפ המילטון אחרי הניצחון שהשווה את הסדרה ל-2:2. המשחק החמישי ייערך במיאמי בשעה 3 בלילה שבין חמישי לשישי, כשדטרויט יודעת שהיא חייבת לקחת אחד בחוץ כדי להעפיל לגמר.
אל תפספס
דטרויט - מיאמי 96:106 (הסדרה בשוויון 2:2)
הפיסטונס הם אלופי ה-NBA בגלל ההגנה שלהם. זו הזהות שלהם, זו המהות שלהם, וזה מה שנותן להם אמונה ביכולת שלהם לנצח. בשני המשחקים האחרונים ההגנה שלהם לא הייתה בעניין ונתנה לדווין וויד ולהיט לקלוע באחוזים גבוהים, אולם היום הם באו מוכנים מהשנייה הראשונה. מיאמי פגעה רק ב-44 אחוזים, כולל 3 מ-14 מרחוק. אך עם כל הכבוד להגנה של דטרויט, מה שניצח להם היום את המשחק היה ההתקפה.
27 אסיסטים קבוצתיים לעומת 6 איבודים (0 בחצי הראשון) ו-14 נקודות במתפרצות סייעו לאלופה לקלוע ב-48 אחוזים ולצבור את כמות הנקודות הגבוהה ביותר שלה בסדרה. בחצי הראשון הקצב היה של מיאמי, אבל זה הלך דווקא לכיוון השני עם 60 נקודות של הפיסטונס בהפסקה.
ריפ המילטון היה הגיבור של הלילה, כשהשיג 19 נקודות ו-7 אסיסטים אחרי שני רבעים, וסיים עם 28 (10 מ-18) ו-8. הוא גם לקח את דווין וויד כפרויקט הגנתי, לא נתן לו לעבור בקלות את החצי בכדרור, שם עליו גוף, והציק לו בדרך ל-2 מ-9 מהשדה עד ההפסקה. ברבע השלישי פלאש התחמם, אבל הוא לא ראה יותר סלים קלים ובסוף היו רשומות על שמו 28 נקודות ו-6 אסיסטים.
"רציתי לקחת את וויד, כי זה אתגר בשבילי", הסביר ריפ. "זה הפליאוף, זו מלחמה כולל". בראון כבר חושב קדימה: "אנחנו צריכים למצוא דרך לנצח בחוץ, וגם לדאוג לעניינים על המגרש שלנו במשחק השישי".
שאקיל קלע 12 בלבד וסבל מבעיית עבירות שהגבילה אותו ל-25 דקות בלבד. מיד כשירד לנוח אחרי העבירה הרביעית בפיגור 65:70, הפיסטונס פתחו פער וניצלו קפאון בהתקפה של ההיט. פתאום כל הצוות המשלים נעלם, הפסיקו להניע כדור, וההגנה של וויד תסכלה אותו והובילה אותו לשורה של זריקות קשות שתקעו את המשחק. גם כשהדיזל חזר זה כבר לא עבד. גם לינדסי האנטר נתן דקות טובות בשמירה על הפלאש, בדיוק כמו שקרה ברבע הרביעי של משחק מספר 3. אז לארי בראון שכח אותו על הספסל, אבל הלילה הוא קיבל 17 דקות, שתרמו מאוד לניצחון. אחרי שבסדרה הקודמת הצליחה הקבוצה לחזור מפיגור 2:1 מול אינדיאנה, היא תנסה לעשות זאת שוב מול מיאמי.
ראשיד היה טוב בחצי ראשון וסיים עם 20 נקודות. צ'ונסי בילאפס הוסיף 17 ו-7 מסירות לסל, טיישון פרינס תרם 15 ו-9, ובן וואלאס קטף 15 קרשים. אפילו אלדן קמפבל הקשיש ראה קצת זמן פרקט כדי להעמיד גוף מול אוניל, וזה הלך לא רע. בפעם שעבר התלוננו בדטרויט על השיפוט החד-צדדי, אבל הלילה מי שצריכים להתלונן עם הצופים, כי צוות השופטים פשוט לא הפסיק לטעות ולשרוק לעבירות מוזרות, אבל כדי לא לקפח אף צד במיוחד, כל קבוצה קיבלה את המנה שלה. במשחק הראשון הלכו הקבוצות 22 פעמים לקו, במשחק השני זה עלה ל-46 ובשלישי כבר היו לא פחות מ-97 טיולים לעונשין. הלילה השופטים קצת נרגעו, אבל עדיין ראינו 78 זריקות.
יודוניס האסלם קלע 14 והוריד 9, אדי ג'ונס התעייף מהמרדפים אחרי המילטון והסתפק ב-11 ו-10. מורנינג חסם 4 פעמים (14 עד כה בסדרה), כולל בלוק שהזכיר קצת את זה של אמארה על דאנקן בסוף המשחק הרביעי בגמר המערב, אבל זה היה כבר בגארבג' טיים. בשאיפה במשחקים הקרובים נגיע לשניות האחרונות כשיש עדיין על מה לשחק.