הסדר החדש

מאת רחביה ברמן

כל מי שקצת בקיא בפוטבול תהה לא פעם על שני דברים: העיוותים הגיאוגרפיים של כמה מן הבתים, וההגיון על פיו נקבע לוח המשחקים. אז לשאלות הללו יש תשובות – חלק מהעיוותים הגיאוגרפיים נגרמו בגלל שקבוצות לא תמיד שיחקו באותה עיר שבה הן נמצאות היום, וחלק בגלל שקבוצות מסוימות הן חדשות יותר, וכשהן הצטרפו לליגה לא תמיד היה מקום בבית הטבעי שלהן.

לגבי לוח המשחקים, התשובה מעט מורכבת יותר. לפוטבול יש את העונה הקצרה מכל ענפי הספורט – 16 משחקים בלבד. לא מספיק כדי שכולם ישחקו נגד כולם, אפילו באותו פלג (AFC או NFC). אז כל קבוצה משחקת פעמיים נגד שאר קבוצות הבית שלה, ושאר משחקיה נקבעים על פי מאזן העונה הקודמת. קבוצה שסיימה עם מאזן טוב תשחק בעיקר נגד קבוצות חזקות אחרות, וכן הלאה. כמו כן נשמרו כמה יריבויות טבעיות בין קבוצות מפלג אחר, כמו בין הג'טס לג'איינטס מניו יורק. שיטה זו גרמה לאי שוויון בולט בקושי שניצב בפני קבוצות שונות בדרכן לפלייאוף.

אבל החל מהעונה שאחרי זו הקרובה, כל זה ישתנה. בעונה זו (2002) תצטרף לליגה הקבוצה ה-32 במספר, היוסטון טקסאנס, והמספר הנוח הזה איפשר לליגה לעשות סדר רציני בבלגאן הגיאוגרפי וגם לבטל חלק נכבד מגורם אי השוויון בלוח המשחקים. הדבר המדהים באמת הוא כמה מהר הצליחו בעלי כל הקבוצות להסכים על הנוסחא המנצחת.

החידוש הגדול באמת הוא שכל פלג יחולק לארבעה בתים (במקום שלושה היום): מזרח, צפון, דרום ומערב. חמישה בתים יורכבו מקבוצות החולקות כולן את אותו בית גם היום, והבתים החדשים גם יהיו אחידים יחסית מבחינה גיאוגרפית, שלא כמו הסידור הנוכחי, בו אריזונה משחקת בבית ה-NFC מזרח ואטלנטה וקרוליינה ב-NFC מערב. השינוי הגדול ביותר הוא מעברה של הסיאטל סיהוקס מה-AFC מערב ל-NFC מערב. סיאטל הביעה מחאה לפרוטוקול, אבל כנראה שלא ממש התכוונה – ההצבעה הייתה פה אחד.

כך ייראה ה-NFL החדש:

בית ה-AFC מזרח – באפאלו בילס, מיאמי דולפינס, ניו אינגלנד פטריוטס וניו יורק ג'טס

בית ה-AFC צפון: בולטימור רייבנס, סינסינטי בנגאלס, פיטסבורג סטילרס וקליוולנד בראונס

בית ה-AFC דרום: אינדיאנפוליס קולטס, ג'קסונוויל ג'גאורס, טנסי טייטאנס ויוסטון טקסאנס

בית ה-AFC מערב: אוקלנד ריידרס, דנוור ברונקוס, סן דייגו צ'רג'רס וקנזס סיטי צ'יפס

בית ה-NFC מזרח: דאלאס קאובויס, וושינגטון רדסקינס, פילדלפיה איגלס וניו יורק ג'איינטס

בית ה-NFC צפון: גרין ביי פאקרס, דטרויט ליונס, מינסוטה וייקינגס ושיקאגו ברס

בית ה-NFC דרום: אטלנטה פאלקונס, טאמפה ביי באקנירס, ניו אורלינס סיינטס וקרוליינה פאנת'רס

בית ה-NFC מערב: אריזונה קארדינלס, סט. לואיס ראמס, סיאטל סיהוקס וסן פרנסיסקו פורטי ניינרס

עוד הצלחה של הסדר החדש היא שהוא משמר את רובן המכריע של היריבויות הקלאסיות. למרות שדאלאס אינה בדיוק במזרח, הרי שכל שלוש שותפותיה לבית הן היריבות הגדולות ביותר שלה, עם טינה ששורשיה נולדו כבר לפני שנים רבות.

בית ה-NFC צפון הוא בעצם הבית "השחור והכחול" ההיסטורי, שכן טאמפה ביי, השייכת אליו כיום תחת השם "NFC מרכז" הצטרפה אליו רק בשנות ה-70. גם ה-AFC מזרח מורכב כולו מיריבות היסטוריות מרות, ובית הצפון משמר את היריבויות בין הבראונס לסטילרס, הבראונס וסינסינטי (שתיהן מאוהיו) והבראונס לרייבנס (שהיו פעם הקליוולנד בראונס אבל בחרו לעזוב את העיר ואולצו לוותר על השם וההיסטוריה של המועדון. אלה עברו לקבוצה חדשה לגמרי שהוקמה כדי למלא את החלל שנותר בעיר הפוטבול המוטרפת ביותר באמריקה). יריבות דומה תשרור בין הטנסי טייטאנס, שפעם נקראו היוסטון אוילרס, לבין הטקסאנס שיירשו את מקומם ביוסטון, וגם יריבות זו קובעה בהסדר החדש, בבית ה-AFC דרום.

כאמור, גם לוח המשחקים שונה ונעשה פשוט בהרבה. מעתה תשחק כל קבוצה פעמיים נגד כל קבוצה בבית שלה, פעם אחת נגד כל קבוצה בבית אחר (שישתנה מדי שנה) באותו פלג, ופעם אחת נגד כל קבוצה מבית (שיתחלף גם הוא על בסיס קבוע) בפלג השני. סה"כ 14 משחקים, מה שמותיר רק שני משחקים שימשיכו להיקבע על פי מאזן העונה הקודמת. קבוצה שסיימה במקום הראשון תתמודד נגד אלופה מבית אחר, סגנית מול סגנית וכן הלאה.

סך הכל, הייתה רק קבוצה אחת שנפגעה בצורה רצינית מן ההסדר החדש – האריזונה קארדינלס, שאיבדו את היריבות הממשית היחידה (מול הקאובויס) שמילאה את אצטדיונם גם בשנים הרעות (והיו הרבה כאלה). אבל הבעלים של הקאובויס, ג'רי ג'ונס, הוכיח נדיבות ויצירתיות כשפתר את הבעיה בהבטיחו לביל בידוויל, הבעלים של הקארדינלס, להתארח אצלו למשחק טרום-עונה בכל שנה שבה לא ייקבע לשתי הקבוצות משחק בעונה הסדירה. בידוויל הודה לג'ונס במלים חמות על הנכונות לעזור וגם הודה ש"ה-NFC מערב מתאים לנו מבחינה גיאוגרפית".

ותיקי הליגה נזכרו בחיוך בפעם האחרונה שבה שונה מבנה הליגה – לפני 31 שנה, בעקבות האיחוד בין ה-NFL ל-AFL. אז נדרש מרתון דיונים מתיש בן שלושה ימים וצעד דראסטי של הקומישינר דאז, פיט רוזל, שפשוט נעל את כולם בחדר ולא נתן להם לצאת עד שהגיעו להסכם. הפעם זה הלך הרבה יותר חלק, ונותר רק לראות מה תהיה ההשפעה של הסדר החדש על רמת המשחק והעניין בליגה – אם בכלל.


הערה: אשמח להגיב לשאלות והשגות, ומי שישאיר תגובה עם כתובת אימייל יקבל תשובה.