וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החוצפה של איתמר כהן

דוד כליפא

18.5.2005 / 16:43

סיפורו של הישראלי הראשון שמנסה, נגד כל הסיכויים, להשתלב בסבב ה PGA. מגיע לו יותר פירגון

איתמר כהן נולד ב 30 בדצמבר 1975. באותו יום בדיוק נולד אחד אלדריק וודס, שהחליף את שמו לימים לטייגר. שניהם מקצועני גולף, כאן מסתיים הדמיון. בזמן שעבור טייגר וודס, על שפע כישרונו הטבעי, נסללה דרך מובנית, מדעית, ומתוקשרת אל פסגת הגולף העולמי, איתמר כהן שכב ער על המיטה באור עקיבא וחלם.

איתמר, אלוף הגולף במכבייה שלא זוכר בדיוק כמה פעמים היה אלוף ישראל ואלוף המועדון בקיסריה (3 כ"א), הוא הישראלי הראשון שמנסה ברצינות לסדוק מלמטה את הקרום שמפריד בין 50 מיליון הגולפאים בעולם לכאלף המתפרנסים בכבוד מתחרויות. בחמש שנים האחרונות, בעזרת מימון של מאות אלפי דולרים, הוא מנסה להתמודד על מקום בזירה הבינלאומית מול אלפים בעלי אותו חלום.

כשמבינים מה איתמר עושה, ונגד מי הוא צריך להתמודד כדי להגשים את חלומו, מילה אחת צצה ועולה. חוצפה. מה יש לאחד בעל רקע חברתי וכלכלי כשלו, הבא ממדינה עם מגרש וחצי, ללא מסורת ותרבות גולף, ללא מסגרות תחרותיות לנוער וללא מתקני אימון ראויים, לחפש מול עילית התוצרת של בתי החרושת לגולפאים בעולם. לבודדים מהצעירים שמצליחים להסתנן כל שנה לסבב הפי ג'י איי היוקרתי, או אפילו לסבב האירופי והסבב המשני בארה"ב, יש מכנה משותף. הם זוהו ככישרונות בגיל צעיר, נשלחו לתיכון עם נבחרת גולף, ומשם עברו לקולג' עם מסלול לגולפאים מצטיינים. הם אומנו ע"י טובי המאמנים בעולם במתקנים הכי טובים, והחשוב מכל, הם התחרו. בשעה שאיתמר שיחק על כסף עם כל מי שהיה מוכן להתמודד נגדו בקיסריה, יריביו צברו ניסיון, העמיקו את ארסנל החבטות שלהם על עשרות מגרשים שונים ולמדו כיצד להתמודד עם הלחץ במאות טורנירים.

כוכבים בסבב הפי ג'י איי מעידים כי הלחץ בשלבים המכריעים של האליפויות משתק וגורם להם לעתים להקיא. חוסר היכולת לעמוד בו גרם לקריירות מבטיחות רבות להיקטע באיבן. לגולפאים בישראל אין שום אפשרות להבין את זה. לורי בין, אחד מכישרונות העבר הגדולים בארץ, והישראלי היחידי שקיבל מלגת גולף בארה"ב, קרס תחת הלחץ. פאט אחד פשוט ממרחק של מטר בתחרות לא חשובה במיוחד בין קולג'ים, אותו הוא לבסוף השחיל, הבהיר לו כי הוא לא קורץ מהחומר המתאים. בין נזכר " במקום להיות רגוע ונינוח, הגוף נכנס לקיפאון, הביטחון נעלם ואתה בטוח שתחטיא. זו תחושה של חוסר אונים מוחלט".

איתמר רואה את הרקע שלו דווקא כיתרון "יש בי הרבה דברים חיוביים בגלל שבאתי מהשכונות. יש בי רעב, אני עובד קשה יותר, מנטלית אני חזק יותר".

אין מה לקנא באיתמר. הוא מתגורר עם אשתו אפי שנמצאת בחודש השמיני להריונה בצד הלא נכון של הגדר של מועדון הגולף היוקרתי Shady Canyon , בו מלבד טייגר וודס מתגורר יוסי הולנדר, נותן החסות העיקרי שלו. כדי להגשים את חלומו, איתמר לוחם בשדה הקרב הבודד ביותר בספורט. ללא קהל ומצלמות הטלוויזיה, הרחק ממשפחתו וחבריו, שבוע אחר שבוע הוא חורש בחמש השנים האחרונות את דרום אמריקה וארצות הברית כדי להשתתף בכל טורניר שמוכן לקבל אותו. הוא נמצא כיום במקום ה 1168 בדירוג העולמי הרשמי, אותו הוא חולק עם עוד כ 3500 בעלי חלומות, ללא כל ניקוד.

מה שישחרר אחד מאלה מהכלא של אפס נקודות ויזניק אותו במעלה הדירוג, הוא ניצחון. הבעיה היא שלא קיים ענף ספורט בו קשה יותר להשיג ניצחון מאשר בגולף. שלא כמו בכדורגל, או כדורסל, בהם צריך לנצח יריב אחד, או טניס, שעבור גביע ווימבלדון יש לנצח שבעה יריבים כשאחרים עושים עבורך את העבודה ומעיפים חלק מהכוכבים, בגולף צריך לנצח כ 150 גולפאים אחרים. זה אפילו שונה מניצחון באתלטיקה או באופניים, כיוון שההבדל ברמתם הטכנית של המתחרים בגולף הוא מזערי, ומה שקובע לעתים קרובות הם יצירתיות, דמיון, חוסן מנטלי וקבלת ההחלטות הנכונות. גם אם גולפאי יבוא עם כל אלו, וייתן במשך ארבעה ימים רצופים את משחק חייו, אין כל בטחון שינצח, מישהו באותו יום יכול להיות לוהט יותר.

העונה של איתמר כהן בנויה מ 14 טורנירים במסגרת הסבב הדרום האמריקאי, עוד חמישה בסבב האירופי, והרבה ניסיונות סיזיפיים להשתחל לטורנירים בסבב ה PGA או ה Nationwide המשני. אבל גולת הכותרת היא ה Q School , סדרת טורנירים מפרכת בסוף העונה בהם מתמודדים כ 1200 גולפאים, ביניהם אלופי PGA ושחקני סבב שלא סיימו בין 125 הראשונים ברשימת הכסף, על 30 כרטיסי שחקן מלאים בסבב הגדול ועוד 30 בסבב המשני. אם, לפי האמרה, האדם הוא סך זיכרונותיו, הגולפאי הוא סך זיכרונות החבטות הטובות, ובמקרה של איתמר, המיותרות, שגרמו לו להחטיא קאט אחר קאט. הוא מתאר את החיים בסבב כמתישים ומייאשים עם עליות וירידות חדות במצב הרוח "בהרבה רגעים אני שואל את עצמי מה אני צריך את זה, אבל מה שיפה בגולף זה שחבטה אחת מושלמת משנה את הכל. מכה אחת גורמת לך לא להבין איך חשבת לפרוש".

השורה התחתונה של הקרב הסיזיפי של איתמר אינה מרשימה. הפרס הגבוה ביותר בו זכה עד היום הוא 7,000 דולר, וסך זכיותיו לכל התקופה עולה במעט על 10,000$. אנשי העסקים הפרטיים הממנים את ההרפתקה נפרדו עד עכשיו מכ 700,000$. שמוליק זיסמן, כדורסלן העבר של מכבי, הוא אחד מהם "אני כספורטאי יודע עד כמה זה קשה להגיע לצמרת בכל ענף ספורט, ובודאי כשמדובר במישהו עם רקע כמו של איתמר. בתחילת הדרך לא ידעתי, וגם לא ניסיתי להעמיק ולבחון אם יש לו סיכוי. רציתי רק לדעת שיש לו את האופי המתאים וכוח הרצון והתמדה. רציתי להבטיח שאם אכן יש לו סיכוי, הבעיה הכלכלית לא תהיה זו שתמנע ממנו את הגשמת חלומו. איתמר מתמודד עם המון קשיים, לא רק על מגרש הגולף, הוא מקיים אורח חיים ספורטיבי ומקצועני לדוגמא תוך שהוא חי חיים צנועים. היום, שזכייה בגביע אירופה נראית טבעית ומציאותית, אנשים כבר שכחו שלפני שלושים שנה הדבר נראה כמו חלום הזוי. זה אותו דבר עם איתמר, אם לא חולמים לא מנצחים."

איתמר כהן מתמודד עם המשחק הבוגדני ביותר, בו לאף אחד אין את היכולת להסביר מדוע יום אחד אתה משחק בצורה מבריקה, ולמחרת המשחק נעלם. משחק בו כשהשחקן נמצא בzone והכל הולך, הוא יודע שזהו מצ

אור עקיבא כמודל

אור עקיבא היא עיר עם גאוות יחידה. 13 מאלופי ישראל בגולף בחמש עשרה השנים האחרונות הם בניה. שמות כמו רמי אסייג, אבי כהן, קובי חכם, איתמר כהן, שלומי אסייג ודני אלקובי חרוטים על נחושת במועדון הגולף בקיסריה. לא תמיד זה היה כך. ילדי אור עקיבא, וביניהם מוטי כהן, אביו של איתמר היו בורחים מבית הספר על מנת לשאת את כליהם של האנגלו סקסונים במועדון הסמוך. אלון בן דוד שהתמנה בתחילת שנות השמונים למנכ"ל המועדון פתח את השער בפניהם. לא רק שהמועדון החל להציע חברות לכל תושב בעיירת הפיתוח אז במחיר סמלי, אלא שלנערים ניתן להשתמש במתקן האימונים ולקבל הדרכה חינם אין כסף.

איתמר כהן, שהחל לשחק בגיל 5 נזכר "זה היה זמין ונגיש. מגיל מאד צעיר לא היה לי שום דבר חוץ מגולף. כילד אהבתי את הניגוד בין השכונה לכאן. בכל פעם שנכנסתי למועדון הרגשתי שאני עובר שער לעולם אחר בו אנשים לבושים, מתנהגים ומדברים אחרת. תמיד הרגשתי בבית כאן."

גולף, הוא ספורט 'נקי'. הוא מבוסס על ערכים כיושר, אמינות, אחריות, נימוס, כבוד הדדי, התמדה, בטחון עצמי ויושרה. כשמסתובבים היום באור עקיבא, אי אפשר שלא לחוש בהשפעת הספורט על התפתחותה של העיר.

אין לטעות. מלבד הנגישות למתקן הגולף אין בילדי אור עקיבא שום דבר מיוחד. בטוח שלא גנטית. מכאן נובעת התקווה הגדולה לגולף הישראלי. אם הגולף יהיה נגיש לכל ילד בישראל עם פתיחתם של מתקני אימונים, מגרשים ובתי ספר לגולף בכל רחבי הארץ, זה רק עניין של זמן עד שימצאו 'אור עקיבות' חדשות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully